היית נותנת לתינוק שלך חלב אם מאישה זרה?

לאחר שמשרד הבריאות ויתר על הקמת בנק לתרומת חלב אם בשל העלויות, יוזמות עצמאיות מאפשרות לתינוקות שאמהותיהם אינן מניקות לזכות ביתרונות שבהזנה בחלב אם. פורומים ואתר אינטרנט חדש מנסים להפגיש בין תורמות לנתרמות

עדנה אברמסוןפורסם: 21.02.12 , 12:36

איך תרגישי אם תיתני לתינוקך חלב אם של אישה אחרת? לא מעט אימהות סולדות מהרעיון שהתינוק שלהן יוזן בחלב של אישה אחרת, זרה, אך חלקן יעדיפו לקבל תרומה של מנות חלב אם, טריות או קפואות - הכל רק כדי לא להאכיל את ילדיהן באבקות תחליפי החלב וכדי לא לוותר על היתרונות התזונתיים והבריאותיים הידועים שבהנקה.

לאחרונה הושק האתר מאמילק, המגדיר את עצמו כ"בנק חלב אם חברתי-קהילתי". באתר לא פועלים לאחסון חלב ושימורו, אלא מבקשים לאפשר התקשרות קלה וחינמית בין תורמות חלב אם למשפחות המבקשות מנות חלב קפואות עבור תינוקן.

גלגולי בנק חלב אם בישראל :

האתר הוקם על ידי אלעד ומיטל וינברגר, סטודנטים לעבודה סוציאלית שבנם הלל התקשה לינוק אך גם סבל מתופעות לוואי מטרידות לאחר שהוזן בתחליפי חלב.

"מתוך שיטוט באינטרנט והבנה כי לא קיים מאגר מסודר של תורמות חלב ומתוך ראיית עולם הדוגלת בעזרה הדדית", כותבים השניים באתר, החליטו להקים את "מאמילק", המאפשר חיפוש תורמות על פי כתובת המגורים.

אמונה במין האנושי - והנשי

על המחסומים הפסיכולוגיים, הדעות הקדומות והשאלות הבריאותיות בחר הזוג להתגבר באמצעות אמונה במין האנושי - "לא להתמקד בפחד, אלא דווקא בחיובי, ביכולת הנתינה של המין האנושי או במקרה הזה של 51% מתוכו. ובאמונה כי אתן יכולות לעזור אחת לשנייה ולתת את הטוב ביותר לילדנו".

נוסף על כך, באתר נותנים את הדעת למחירים ההולכים ועולים של תחליפי החלב בישראל, ומבקשים להוות אלטרנטיבה "לאבקות כאלו ואחרות המשווקות באופן אינטסיבי ומעלות מחירים תוך ניצול חוסר האונים של אימהות רבות אשר אינן יכולות או מצליחות להניק את ילדיהן", כדבריהם.

האתר פועל בסגנון MilkShare האמריקני, שהוקם ב-2004 על ידי קרן פוקנר ממסצ'וסטס, שלא הצליחה להניק את ילדיה אך סירבה לוותר בשל כך על היתרונות הטמונים בהזנה בחלב אם.

גם בקומונה (מעין פורום עצמאי ומצומצם) הישראלית "תרומת חלב אם", שהוקמה על ידי שתי גולשות באוקטובר 2009, מאפשרים לאימהות המחפשות חלב אם לתינוקן או המעוניינות לתרום חלב למצוא אלו את אלו באמצעות הקהילה.

בין המקרים שעולים בקהילה הפעילה שם אפשר למצוא למשל אב אלמן לשלושה ילדים, המחפש חלב אם לתינוקו בן החודש וחצי שנותר ללא אמא; אמא מכפר סבא המבקשת לתרום שני ליטרים של חלב אם; תינוק בן חמישה חודשים הרגיש לתחליפי חלב; ובת שלושה חודשים מירושלים שלאמה נגמר החלב.

"אם יש לך סטוק קפוא שתוקפו עומד לפוג", נאמר שם, "אם את שואבת ואוגרת עודפים שאין לך מה לעשות איתם, או אם בורכת בשפע חלב ואת רוצה לעזור במיוחד לאשה הסובלת מהבעיה ההפוכה - זה המקום!".

לא מוותרות על היתרונות שבהזנה בחלב אם(צילום: ויז'ואול/פוטוס)

למה אין בנק חלב בישראל?

בשנת 2005 עברה בקריאה טרומית בכנסת הצעת חוק להקמת בנק חלב אם על ידי משרד הבריאות, מרכז מסודר שבו ייאספו מאמהות תרומות של חלב אם לטובת אלה שלא יכולות, מסיבות בריאותיות ואחרות, להיניק את התינוק שלהן.

ד"ר דורית ניצן-קלוסקי, מנהלת שירות המזון והתזונה במשרד הבריאות, אמרה אז כי "חלב אם תומך בהתפתחות ובתפקוד תקין של מערכות רבות בגוף כולל מערכת העצבים, מערכת העיכול והראייה. כאשר ההנקה לא מתאפשרת מסיבות הקשורות לבריאות האם או התינוק, חלב אם מהבנק יכול לפתור הרבה בעיות".

סוגיית הקמת הבנק לחלב-אם קיבלה דחיפה משמעותית בעקבות פנייה של עמותת לה"ב (למען הפגים בישראל), שבה הוסבר כי חלב אם יכול לסייע לפגים להתמודד עם זיהום חיידקי במעי, אחת המחלות הקשות שהם מתמודדים איתן.

במדינות שונות בעולם המערבי מתחזקים בתי חולים, גופי בריאות ממשלתיים וארגונים שונים בנקים דומים - למשל בגרמניה, ארצות הברית, קנדה ובריטניה. בישראל פועלים כמה ארגונים וולונטריים, גמ"חים חרדיים וכאמור פורומים באינטרנט המסייעים בתיווך בין אם המעוניינת לתרום חלב לבין אמהות המחפשות חלב אם לתינוקן.

"אנחנו מקווים לקבוע את הסטנדרטים להקמת הבנק בתוך חודשיים", אמרה לפני שבע שנים ד"ר ניצן-קלוסקי. בסופו של דבר, לאחר יותר משנה של עבודה הגישה ועדה מקצועית את המלצותיה בעניין, אך מאז לא חלה התקדמות - בשל העלויות כמובן, שהוערכו על ידי משרד הבריאות ב-200-150 דולר לכל ליטר חלב.

בעוד שכיום מנסים לעודד הנקה בבתי החולים ולהפחית את השימוש בתחליפים, אין ניסיון להחיות את האפשרות של בנק חלב אם.

בתשובה לשאילתא שהגיש בשנת 2007 ח"כ משה גפני בכנסת, נאמר על ידי שר הבריאות דאז יעקב בן יזרי כי "לאחר שנבדקו כל ההיבטים והוגדרו התנאים והדרישות המקצועיות להקמת בנק חלב אם, הוחלט כי לנוכח העלויות הגבוהות והיתרונות המוגבלים, אין הצדקה למימון ציבורי מלא של שירות זה.

"לעומת זאת, אם תבוא הצעה של ספקי בריאות אחרים, מבטחים או פרטיים - קרי קופות החולים או בתי חולים כאלה ואחרים - להקמת בנק חלב אם, משרד הבריאות ינחה את היזם לגבי הדרישות המקצועיות והסטנדרטים המתאימים להקמתו".

עד שזה יקרה, אתרים עצמאיים כדוגמת "מאמילק" ייאלצו להמשיך לתת מענה במקום שבו המדינה אינה ממלאת את הצורך.