ויכוח בוועדת הכספים: רווחי הגז לעתיד או להווה?
צוות ממשלתי בראשות פרופ' יוג'ין קנדל מגבש הצעת חוק, לפיה רווחי הגז והנפט לא יוזרמו לתקציב אלא יושקעו בקרן בחו"ל וינוצלו לרווחה רב-דורית או לאירועים כמו אסון, מלחמה או משבר כלכלי. ההצעה עוררה זעם בוועדת הכספים, לאחר שבחוק ששינסקי נקבע כי הם ישמשו לצרכים חברתיים וכלכליים
רווחי המדינה ממשאבי הגז והנפט לא יוזרמו לתקציב ולמימון הצרכים השוטפים של המשק אלא יושקעו בקרן חיצונית שתנוהל בחו"ל ופירותיה ינוצלו לרווחה רב-דורית או לאירועים מיוחדים כגון אסון טבע המוני, מלחמה או משבר כלכלי חריף. צוות ממשלתי מגבש בימים אלה הצעת חוק לעניין זה שתוגש לאישור הממשלה בתוך 4-3 שבועות.
תמונת הקרן הוצגה היום (ג') בוועדת הכספים מפי פרופ' יוג'ין קנדל, ראש המועצה הכלכלית-חברתית שעומד בראש הצוות, ומיד גרמה לזעזוע שמאיים במשבר ביחסי הוועדה והממשלה. זאת מאחר שהחלטה על הקמת הקרן עומדת בניגוד ל"חוק ששינסקי" שמחייב לממן ברווחי הגז והנפט צרכים חברתיים וכלכליים. הכנסת היתה אמורה לקבל הצעת חוק לעניין זה עד נובמבר 2011.
ח"כ אורי אריאל (האיחוד הלאומי) שעתר לבג"ץ נגד הממשלה שלא עמדה בדרישות החוק הזהיר את פרופ' קנדל כי בהליכה לתכנית הקרן "הממשלה עוברת על החוק" והציע לתקן קודם את החוק "לפני שהממשלה נכנסת למעמד של עבריינית", ונותנת דוגמה שלילית של התייחסות לחוק מדינה.
קנדל התנצל על שהממשלה לא עמדה בלוח הזמנים של חוק ששינסקי בגלל עיסוקים נוספים של חברי הצוות והעובדה ש"ביממה יש רק 24 שעות". הביקורת של חברי ועדת הכספים לא התחשבנה על האיחור אלא על "הסטייה מהחוק שכיוון לניצול רווחי הגז לצרכים החברתיים והכלכליים".
"שוב נותנים לכלכנים לנהל את חיינו"
"נדרש חוק עוקף קנדל", אמר מרכז הקואליציה בוועדה ח"כ ציון פיניאן (ליכוד). ח"כ זבולון אורלב (הבית היהודי) מחה על כך שהצוות בראשות קנדל לא כולל מומחים חברתיים. "שוב נותנים לכלכנים לנהל את חיינו", אמר אורלב והצביע על הרכב הצוות הכולל את החשבת הכללית, והממונה על התקציבים מהאוצר ובכירי בנק ישראל.יו"ר הוועדה ח"כ משה גפני (יהדות התורה) אמר: "הממשלה צריכה להביא חוק כי אחרת היא עבריינית ואני מתחיל לאבד את הסבלנות. אם הממשלה הופכת אותנו לכלי משחק בידיה, אשתק את עבודת הוועדה, ושהממשלה תעבוד עם הוועדה לזכויות הילד. אני לא עובד בממשלה. בקושי נתתי יד לפשרת הרווחים בחוק ששינסקי. חשבתי שאנחנו מובילים מהלכים. עכשיו מתברר שהממשלה עושה ממני צחוק ורותמת אותנו לצרכיה".
גפני סיכם את הדיון בדרישה להביא תיקון לחוק ששינסקי שמאריך את המועד להגשת החוק לניצול רווחי הגז במספר חודשים כך שינוצלו לנושאים חברתיים-כלכליים ולא לצרכים ביטחוניים ואחרים. "לא נסכים בשום פנים לשום דרך אחרת שעלולה למלא לאוצר בורות אחרים בתקציב. אני משבח את עבודת צוות קנדל אבל נחליט בתוך מספר שבועות על הסנקציות אם הממשלה לא תפעל לפי החוק".
קנדל: למדנו לקחים ממשברים בהולנד ובנורבגיה
קנדל היה נבוך מהתגובה ואמר כי הקמת הקרן נועדה למנוע שהיא תתרוקן מהר כתוצאה מהלחצים וההפגנות לממן את הצרכים החברתיים הדחופים בכספי הגז. הוא הדגיש כי הקרן תקבל רק את רווחי היתר שמעבר לתמלוגים ולמס החברות אשר יתווספו להכנסות השוטפות של המדינה.הוא ציין כי מדובר אמנם בחלק הארי של פירות משאבי הגז והנפט שיניב בשנים הבאות במצטבר כ-80 מיליארד שקל, לעומת כ-60 מיליארד של התמלוגים ומס החברות. אבל לפי המוצע הכסף הגדול של רווחי היתר (עד 7 מיליארד דולר בשנה) יתחיל להיכנס לא מיד אלא ב-2025 לאחר שהמשקיעים בפיתוח שדות הגז אמורים לכסות את השקעתם.
קנדל הסביר כי ההחלטה העקרונית בממשלה על הקמת הקרן נבעה מלקחים שנלמדו ממשברים שפקדו את הולנד ונורבגיה בנסיבות דומות. הוא דיבר על "קללת משאבי הטבע" וציין את "המחלה ההולנדית" שנגרמה מעודפי מט"ח כתוצאה מייצוא הגז אשר חיזקו את המטבע המקומי הגדילו את השכר וכרסמו בכושר התחרות של התעשייה בעולם.
בנורבגיה תהליך דומה הוביל לאינפלציה. כדי למנוע את השפעת הרווחים על שער החליפין, הוחלט לאחר התייעצות עם גורמים בינלאומיים להקים "קרן ריבונית שתנוהל מחוץ למדינה", כפי שנהגו מדינות גדולות בנסיבות דומות. הקרן תתבסס על "חלוקה בין-דורית" של הכנסותיה והתשואה בשיעור 3%-4% וגם לשמש "כרית ביטחון" להתמודדות חד-פעמית עם אירועים בעלי השפעות כלכליות חריגות.
קנדל ציין כי הקרן תממן "פרויקטים ייעודיים" שיאושרו בכנסת בתהליך דומה לאישור התקציב. באירוע חד-פעמי כגון אחרי רעידת אדמה עם נזקים של מיליארדים, יתאפשר לממשלה לקחת הלוואה מהקרן, אבל "במקרים קיצוניים ההלוואה תוכל להפוך למענק".
לפנייה לכתב/ת 
משה גפני
צילום: מתי אלמליח
יוג'ין קנדל
צילום: אוהד צויגנברג
מומלצים
