המבחן המונגולי: תדע לנצל את אוצרות הטבע?
המדינה המזרח אסיאתית נהנית מכמויות עצומות של פחם, נפט, וגז. החברות המערביות נוהרות, אבל לא בטוח שהעתיד ורוד. כסף לעיתים מביא עמו שחיתות ודרך החיים המסורתית ועקרונות הבודהיזם לא תמיד טובים לעסקים
לא רבים הם אנשי העסקים הישראלים שמגיעים למונגוליה, ארץ ענקית סחופת רוחות, עתירה בהיסטוריה אך דלה בשגשוג כלכלי. ייתכן שהדבר עומד להשתנות מאוד בקרוב, אך לעת עתה המבקרים בה אינם רבים ואלה שעושים זאת חוזרים לא פעם עם סיפורים אקזוטיים אודות הדרך המונגולית לעשות עסקים, לארח וליצור חיבור בין אנשים.
- לטורים נוספים של טל רשף
מנהל מכירות שהגיע למונגוליה לפני כעשור סיפר לי שלאחר השלמת הדיונים והחתימה על ההסכם, הזמינו המארחים אותו ואת הישראלים האחרים למסיבה מחוץ לעיר. החגיגה נערכה תחת כיפת השמיים בחניון של אוהלים שבהם הוגשו מיטב מעדני המטבח המקומי ואף דלקו תנורים כדי לגרש את הקור שבא מן החוץ.
לאחר שאכלו ושתו הציגו בפניו המארחים אדם גבה קומה וגברתן שהתברר כי הוא אלוף מונגוליה בהיאבקות. כאות של כבוד הוא הזמין את מנהל המכירות, שאף הוא בעל גוף, להיאבק איתו. ההתגוששות היתה קצרה ובסופה מצא עצמו הישראלי כשפניו תחובים בתוך תלולית של שלג. גם זאת כנראה הכנסת אורחים.
ענף המחצבים מתפתח
במקרה אחר, סימפטי יותר, של סעודת עסקים באולאן באטר, ניגשה אל ראש המשלחת הישראלית נערה מקומית לבושה בבגדים מסורתיים, הציעה לו קערית מלאה בנוזל שקוף שהתגלה כמשקה חריף ביותר, ואמרה לו כי על פי המסורת אם הוא ישתה את הקערית בלגימה אחת היא תשיר לו ולשאר המוזמנים שיר עם מונגולי.הישראלי התקשה לשתות את הקערית עד תומה בלגימה יחידה והיה צורך להביא קערית נוספת ועוד אחת אחריה. עד שהנערה התרצתה ושרה, הישראלי החל לראות הכל כפול, וכולם היו שמחים וטובי לבב.
כן, מונגוליה היא ארץ ייחודית שמסורות מימי ג'נגיס חאן מלוות אותה ואת עולם העסקים שלה עד ימינו. העסקים כאמור לא שגשגו בה עד לאחרונה. הטכנולוגיה בה אינה מתקדמת ועיקר הייצוא הוא מוצרי חקלאות מן החי, ובעיקר צמר קאשמיר. אך לצד תחום זה הולך ומתפתח בשנים האחרונות ענף המחצבים המקדם את כלכלתה וייתכן כי יהפוך על פניה את כלכלת המדינה.
מונגוליה היתה לאורך אלפי שנים אזור של ערבות ונוודים מצפון מערב לאימפריה הסינית, אזור שלא עלה על במת ההיסטוריה עד שאוחד במאה ה-13 בידי טימוג'ין, אשר זכה לכינוי ג'נגיס חאן - כלומר "השליט הגדול". במשך זמן קצר עלה בידיה להביס ולכבוש את האימפריות הגדולות של אותה תקופה, את הסינים, את האימפריה הפרסית ואת צבאות האיסלאם ואף את חילות הפרשים של אירופה הנוצרית עד ששקעה ושבה אל האלמוניות שלה.
לאחר מותו של המנהיג הכל התפורר בהדרגה. היום שוכנת תהילת העבר במדינה ענקית שוות ערך במידותיה לאירופה המערבית כולה, שבה חיים פחות מ-3 מיליון איש. עד לפני כ-20 שנה שלטה בה מפלגה קומוניסטית, היום זאת מדינה דמוקרטית וחופשית שמתקיימים בה חופש מידע ושוויון זכויות, והפרלמנט והנשיא הנבחרים בבחירות פתוחות. אלה מנסים לקדם את הכלכלה מימי הדגל האדום אל ימי המאה ה-21. זה לא פשוט.
גיאוגרפיה בעייתית
התמ"ג לנפש במונגוליה עומד על כ-1,500 דולר לשנה, אי שם באזור הכלכלי שבו נמצאות גם כלכלות וייטנאם והפיליפינים, הרחק מאחורי סין, שלא לדבר על דרום קוריאה ו יפן.קשה לקדם זאת בארץ שבה הגודל הגיאוגרפי יכול להיות לרועץ וכל פעילות כלכלית מתפרסת על פני מרחקי נסיעה בלתי נתפסים. קשה לקדם זאת בארץ שחלק מכלכלתה שבוי בדפוסים מימי השלטון הקומוניסטי וחלקו מתנהל עדיין בעדרים ואוהלים במתכונת של לפני אלפי שנים.
הממשל המונגולי חסר ניסיון בתחומים רבים ועושה לעתים טעויות קשות. באחד המקרים קיבל זכיין זר זיכיון לכריית מחצבים שבמסגרתו הוא קיבל פטור מלא ממסים למשך השנים הראשונות, על סמך תשקיף שהוא נתן שצפה כי ימשיך לאחר מכן לכרות ולשלם מסים לממשלת מונגוליה במשך עשרות שנים.
חברת הכרייה הצליחה בתוך פחות מ-5 שנים לכרות את כל המאגרים המצויים במכרה, ליהנות מרווחים עצומים בלי לשלם לממשלה אפילו דולר אחד, ולהותיר אחריה מכרה ריק מפוטנציאל של המשך כרייה. היום כמובן מגויסת ממשלת המדינה לשנות את המצב, והוצבו תקנות מסודרות שבהן יצטרכו לעמוד חברות שירצו לכרות במונגוליה.
הדחפורים בדרך
חברות כרייה בינלאומיות מתיישרות על פי התקנות החדשות, ויש להן סיבה טובה לעשות זאת. במונגוליה מצויות רזרבות פחם בהיקף דומה לזה של אוסטרליה, ולצד זאת מתגלים בה מרבצים עצומים של נפט, גז וברזל, מקור חשוב לכלכלות התעשייתיות של סין ושל רוסיה, שכנותיה מדרום ומצפון.זה לא הכל, המרוץ החל ומשלחות גיאולוגיות מגלות מרבצים של נחושת, כסף ומוליבדנום, וחברת אייבנהו מיינינג אף דיווחה לבורסה על גילוי של עורק זהב באורך של כ-23 קילומטר סמוך לגבול עם סין. המשמעות הכלכלית של עורק שכזה קשה לגילום במספרים והוא לא היחידי.
בשנים הקרובות עומדים דחפורים להפוך על פניהם שטחים עצומים ברחבי מונגוליה כדי להפיק ממנה מחצבים על פי התקנות החדשות שקבעה הממשלה. קשה להעריך את כלל ההיקף של החברות הצפויות לפעול שם, אבל כאינדיקציה ניתן לציין שרק מקנדה לבדה הגיעו לשם 90 חברות שונות, כולן בהיקף ובסטטוס של חברות כרייה בינלאומיות. האם זה נותן לנו מושג אודות המרוץ אל המיליון שמתנהל שם?
חברות מערביות נוהרות למונגוליה. סין בדרכה הריכוזית כמובן בוחשת גם היא בקדירה למען האינטרסים של חברות סיניות, גם רוסיה מנסה לעשות זאת, אבל התחרות בין שתי אלה אינה הוגנת ורוסיה נותרת על תקן הקרוב העני המחפש פירורים מתחת לשלוחן.
למה בוטלה בניית הקזינו?
המומחים חלוקים בנוגע לדרך בה ישפיע הדבר על המדינה. כסף רב יזרום אל מונגוליה, וכסף רב מביא בדרך כלל שחיתות רבה. כסף רב גם מזרים מזומנים רבים, זה עלול לגרום לאינפלציה, לערער חלוקה חברתית מסורתית המקנה יציבות, לגרום לפערי הכנסה גדולים וליצור אפקט פרפר שקשה להעריך לאן יתגלגל בסופו של דבר.
נכון להיום הניצנים הראשונים של השגשוג כבר ניכרים ואנשי עסקים מערביים מתחילים להגיע בזרם מתגבר, בערים הראשיות קמים בתי מסחר, חברות סחר ומקומות בילוי בבעלות זרה אשר מצליחים בדרך כלל לא רע, מצליחים גם מיזמים מעניינים של גידול צאן ועיבוד בשר ליצוא לסין ולרוסיה ואף לאירופה, קמות חברות המציעות טיולי אתגר בערבות הקפואות גם בטמפרטורות של 40-.
בינתיים, דרך החיים המסורתית משפיעה על מערכות השיקולים הכלכליות. לאחרונה בוטל פרויקט יפני של בניית אתר גולף סמוך לעיר הבירה, משום שהתפיסה המונגולית המסורתית לא חיה בשלום עם דישון האדמה בדשנים מלאכותיים, מה שנדרש על מנת לגדל את הדשא במסלולי הגולף.
פרויקט נוסף שבוטל היה של הקמת קזינו, שכן הדבר מנוגד לעקרונות הדת הבודהיסטית שעל פיה חיה מרבית האוכלוסייה. גם את זה יש לקחת בחשבון בארץ שבה לא פעם צריך איש העסקים לדעת לשתות, להיאבק ולדהור על סוסים על מנת לעשות עסקים. במונגוליה, כמו בשאר מזרח אסיה, הדרך אל ההצלחה הכלכלית עוברת דרך ההבנה הבין-תרבותית.
לוח אירועים לשבוע הקרוב בתחום ישראל-אסיה
- 29 בפברואר ו-1 במרס, מושב פורום אסיה ישראל לעסקים במסגרת תערוכת אגרו-משוב בגני התערוכה ברמת גן.
- 1 במרס, הוועידה השנתית לעסקים עם הודו במלון ליאונרדו סיטי טאואר ברמת גן
טל רשף מנהל את פורום אסיה – ישראל לעסקים, יועץ, מרצה ומפתח עסקי לעסקים באסיה , מחבר הספר המדריך הישראלי לעסקים בסין ומרצה לתרבויות בחברות ובחוגי בית .
לפנייה לכתב/ת 
