עובד טען שפוטר עקב קעקועיו: מה פסק ביה"ד?
התובע נושא על גופו שישה קעקועים במקומות הבולטים לעין ובהם מספר שהוטבע על זרועה של סבתו בשואה. לטענתו פוטר לאחר שסירב לקבל את דרישתה של הרשת כי יכסה את קעקועיו באמצעות לבישת חולצה בעלת שרוולים ארוכים
בית הדין דחה תביעה של עובד בטענה כי הופלה מחמת מראהו החיצוני ופוטר שלא כדין בשל קעקועיו. נפסק, כי העובדה שהנתבעת דרשה מהתובע לעטות על עצמו חולצה ארוכה לנוכח קעקועיו אינה אפליה אסורה.
- האם הבוס יכול לקבוע איך נתלבש לעבודה?
- איך להתלבש באופן נכון ומחמיא לעבודה?
- תו תקן "צניעות" לבתי העסק
- לבוש נוח למשרד: בשיטת הבצל ומתאים לכל כיס
בפס"ד: תע"א 8435-98, גבאי נ' פינות קפה, נטען כי מנהל סניף, שהועסק בשלושה מבתי הקפה של רשת אילן'ס, פוטר - לטענתו - בניגוד לדין בשל הקעקועים שעיטרו את גופו, תוך הפלייתו.
במהלך הדיון התברר כי התובע נושא על גופו שישה קעקועים במקומות הבולטים לעין: דגל הגאווה על כתפו הימנית, המסמל, לדבריו, את הג'נדר אליו הוא משתייך; שמו המלא על האמה הימנית, המסמל את השמירה על זהותו עם עזיבת הדת; המילה KELOG בחלק התחתון של אמת שמאל, המסמלת את זהותו של התובע ברשת האינטרנט; אייקון זכר כפול על כתף שמאל ופס מצווארו עד למחצית אמת שמאל, שאף להם סמליות עבור התובע.
כמו כן, הוא נושא בחלקה הפנימי של האמה השמאלית את הקעקוע A-8441 – המספר שהוטבע בגרמניה הנאצית על זרועה של סבתו ניצולת השואה, אותו קיעקע לטענתו כאות הזדהות, הנצחה וזיכרון.
"מושפל, חריג, ונשפט על ידי דעות קדומות"
לטענת התובע הוא פוטר לאחר שסירב לקבל את דרישתה של הרשת, לפיה עליו לכסות את קעקועיו באמצעות לבישת חולצה בעלת שרוולים ארוכים. הדרישה, לטענתו, גרמה לו לחוש "מושפל, חריג, ונשפט על ידי דעות קדומות" וכן פגעה בזהותו, הבאה לידי ביטוי בקעקועיו.
עוד נכתב במסגרת כתב התביעה כי הוא הופלה לרעה מחמת מראהו החיצוני, על פי דעות קדומות שאינן רלוונטיות לתפקודו כעובד, ובאופן הפוגע בעקרון השוויון. בשל כך תבע העובד פיצוי על סך 53 אלף שקל. את תביעתו ביסס התובע על חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, תשמ"ח-1988, וכן על עקרון היוויון הכללי.
מנגד טענה רשת אילן'ס כי לא מדובר באפליה, שכן קעקועיו של התובע הם יוצאי דופן ו"הדהימו את עמיתיו לעבודה". נטען כי התובע התבקש להופיע לעבודתו כשהוא לבוש בחולצה ארוכה, והנתבעת עשתה ניסיון כן ורציני להשאירו בעבודה ובכל התקופה הרלוונטית שובץ למשמרות בסניפיה. באילן'ס טוענים עוד כי בראיון העבודה התובע לא הסיר את המעיל שלבש. העובד, מצדו, מכחיש טענה זו.
חרף זאת, לטענת הרשת, התובע הוא שבחר להתפטר מעבודתו ולא התייצב למשמרת שנקבעה לו. עוד נטען, כי לא מדובר כלל באפליה וכי התובע הוא שנקט בחוסר הגינות וזלזול בנתבעת.
ביקורת חריפה
בסופו של יום בית הדין דחה את התביעה תוך שהשופט מיכאל שפיצר מתח ביקורת על התובע "שלא היסס לרתום כעדה ניצולת שואה קשישה אשר אין לו כל היכרות עימה, על-מנת להזים טענה כזו או אחרת לפיה פוגע קעקוע המספר על ידו של הנתבע ברגשותיהם של ניצולי השואה. בכך עשה התובע שימוש ציני בעדה, תוך שימוש לרעה ובחוסר תום לב בהליך המשפטי".כמו כן, בפסק הדין מציין השופט מספר עובדות מהן עולה כי שהתובע לא השיב לרשת את חוזה העובדה חתום, לא התייצב למשמרת וכן פעל להקליט את שיחותיו עם הממונים עליו, קודם לעת בו הפסקת עבודתו נידונה בין הצדדים. בהתאם לכך, קבע השופט כי התובע "ניסה לתפור תיק באמצעות טענה אודות אפליה ולמעשה מתחילת עבודתו חתר ליצור העימות עימה. ספק בעינינו אם התנהגותו של התובע הייתה התנהגות תמת לב ביחסי העבודה עם הנתבעת. בעוד האחרונה עשתה מאמץ אמיתי להותירו בעבודה חרף הקשיים שהתעוררו, מהתנהלותו של התובע עלה הרושם כי מצידו כיוון את הדברים לקראת תביעה משפטית בעילת האפליה".
השופט הביע את מורת רוחו מהתנהלותו של התובע וחייבו באופן חריג לשלם הוצאות משפט בגובה של 5,000 שקל וזאת גם בשל "בשימוש הציני של התובע בעדה, ניצולת שואה תמימה, שאין לה דבר וחצי דבר עם הליך זה".
"אנו סבורים כי דרישה של מעסיק פרטי מעובדו להקפיד על הופעה חיצונית הולמת, ועל קוד לבוש כזה או אחר, איננה אסורה", הוסיף השופט.
ניתן לדרוש קוד לבוש
לדברי עו"ד חמי לפידור, מומחה לדיני עבודה ממשרד לפידור ושות': "בית הדין שולח מסר למעסיקים באמצעות פסק דין זה כי הם רשאים במסגרת תפיסתם הניהולית וכחלק מזכויותיו הקנייניות במקום העבודה, לדרוש מעובדיהם להקפיד על הופעה חיצונית הולמת ולקבוע קוד לבוש ראוי במקום העבודה".
"התפיסה של חלק מהעובדים", מוסיף עו"ד לפידור, "כי מקום העבודה מהווה ישות דמוקרטית הינה שגויה שכן כאמור, למעביד נתונה מלוא הזכות לשקול את שיקוליו העניינים ולקבל החלטות בהתאם לאני המאמין שלו, ובלבד כי הדבר יעשה בתום לב ,תוך התייחסות למהות מקום העבודה והתפקיד אותו ממלא העובד".
כמו כן, לדברי עו"ד לפידור, בית הדין מבטא את עמדתו ביחס לתביעות קנטרניות באמצעות חיוב התובע בתשלום הוצאות משפט, מסר שצריך להדהד ולהרפות במקצת את היד הקלה על הדק הגשת התביעות.
לפנייה לכתב/ת 
