ד"ר יגודה נתקע פעמיים. מיומנו של נוסע רכבת

בשעה 8 בבוקר, במרפאה שלו בהרצליה, התור כבר התארך, אבל ד"ר אריה יגודה, רופא נשים ומנהל יחידה להפריה חוץ גופית, עדיין לא נראה באופק. זה לא שהשעון לא צלצל, זה לא שהיו פקקים גדולים בדרך, זו פשוט הרכבת ששוב לא תפקדה. בערב, בדרך חזרה הביתה לקריית-מוצקין, המזל היכה בו שוב, וחזק: הרכבת שנתקעה באזור רחובות גרמה שיבושים לרכבות אחרות, והדרך הארוכה לקרייה התארכה עוד יותר.

• תעלומת התקלות נמשכה: רכבת נתקעה בבית יהושע 
• ברכבת, בין ההריון לקריירה: "לא יעסיקו חיפאים"
  

"לקח לי שלוש שעות להגיע לעבודה, אנשים חיכו לי מ-8 בבוקר במרפאה, כולל בחדר הניתוח", סיפר אמש (יום ג') ל-ynet על השיבושים שנרשמו בבוקר בתנועת הרכבות. "הכול התעכב כי לא יכולנו לתת שירות. גם עכשיו, בערב, יצאנו באיחור של יותר מחצי שעה מתחנת הרצליה. במקום ב-5 ורבע, הודיעו לנו שהרכבת בוטלה והיא הגיעה קרוב לשעה 6".

ד"ר אריה יגודה מחכה לרכבת בערב

עשרות גולשים הציפו אתמול את האימייל האדום של ynet בדיווחים על הרכבות שבוששו להגיע או עצרו בדרך בלי סיבה נראית לעין בבוקר או בערב. אבל לד"ר יגודה זה קרה פעמיים. "מדברים על עיכוב קל - והרכבת לא מגיעה. עמדנו בכפור ברציף. פעמיים ביום זה פשוט סיוט".

מקריית מוצקין להרצליה, אפשר להבין, הוא לא רוצה לנהוג במכונית. "אני לא רוצה לנהוג כי אני מגיע עייף. לי וליתר העובדים מגיעה תחבורה ציבורית רצינית במדינה מתוקנת, אבל הרכבת דופקת אותי ועוד המון-המון אנשים שראיתי היום פשוט במצוקה, אין מילה אחרת".

על הדרך הארוכה לעבודה, בבוקר, סיפר: "הבוקר היה עצוב לראות אנשים שעלו מותשים ליום שרק התחיל, לרכבת עמוסה וצפופה. במרפאה שלי נשים ממתינות לשאיבות לפי שעות מדויקות, ואתה חייב לעשות את הפעולה בשעה מסוימת כי אחרת כל מה שעשו הנשים המסכנות במשך חודש - הכול יורד לטמיון. לכן הדיוק חשוב מאוד, והאיחורים משמעותיים מאוד".

"קשה להאמין לוועד ולרכבת"

"גם אני עובד בארגון גדול ואם הייתי צריך לטפל בחולים כמו שעובדי הרכבת מטפלים בנו, כולם היו מתים", אמר ד"ר יגודה. "אבל אני לא שונה, אני אזרח ויש לי משימות לעשות בדיוק כמו אחרים ואני רוצה להגיע. בבוקר אנשים היו עצבניים בגלל האיחורים לפגישות וללימודים, ועכשיו בערב כולם פשוט מיואשים. אתה רואה את ההתנהלות, וקשה לך, קשה להאמין לוועד או לרכבת. גם אני מייצג עובדים ואין כל-כך הרבה תקלות. אנשים פה ממורמרים ולא מאמינים שזו תקלה".

ציף ציף על הרציף. מתי יבוא הקטר?

אחרי שכבר עלה לרכבת אמש, כמה דקות אחרי ששוחח עם ynet, עדכן ד"ר יגודה שהסאגה לא נגמרה: "עכשיו עצרו אותנו בחדרה ולא בבנימינה, אנחנו לא יודעים למה. עכשיו אנחנו יורדים כמו פליטים". בחלוף עשר דקות של עיכוב בתחנת חדרה הגיעה רכבת שאספה אותם, והד"ר הגיע ליעדו באיחור של כמעט שעה. זה לא היה הסוף.

"באתי לקבל את כרטיס הפיצוי שמגיע לי ושעליו אני מוותר בדרך-כלל, גם הבוקר ויתרתי עליו כדי להגיע בזמן לעבודה", סיפר. "למנהל התחנה לא היה מושג שהיו עיכובים או מה קרה, הפרעתי לו לצפות במשחק מליגת האלופות, אז הוא התחיל

להרים טלפונים ולברר. המתנתי עוד רבע שעה בתור לקבלת הכרטיס".

אז כך, לסיכום, נראה יום בדרכים כשאתה תלוי רק ברכבת ישראל: "יצאתי מהבית ב-6 בבוקר, לעבודה הגעתי במקום ב-8 ב-9 וחצי בבוקר, והביתה חזרה הגעתי אחרי 8 בערב. מתוך 5 וחצי שעות ברכבת, כשלוש היו בגלל עיכובים, ביטולים ותקלות, והן הלכו לאיבוד. כמה נשים שאמורות היו לקבל טיפולים רגישים בבוקר הועברו לצהריים, לחדר הניתוח נכנס רופא אחר במקומי וכל הלו"ז נערך מחדש. בדיקות דם היו מוכנות כבר, והטיפול התעכב בגלל האיחור שלי. ארבע שנים אני נוסע ברכבת, וזה לא פשוט לנהל ככה מחלקה. אפילו ארץ נהדרת ריחמו על רכבת ישראל".