אקדח הלייזר בן 20, ומעולם לא עבר כיול
בדיון שנערך בבית המשפט העליון הודתה המשטרה כי לא כיילה חלק ממכשירי האכיפה שברשותה במשך עשרות שנים. "שוטר אחד נוהג בניידת והשני מודד במכשיר המדידה. אם בשני המקומות מופיע 70 קמ"ש, זה בסדר"
האם המשטרה צריכה לכייל מכשיר מדידת המהירות בן 20 שנה? חלק ממכשירי הממל"ז ("אקדח לייזר") נמצאים בשירות כבר יותר מ-20 שנה, אך במשטרה סבורים כי בכל זאת אין צורך לכייל אותם. כך עולה מדיון שנערך בבית המשפט העליון. נציג הפרקליטות בדיון, שהסביר את עמדת המשטרה, טען כי "חוקי הפיסיקה בארץ אינם שונים מכל מקום אחר בעולם. ברוב המקומות מספיק שהמשטרה מבצעת בדיקה בשטח, שוטר אחד נוהג בניידת והשני (מודד) במכשיר המדידה, ואם בשני המקומות מופיע 70 קמ"ש - אז זה בסדר".
עוד בערוץ הרכב של ynet:
- "מוכנה לסגור חנויות בתמורה לאוטובוס בשבת"
השופט הנדל מציע פשרה
הדיון בבית המשפט העליון נערך בעניין ערעור שהגישה המדינה, נגד זיכוי נהגת מעבירת מהירות מופרזת. הנהגת, אורנה דריזין, זוכתה לאחר שבית המשפט המחוזי מרכז קיבל את טענתה, לפיה מכשיר מדידת המהירות של המשטרה אינו מכויל במעבדה מוסמכת, ולכן אי אפשר להרשיע נהגים באמצעותו.
ראוי לציין כי בית המשפט המחוזי בבאר שבע קבע בעבר כי שני מכשירי האכיפה העיקריים של אגף התנועה - הממל"ז והממא"ל (מצלמת מהירות) - אינם מכוילים תקופתית, ולכן אי אפשר להסתמך על ממצאיהם להרשעת נהגים.
במהלך הדיון בבית המשפט העליון, הציע השופט ניל הנדל פשרה: הערעור שהגישה המדינה יתקבל, והנהגת תורשע בעבירת המהירות, אך המשטרה תבצע את כיול המכשירים במעבדה מוסמכת. "אני חושב שצריך להגיע להסדר", אמר השופט. "מה רע מבחינתכם להסכים? הרי גם אתם לא רוצים טעויות, וזה (מדידת המהירות, ש.ה) יהיה קרוב ל-100% - אז למה לא לשקול את הדברים?".
לדברי עו"ד אילון אורון, מומחה בדיני תעבורה, השימוש במכשירי מדידה שאינם מכוילים עלול להביא להרשעתם של חפים מפשע, או להחמיר שלא לצורך את עונשם של מי שעברו רק במעט את המהירות המותרת. "קמ"ש אחד לכאן או לכאן, הוא לעתים ההבדל בין פסילת רישיון לתקופה ארוכה ותקופה קצרה, או בין קנס של 250 שקל וקנס של 750 שקל", מסביר עו"ד אורון.
סאגה שנמשכת 16 שנה
הדיון בעניינה של דריזין, שאוחד עם דיון בעניין ערעור שהגיש נהג נוסף שהורשע בעבירת מהירות, צפוי לסיים סאגה משפטית ארוכה בצורה יוצאת דופן: ראשיתה בנהג שנתפס בינואר 1996 במהירות של 78 קמ"ש, במקום שבו המהירות המותרת היא 60 קמ"ש. הנהג, עמיקם לוין ז"ל, זוכה פעמיים בבית משפט לתעבורה, ב-2001 ו-2008. ב-2010 דחה בית המשפט המחוזי בבאר-שבע את הערעור שהגישה המדינה נגד זיכויו, ובעקבות זאת הוגשה בקשת ערעור לבית המשפט העליון.לאחר שנפטר לוין ב-2010, הגישה המדינה בקשת ערעור בעניין זיכוייה של דריזין, וזאת מתוך מטרה לקבוע סופית כי אין צורך בכיול מכשירי אכיפת המהירות. בערעור נטען כי "בדרישה החדשנית (לכייל את המכשירים, ש.ה) יש משום הכבדה בלתי סבירה על יכולת האכיפה של המשטרה בעבירות מהירות, וקרוב לוודאי שאף בעבירות אחרות, לרבות פשיעה חמורה". עוד נטען כי אין זה מתקבל על הדעת ששוטר יבצע מדידת מהירות בלתי-סבירה באמצעות מכשיר אכיפה.
עמדת דריזין, כמו זו של עו"ד אורון - שמייצג את הנהג הנוסף בדיון - פשוטה: כל מכשיר מדידה דורש כיול תקופתי במעבדה מוסמכת, ובהתאם לנהלים ברורים וקבועים. הדרישה נכונה במיוחד כאשר מדובר במכשיר אכיפה משטרתי, שתוצאות המדידה שהוא מפיק עלולות להביא להרשעתו של נהג בפלילים. "חייבים לעמוד במקרה הזה על 'קוצו של יוד'", מסביר אילון. "נהגים שרישיונם נשלל עלולים גם לאבד את מקום עבודתם, ואין להקל ראש בפרנסתם של אנשים".
"מחר יהיה נאשם אחר"
נציגי הפרקליטות והמשטרה בדיון בבית המשפט העליון, הציגו שני טיעונים עיקריים: המכשירים נבדקים על-פי הוראות היצרן, ואמינותם כבר נקבעה בעבר - בין השאר בבית המשפט בעליון עצמו. "כל שיטת העבודה, כולל התחזוקה של המשטרה, מבוצעת בהתאם לפסיקת (בית המשפט העליון), שהכירה באמינות המכשיר (ו)שהמשטרה מקיימת את הוראות היצרן", הסביר סגן-ניצב דן שני, ראש מדור תביעות באגף התנועה.
נציג הפרקליטות לא גילה התלהבות לנוכח הצעתו של השופט הנדל להגיע להסדר. "הבעיה היא שמחר בבוקר יהיה נאשם אחר, שיגיד שהוא רוצה כיול כל שבועיים", אמר לשלושת שופטי ההרכב. "הדבר הזה לעולם יסתיים". סנ"צ שני הוסיף כי "לא יתכן שמכשירים שנולדו לפני הקמת הרשות (להסמכת מעבדות, ש.ה), אמינותם תוטל בספק. אין בזה כדי לגרוע מאמינותם".
למרות התנגדותם של נציגי המדינה, עו"ד אורון דווקא סבור שבית המשפט העליון יורה למדינה לכייל בעתיד את מכשירי האכיפה. להערכתו, הפסיקה הצפויה לא תחול רטרואקטיבית - כלומר, דרישת הכיול תתייחס רק לתיקים עתידיים, ולא כאלו שנסגרו או שכבר מתנהלים בבתי משפט.
לפנייה לכתב/ת 
