שתף קטע נבחר

נימוס ברשת: מה עושים עם חברה פרובוקטיבית?

האם זה בסדר לעשות לייק לסטטוס המודיע על מוות, איך מתמודדים עם חבר פייסבוק שמזהה אתכם ברחוב ואיך גורמים לחברה להפסיק להתעסק עם הסמארטפון?

פייסבוק מכתיב כללי נימוס חדשים, וואטסאפ הפך לסמס שמדווח מתי אנחנו זמינים ואנשים עדיין כותבים באותיות גדולות באנגלית במייל ולא מבינים שהם צועקים. במדור שלפניכם ננסה לעזור לכם בסוגיות נימוס והתנהגות שעולות אצלכם בעקבות שימוש באינטרנט ובכלל בטכנולוגיה. יש לכם שאלה או דילמה? רוצים להציע תשובה חלופית לסוגיה שעולה? שלחו לנו מייל וננסה לעזור.

 

בפרקים הקודמים של "נימוס ברשת":

 

ואז לתת לך רחמים

לפני חודשיים בערך חברת פייסבוק שלי איבדה את אביה. היא העלתה סטטוס בו היא כתבה בקצרה "אבא שלי כבר לא איתנו" ותוך שעה קיבלה עשרות לייקים ותגובות. המקרה הזה לא עוזב אותי, האם אין בזה משהו חולני? לעשות לייק לטרגדיות וזוועות?

 

יהלי.

 

יהלי, הבלבול שלך מובן. הרי המשמעות המילולית של הלייק (או ה"אהבתי" בגרסה העברית) לא יכול להתחבר עם חדשות מצערות כמו מוות של בן משפחה או אירועים אקטואלים כמו תאונת דרכים או התעללות בבעלי חיים. ובכל זאת, גולשים רבים בוחרים להשתמש בלייק ככלי הבעה לגיטמי. האם הוא אכן לגיטימי?

 

גבולותיו של הלייק, ממש כמו המילה חברים, נמתחו והיא הפכה להיות מושג המייצג את כלל הדברים שמעניינים, מכעיסים ומרגשים גולשים. כשאתה למשל עושה לייק לכתבה מסויימת ברשת, זה לא בהכרח אומר שאתה מסכים עם הנאמר בה, אלא מבקש לחשוף את החברים שלך בפייסבוק למקרה או לדעה מסויימת. גם במקרה של חדשות רעות, הלייק אינו מסמן שמחה אלא הבעה של אמפתיה ברשת.

 

הרשה לנו להניח שחברתך לא העלתה את הסטטוס על מות אביה כי היא רצתה לגרוף לייקים. רוב הסיכויים שהיא לא יצאה וחזרה כל כמה דקות לעמוד שלה כדי לראות האם נוטיפיקיישן חדש ולא בדקה מי מהחברים שלה הגיב. פייסבוק וטוויטר מעניקות תמיכה נפשית לגולשים וזה בסדר גמור להשתמש בהן כדי להתמודד עם אבל אישי או ציבורי.

 

מצד שני, ראוי להרהר בשאלה האם אנחנו רוצים לחיות בחברה שהתגובה הרגשית שלה מתמצה בלייק. נכון שמשפטים כמו "שלא תדעו עוד צער" או "אתכם באבלכם" כמעט והתרוקנו גם הם ממשמעותם, ומשמשים בעיקר כסיסמאות של מנחמים נבוכים היודעים שאין להם באמת מה לומר, אבל לייק? האם אנו באמת רוצים להפוך את הנחמה והאמפתיה לתהליך מכני המופעל על כפתורים?

 

מכיר אותו

ויטה, סלמתק. הרבה אנשים חופרים לך בשאלות ארוכות, אני אקצר. אתמול אני הולך ברחוב וקופץ עלי איזה מישהו משום מקום, נשיקות חיבוקים. מתחיל לשאול אותי על הדירה החדשה ועל זו שאני בריליישנשיפ איתה. לא הבנתי מי הוא, אז הסתובבתי והלכתי. אחר כך מסתבר שהוא חבר שלי בפייסבוק. איך הייתי אמור לדעת את זה? מה אני עושה עם חברי פייסבוק שמזהים אותי ברחוב?

 

יוני.

 

הו יוני, כולם היו שם ומי שלא - עוד יהיה. מספר החברים הממוצע של כל גולש עולה, ורבים מהאנשים עמם אנו מנהלים קשרים וירטואלים בפייסבוק הם זרים. המקרה שאתה מתאר מביך במיוחד גם כי הוא מעמת אותנו עם ההבנה שפייסבוק הופך את כולנו לסלבס בזעיר אנפין. עוברי אורח יכולים לעצור אותך ברחוב, לשאול שאלות על החיים שלך, וזאת מבלי שאתה תכיר אותם.

 

איך מתמודדים המצב מבלי להעליב איש? פשוט מאוד, תחמיא להם. בפעם הבאה שחבר פייסבוק בלתי מזוהה מזנק עליך, שאל בעדינות האם אתם מכירים. לאחר שהוא יזדהה, אמור לו משהו בסגנון הבא, "וואו, חבר! אתה נראה הרבה יותר טוב מאשר בתמונת פרופיל" או, "אחינו, משום מה הייתי בטוח שאתה הרבה יותר נמוך/שמן/חנון! לא זיהיתי אותך, אתה נראה מעולה". נכון, אתה כמובן יכול פשוט להתנצל שאינך טוב בזיהוי ולשמור על התדמית המגדרית שלך יציבה, אבל מה מעניין בזה?

 

מזל שזיהיתי אותך ועכשיו אנחנו יכולים לשבת על בירה, זר נאה שכמובך (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
מזל שזיהיתי אותך ועכשיו אנחנו יכולים לשבת על בירה, זר נאה שכמובך(צילום: shutterstock)

 

הלכתי לפונדק וגמרתי

שלום ויטה,

יש לי משהו קצת מביך לדון בו איתך. יש לי איזו חברה שצירפה אותי לאחרונה לפייסבוק שלה. כמובן שאישרתי את החברות. אבל מאז אני מוצף במסרים שלה, שהם, איך לומר, מאוד מאוד בוטים מינית. את לא מבינה מה הולך שם. אני יודע שזה נשמע כמו צרות טובות, אבל זה לא. בחורה נחמדה והכל, אבל פתאום אני פותח מחשב והיא אומרת דברים כמו "חרמנית אש, נראה לי שאצא מהעבודה מוקדם יותר כדי לאונן". מעכשיו כל פעם שאני נכנס לפייסבוק אני מרגיש שהטרידו אותי מינית. יש דרך יפה לומר לה להירגע?

 

חמי

 

חמי, אין לך שום דרך לבקר את התנהגותה של החרמנית אש מבלי להצטייר כתרח צדקני. הרי מי אתה שתפריע לנפש החופשייה הזו לבטא את מיניותה באופן פומבי? הדרך היחידה שלך להימנע מהתועבה המלוכלכת היא לעשות unsubscribe לתכניה או להסיר אותה מרשימת החברים. אך עלי לשאול אותך האם אתה באמת רוצה למחוק את הנימפה הצעירה מחייך או שיש בקריאתה הנואשת לתשומת לב שמושך אותך?

 

לא משנה אם מדובר בגבר או אישה, כל גולש או גולשת שמעלים סטטוסים שאבר המין שלהם ניסח - מעוררים בנו עניין. אנו יכולים לבלות שעות בניתוח פסיכולוגי של האופי שלהם (חסרי בטחון, אב סמכותי מדי, תפקוד מיני לקוי), לרכל עליהם עם חברים ולתהות באופן כללי מדוע כולם כנים מדי ברשת. כך שלמעשה, עליך להודות לה שהיא מגרה את יצר הסקרנות שלה ועוזרת לך לשרוף עוד קצת מהזמן היקר שהבורא העניק לך על פני כדור הארץ.

 

אם בכל זאת אתה מחפש דרך להגיב לסטטוסים הללו, אתה מוזמן להילחם בה באותו הנשק. אם היא כותבת שהיא חרמנית בזמן עבודה, ספר לה על הפעם ההיא שנסגרת בשירותים, ולא בגלל שהזמנת מג'ירף. אם היא מחפשת ויברטור חדש, הצע לה לחבר מזלג לשקע החשמלי וכדומה. רק אל תשכחו לשלוח למערכת ynet מחשבים את ההזמנה לחתונה המטונפת שלכם.

 

 

החברה שלי לשעבר

היוש ויטה,

יש לי חברה, נניח קוראים לה שלומיאלה. אוהבת אותה אהבת מוות. אממה. אי אפשר לצאת איתה לשום מקום! חמש דקות את יושבת איתה במסעדה, הופה יוצא הסמארטפון והיא גולשת. אומרים לה די, אני מנסה לדבר איתך על דברים חשובים, היא מורידה את הטלפון, "סליחה סליחה", חמש דקות אחר כך, הופ הטלפון. בכל מקום זה ככה. בקולנוע אפילו! די! יום אחד אמרתי לה "זה או אני או הטלפון". בבית מצאתי שהיא צייצה בטוויטר, "עם חברה בבית קפה היא חופרת שיואו". עכשיו אנחנו לא מדברות. מה לעשות ויטה?

 

שלך, נועם (בת).

 

אל תהי עצובה, אחר כך תוכלי לחזור לטוויטר (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
אל תהי עצובה, אחר כך תוכלי לחזור לטוויטר(צילום: shutterstock)
 

 

נועם, כשחברתך מייבשת אותך את ודאי מרימה את מבטך וסוקרת את שאר יושבי בית הקפה. לכן, את גם ודאי יודעת שהמצב הזה שאת מתארת מאוד שכיח. כל מקום ציבורי נראה כמו גרסה אלטרנטיבית של תיבת נוח: זוגות זוגות, כולם יושבים ורק אור המסך מאיר את פניהם. צר לי להיות זו שמודיעה לך, אבל חברתך חצתה את הרוביקון. אין שום דבר שתוכלי להגיד כדי לגרום לה להפסיק להתרכז בעשרות האנשים הקטנים הכלואים במסך הסמארטפון שלה ולהתחיל להתרכז בך.

 

כדי לנער את חברתך מהעולם הווירטואלי את חייבת לבחור בדרכים מקוריות, לעתים קיצוניות. הנה כמה רעיונות, ככה מהשרוול:

  

1. כנסי לפייסבוק בעצמך, תכתבי "חתיכת חברה רקובה, תפסיקי כבר לגלוש בפייסבוק" ותתייגי אותה.

2. תתחילי להתפשט ולהניח את הבגדים על השולחן. בכל פעם שהיא תרים את המכשיר, תורידי עוד פריט ותאיימי עליה שלא אכפת לך לשבת מולה עירומה.

3. כשהיא תלך לשירותים, קחי את המכשיר, כבי אותו ותפקידי אותו לשמירה אצל המלצרית.

4. דברי עם אמא שלה ותבקשי ממנה שתתקשר לבת שלה ותצעק עליה שלא כך חינכו אותה.

5. צאי החוצה, מצאי הומלס, הושיבי אותו במקומך, שלמי לו על ארוחה טובה ותעברי לשולחן נפרד.

6. התקשרי לאקסית של חבר שלה, והזמיני אותה להצטרף אליכם.

7. העלי פוסט עם מספר הטלפון שלה וכתבי שהיא מוסרת בחינם את האייפון שלה. כל הקודם זוכה.

8. בכל פעם שהיא תרים את המכשיר, תתחילי לנדנד את השולחן ולצעוק "רעידת אדמה! רעידת אדמה!"

9. קומי ותלכי. בלי להביט לאחור.

10. עזבי אותך. תקני סמארטפון.

 

יש לכם עוד רעיונות? שתפו אותנו בטוקבקים

 

 

 

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
חברה פרובוקטיבית או אישה משוחררת?
צילום: shutterstock
מומלצים