שיהיה לנו זמן להיות הורים: 5 משאלות ליום המשפחה

כמו כולם, גם אני נוסטלגית קצת כשאני נזכרת ביום האם. היינו שורפים עוגה לכבוד אמא ומגישים לה בגאווה ארוחת בוקר למיטה, ואחר כך הולכים וקונים לה במיטב כספינו המועט איזה שמונץ מחרסינה, משהו יפה נורא בעינינו הילדותיות ומזעזע בכל קנה מידה אחר. 30 שנה עברו והנה אנחנו מקבלים צרור מתנות מושקעות מהגן: ציור משפחתי של כולנו, שלט לדלת מפלסטלינה ולב מעוטר מדבקות בו כתב הבחור הצעיר שמה שהוא הכי אוהב במשפחה שלו זה לישון בשבת במיטה עם אמא ואבא.

אני בוהה בלב בתמיהה. "מתי ישנת בפעם האחרונה בשבת?", אני שואלת. מתי ישנו אנחנו פעם אחרונה בשבת, אם כבר מעלים את הנושא?

"לפעמים אני ישן," מפטיר הבחור בנחת.

כן מתוק, זה נכון. לפעמים, מאוד-מאוד לפעמים, אתה אכן ישן.

טורים נוספים של הפולנייה בערוץ הורים :

למי טוב יום לימודים ארוך בגנים? בטח לא לילדים

הכנסת 3 ילדים לאוטו ב-5 דקות? קבלי מדליה

שוויון בין המינים? עד כוס השוקו של הילדים

לא הגזמנו? די להפקות יום ההולדת!

יום המשפחה היום, ואני תוהה מה הייתי מאחלת למשפחה ביום חגה. לא הדברים המובנים מאליהם כמו באמת לישון סוף סוף בשבת, או שנקום בבוקר ונגלה שהילדים אוהבים לאכול ירקות, אלא כל מה שמסביב, כל מה שאין לנו זמן לחשוב עליו כי אנחנו כל הזמן רצים.

1. רק בריאות, ואם כבר מחלות - אז קצרצרות 

איחולי בריאות הם יאכנעיים משהו, אבל כל הורה מתחיל מבין ישר שהסבתות צודקות, ושבריאות זה באמת הדבר הכי חשוב. אז שנהיה בריאים וחזקים ושנוכל להיות הורים לילדים שלנו עד שהם לא יצטרכו אותנו יותר, ושהילדים שלנו אף פעם אף פעם לא יהיו חולים.

לא במחלות קשות (טפו!) ולא במחלות קלות. ואם בכל זאת חלילה הם חולים, אז וירוסים קצרצרים כאלו, וירוס של חצי יום. שעתיים שימו ראש וקומו כמו גדולים, כי אבא ואמא צריכים לעבוד.

2. פרנסה טובה, וגם משרת הורה של פחות מ-8 שעות

אבא ואמא צריכים לעבוד והם עובדים יותר קשה ויותר שעות כל הזמן. הלוואי שיכולנו לעבוד פחות ולחיות יותר שעות של פנאי. הלוואי שהיינו מוגנים על ידי המדינה שלנו ממעסיקים שלא סופרים אנשים ושעות וזכויות סוציאליות. הלוואי שהיינו יכולים לחיות בחברה בה משרה הייתה בת שמונה שעות בלבד, ומשרת הורה עוד פחות מכך. הלוואי שהיינו יכולות להיות בטוחות באמת שלא נופלה לרעה כי אנחנו אימהות. לא, לא מדע בדיוני, יש כמה מדינות שנראות ככה, אתם יודעים, ומצבן הכלכלי במפתיע טוב יותר משלנו. אז למה אצלנו לא?

3. חינוך טוב, ומטפלת אחת על לא יותר מ-3 תינוקות

הלוואי שהמדינה תאפשר לנו לגדל את התינוקות שלנו בבית בשנתם הראשונה. זוהי השקעת המשאבים הנבונה, החשובה והאנושית ביותר שניתן להעלות על הדעת.

הלוואי שנקבל שירות של מעונות יום ממשלתיים, הכי טובים שיש, למי שלא יוכל להישאר בבית (ראו סעיף קודם) או למי שיבחר שלא להישאר בבית. מעונות יום שקופים ומפוקחים היטב, מעונות בהם תוקצה דמות מטפלת אחת ללא יותר משלושה תינוקות, מעונות בהם יועסקו האנשים הכי טובים, רגישים וחכמים שיש, ובשכר גבוה.

הלוואי שמשרד החינוך ירד מהעץ של אופק חדש, ויתן לנו את מה שאנו צריכים באמת: גן ובית ספר שאפשר לצאת מהם בצהריים אם זה מה שההורים רוצים, ואפשר לצאת מהם אחרי הצהריים אם זה מה שההורים רוצים, כי אוטוטו לוקחים לנו את חופש הבחירה.

4. יותר זמן, בעיקר כדי להיות הורים טובים יותר 

הלוואי שנוכל להרשות לעצמנו לשמור לעצמנו קצת זמן, כי כרגע, במצב הקיים, אנחנו מוכרים את כל זמננו לכל המרבה במחיר. הלוואי שיהיה לנו זמן להיות אנשים, ובני זוג, והורים, וחברים. הלוואי שנוכל להכניס לסדר היום שלנו לא רק מקום עבודה, אלא גם ובעיקר אנשים, בייחוד אנשים קטנים מאוד.

הלוואי שנוכל לגדל את האנשים הקטנים האלה בהנאה ובנחת, שנוכל להיות איתם וללמד אותם וללמוד מהם. שנוכל להתרווח קצת ולהביט בהם, ולהיזכר שמכאן מתחיל הכל, מהרצון שלנו להקים משפחה ולבנות בית חם. הילדים הם נקודת המוצא של המירוץ שלנו, אנחנו רצים בשבילם. רצים למיליון? רק בטלוויזיה. אנחנו רצים למשפחה.

5. אהבה, גם כשקשה איתם 

הלוואי שנזכור תמיד שהם היו פעם התינוקות שלנו, הכי יפים בעולם. שלא ניתן לידיעה הזאת להיעלם מתחת למריבות ולוויכוחים ולחיכוכים. הלוואי שנצליח ברגעים הכי קשים לקלף את הבצל ולראות את הילד מתחת, שנצליח לקלף גם את השכבות החיצוניות שלנו, העייפות והטרדות והדאגות והכעסים, וניגע שוב בליבה, בהורים שהיינו פעם, מחזיקים תינוק בחרדת קודש ומאושרים, כל כך מאושרים.

הלוואי שנצליח לאהוב? ברור שאנחנו מצליחים לאהוב. שום דבר לא יכול לבטל את האהבה הזאת. רק שנצליח לזכור, לא רק היום אלא כל יום, שהאהבה הזאת היא הדבק שמחזיק את הכל, שהתחיל את הכל.

יום משפחה שמח, חבקו את הילדים חזק היום.