מה עשתה ההסתדרות למען עובדי הקבלן?
ההסכם שעליו חתמה ההסתדרות רק פוגע בזכויות העובדים ומקשה על האכיפה. במקום זה, יכלה ההסתדרות לפעול ליצירת מנגנוני אכיפה יעילים. שביתת הסרק בזבזה כספי ציבור
ההסכם בין ההסתדרות הכללית ללשכת התיאום של הארגונים הכלכליים, שסיים את השביתה הכללית והמיותרת במשק בשבוע שעבר, ממשיך להנציח את הכשל שבהעסקת עובדים בשיטת ה"דלת מסתובבת" - שיטה הפוגעת אנושות בציבור העובדים המוחלש הזה.
לפני שניגע בסעיפים הבעייתיים של הסכם זה, קצת רקע: הסכמי העבודה בענף השמירה והניקיון שנחתמו בשנות ה-70', העניקו לעובדים תנאים משופרים הרבה מעבר למינימום. אלא שההסתדרות לא עשתה דבר כדי שהסכמי העבודה עליהם היא חתומה יכובדו על-ידי המעסיקים ולא יהפכו לאות מתה. הגוף היחיד שיש לו את הכוח והאינטרס לבצע אכיפה - ארגון העובדים היציג - בחר לעצום עיניו ולמלא כיסיו. במשך שנים ארוכות קיבלה ההסתדרות מעובדי ענף הניקיון 40 מיליון שקל בשנה, ולא נקטה הליכים קיבוציים נגד תופעת הפרת הזכויות בידי חברות הקבלן.
עוד בערוץ הדעות של ynet:
אבא יקר שלי, סליחה / יאיר נתיב
מסמר אחרון בארון האקטיביזם השיפוטי / חיים משגב
גם עתה, במקום להתרכז באכיפה, פועלת ההסתדרות לחתימת הסכמים חדשים הפוגעים פגיעה אנושה בזכויות העובדים, מסבכים את תנאי ההעסקה ומקשים את האכיפה: אם לא די בזה שההסכם הקיבוצי בענף השמירה מ-2008 פגע פגיעה קשה בזכויות הפנסיה, בכך שהוריד את אחוזי ההפרשה, בא ההסכם הקיבוצי שחתמה ההסתדרות הכללית ב-2011 והכשיר למעשה את ההפרות בענף זה, בכך שהטיל את האכיפה לרצונן של חברות הקבלן. גם בבתי הדין לעבודה בחרה ההסתדרות להתייצב לימינן של חברות הקבלן, במטרה למנוע תביעות ייצוגיות נגדן, ובכך לסייע למעביד להתחמק מתשלום פיצוי על הפרת זכויות העובדים.
עכשיו מגיע ההסכם של 2012, בו הסכימה ההסתדרות על תחולה מקבילה של הסכמים קיבוציים אצל המזמין ואצל המעביד, וקליטה לכאורה של עובדי ניקיון מעל 170 שעות אחרי 9 חודשים. הסכם זה לא רק מסבך את הזכויות ומקשה את האכיפה, אלא הוא פוגע בזכויות העובדים.
ההסתדרות מכירה היטב את הפרקטיקה שיוצר מנגנון זה: העברת עובדים בין מעבידים למניעת צבירת ותק, וחלוקת משרות של עובד בין 2 מעבידים על מנת שלא יועסק במשרה מלאה. בנוסף לכך, חתמו לשכת התאום והמדינה על ההסכמות עם ההסתדרות כמזמיני העבודה ולא כמעבידים, ולכן ספק בכלל אם מדובר בהסכם קיבוצי כהגדרתו בחוק. קל וחומר, כאשר הוא מותנה בצו הרחבה סלקטיבי ולא שוויוני, שלא יחול, ככל הנראה, על עובדי מדינה.
במקום להקשות על האכיפה בחתימה על הסכמי עבודה מורכבים, מסובכים וקשים להבנה, יכלה ההסתדרות לפעול להקלת האכיפה על ידי הקצאה ישירה של שיעור מדמי החבר למטרת אכיפה; הגדלת זכויות על ידי האחדת ותק - כך שעובד יקבל מהיום הראשון את כל הזכויות.
השותף הטבעי של ההסתדרות ביחסי העבודה הן חברות הקבלן. היחסים בין חברות הקבלן למזמינים הם יחסים מסחריים ולא יחסי עבודה. במקום לעשות יד אחת עם חברות הקבלן, כדי להילחם במזמינים נגד מכרזי הפסד שאינם מאפשרים לשלם לעובדים את מלוא זכויותיהם, פועלת ההסתדרות בשיטת "המטריה השחורה": כריתת הסכם כניעה עם המזמינים, על חשבון זכויות שותפיה.
במקום להשקיע את המיליונים שמשלמים עובדי הקבלן להסתדרות כדי ליצור מנגנוני אכיפה יעילים, בחרה ההסתדרות "לחסוך", ולבזבז כספי ציבור בשביתת סרק שהביאה להסכם פוגעני ובעייתי. השאלה הגדולה שתישאר בלתי פתורה, בשלב זה, היא: מה השימוש שעשתה ועוד תעשה ההסתדרות בכל המיליונים הרבים שהיא מקבלת מעובדי הקבלן?
עו"ד גל גורודיסקי הוא מומחה לדיני עבודה ופנסיה
גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il
לפנייה לכתב/ת 
