בג"ץ דחה עתירה נגד חנינה למתנגדי ההתנתקות
8 שופטים דחו את העתירה, שדרשה לבטל את החוק המוחק את העונשים ואת ההליכים המשפטיים בגין עבירות הקשורות לתוכנית ההתנתקות. השופטים קבעו כי החוק פוגע בזכות לשוויון, אך "אין בידינו לומר כי תכליתו של החוק אינה ראויה". השופט ג'ובראן היה בדעת מיעוט: "החוק עלול ליצור פילוג"
יומיים אחרי ששופטי בג"ץ ביטלו את "חוק טל", דחה הערב (יום ה') הרכב של תשעה שופטים, בראשות הנשיאה דורית ביניש, עתירה שדרשה לבטל את החוק המוחק את העונשים ואת ההליכים המשפטיים בגין עבירות הקשורות לתוכנית ההתנתקות מרצועת עזה ב-2005.
עוד בחדשות ynet:
שמונה שופטים - ביניש, מרים נאור, אשר גרוניס, אסתר חיות, אלייקים רובינשטיין, עדנה ארבל, יורם דנצינגר וניל הנדל - קבעו כי יש לדחות את העתירה, וכי החוק נחקק לתכלית ראויה. השופט סלים ג'ובראן היה בדעת מיעוט והוא סבר כי יש לקבל את עמדת העותרים.
בדעת הרוב אותה כתבה נשיאת בית המשפט העליון, קבעו שופטי בג"ץ כי החוק אכן פוגע בזכות לשוויון בפני החוק, כאשר הוא קובע הסדר של אכיפה בררנית ביחס לקבוצה מסוימת וביחס לעבירות מסוימות. השופטים קבעו כי קבוצה זו הינה מובחנת ומובהקת פוליטית ואידיאולוגית, הנהנית מתמיכתו של רוב פוליטי בכנסת.
עם זאת, קבעו השופטים כי בחוק ישנם מספר היבטים ייחודים המפחיתים את עוצמת הפגיעה הנגרמת. שופטי בג"ץ הוסיפו כי נוכח הנתונים שהוצגו לפניהם עולה כי תוצאתו המעשית של החוק אינה רבה ועיקרה הצהרתית. בפרקליטות ציינו כי סך הפניות שהתקבלו להפעלת מנגנוני החוק עומד על כ-150 בסך הכול, והשופטים קבעו כי המשמעות היא שהפגיעה המעשית בעקרון השוויון מצומצמת יחסית.
"ייתכן ויהיה מי שיבקש לחלוק על צדקת החלטת המחוקק, ואפשר שניתן גם לחלוק על תבונתה", כתבה הנשיאה ביניש. "ברם, לא זאת השאלה המחייבת את הכרעתנו בחלק זה. עלינו מוטלת המשימה לבחון האם התכלית לעצמה - כפי שהובהרה היטב על-ידי המחוקק - ראויה היא במובנה המשפטי אם לאו, ואם היא מתיישבת עם ערכיה של מדינת ישראל. בהיבט זה אין בידינו לומר כי תכליתו של החוק אינה ראויה. נהפוך הוא. קשה לחלוק על ייחודיותו של אירוע ההתנתקות, ועל היותו מהלך טראומטי ומורכב לקבוצות אוכלוסיה שלמות בישראל".
ביניש: חקיקה הצהרתית, יותר מאשר מעשית
"כפי שהדגישה הפרקליטות ברור כי החוק שלפנינו בא לעולם בעקבות אירוע ייחודי וחריג בעוצמתו והיקפו הלא הוא אירוע ההתנתקות, ותכליתו מייחדת עצמה להתמודדות עם השלכות אירוע זה", כתבה הנשיאה ביניש בדעת הרוב. "החוק נועד להביא לאיחוי הקרעים שנוצרו בעם, לקדם פיוס בין חלקיו ולאפשר למתנגדי המאבק בלבד, ברובם אזרחים נורמטיביים שומרי חוק אשר בגין מחאתם הפכו למעורבים בפלילים, להותיר משקע זה בעברם תוך פתיחת דף חדש נקי מכתם הפליליות שדבקה בהם".
ביניש הוסיפה כי "התוצאה הנגרמת על פי החוק הנדון היא קשה ואינה שוויונית כיוון שהיא מייחדת קבוצה אחת בחברה הישראלית ומחריגה אותה מהדין הפלילי. עם זאת, איננו עומדים בפני החלטה מנהלית קונקרטית בנוגע לאכיפה בררנית, אלא בפני חוק הקובע מדיניות אי אכיפה בהישען על שיקולים חברתיים מסוימים".
לדברי נשיאת העליון, "בחוק זה ישנן נסיבות יוצאות דופן וקיימים בו מספר היבטים ייחודים שיש בהם כדי להפחית מעוצמת הפגיעה בזכות לשוויון. זאת בעיקר עקב התוצאה המעשית המצומצמת של החוק, שעיקר משמעותו בחסרונה של החקיקה בייחודיותה ובקונקרטיות הנובעת מהיותה חקיקה שנועדה לקבוצת אנשים מוגדרת, אך יתרונה בשל היותה חקיקה הצהרתית שעיקרה באינטרס ציבורי חשוב יותר מאשר בעלת היבט מעשי".
השופט ג'ובראן: החוק פוגע בשוויון
לעומת זה, טען השופט ג'ובראן, שהיה בדעת מיעוט, כי "אין לראות, לגישתי, בחוק כחוק 'הצהרתי' בלבד. זאת, גם תחת ההנחה שמספר המושפעים ממנו הוא קטן באופן יחסי או מוחלט. יתר על כן, כאמור, אף לו הייתי מקבל את הטענה כי מדובר בחוק הצהרתי, עדיין לא היה בה די, לטעמי, כדי לאפשר את הותרת הפגיעה בשוויון הגלומה בו בספר החוקים הישראלי". הוא הוסיף כי "חוק זה, אף שנועד הוא להיטיב ולפייס, עלול ליצור פילוג ותחושה של איפה ואיפה, מקום בו אחד מובחן מחברו רק על בסיס אמונותיו".
לפני כשנתיים עתרו פעילי שמאל לבג"ץ נגד חוק הפסקת ההליכים ומחיקת הרישומים בעניין תוכנית ההתנקות, וטענו כי הוא פוגע שלא כדין בזכויות המעוגנות בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו. לטענת העותרים, תוצאת החוק הינה אפליה אסורה על יסוד של אמונה אידיאולוגית או עמדה פוליטית, ולכן היא פוגעת בזכותם של רבים אחרים לשוויון בפני החוק.
עוד נטען בעתירה, שהגישו עורכי הדין יפתח כהן, עומר ש"ץ ואיתמר מן, כי החוק מורה על הפסקת ריצוי עונשים, ביטול הליכים ומחיקת רישומים נגד אנשים שנגדם הוגש כתב אישום על רקע התנגדות לתוכנית ההתנתקות.
לבסוף נטען כי החוק פוגע בזכות עותרים ובזכות אינספור אנשים אחרים לשוויון בכלל ושוויון בפני החוק בפרט, וכי האפליה פוגעת פגיעה בלתי חוקתית בזכותם של העותרים לכבוד האדם. העותרים טענו כי החוק מהווה סלקציה של ממש באכיפה פלילית, אשר במשטר דמוקרטי אינו אמור להתמודד כלל בזירת ההתגוששות הפוליטית.
עורכי הדין ש"ץ וכהן מסרו בשם העותרים בתגובה לפסק הדין: "דמוקרטים והומניסטים ישראלים לא ימצאו ישועה בבית המשפט העליון בישראל, ואיך שנראית הארץ הזו, סופה שיבקשו מקלט במדינות מעבר לים. ואז הלוואי שיפגשו באנשים כמו השופט סלים ג'ובראן".
לפנייה לכתב/ת 
