אזרח ותיק ושף צעיר
נכון שנולד לו נכד ונכון שמעכשיו הוא נקרא 'סבא', אבל זה לא אומר שרפי אהרונוביץ' מוכן לקבל בשלווה את מה שנלווה על התואר, לכן הוא מתרוצץ כצעיר בין מסעדות ומכין לכם עוף בעגבניות מיובשות ובורגול
בקיצור חברים, כפי שאולי הבנתם מהכותרת, אני כבר סבא. ההריונית סוף-סוף ילדה והרך הנולד מגלה סימני בגרות רציניים. כבר בגיל שבועיים הוא אוכל ומקטר, אוכל וישן, מביט מבט בוחן במסך הרחב. במידה והוא יתחיל גם לקטר על איכות האוכל והשירות, גם להשתמש בכורסא שלי ובמקביל יקבע ללכת לאכול עם הנכד של ד' השמן, אהיה בטוח שהגנים עובדים טוב.
עוד בערוץ האוכל:
שם התואר 'סבא' קצת מכעיס אותי. לא שאני דוריאן גריי, אבל אני מסרב להיות חלק מהסטריאוטיפ. לבני גילי סב זה אחד שיושב בגינה ומפזר פרורי לחם ליונים. אני, חברים, ועל כך יש לי עדים, כאשר אני אוכל - לא נשארים שום פירורים. אז נכון שבחדר הכושר הצעירים בטייץ הרבה יותר צבעוניים משלי, מנסים לעקוף אותי מימין ומשמאל; נכון גם שהשבוע באחד מקופות בתי הקולנוע, שאל אותי אחד מהמוכרים האם אני אזרח ותיק. חייכתי אליו חיוך עקום ומאוד התאפקתי לא לשלוף אותו מעבר לדלפק ולהראות לו מה משמעות האמיתית של אזרח ותיק.
מזל שהגברת אחזה בי בחוזקה; אז גם נכון שאם אני אוכל שתי מנות פלאפל כמו פעם ומקנח בשווארמה ומיץ בטעם ענבים, כדאי להעמיד את חדר המיון באיכילוב בכוננות, שכן גם על דברים פחותים מאלה כבר ביקרתי שם; וגם נכון ששערי קיבל פסים כסופים כמו אחד שחופף תדיר עם אקונומיקה. אז מה? האם בגלל כל אלו נגזר עליי לאכול מרק עוף עד סוף ימיי?!
על כל אלה התוודיתי בפני הגברת בעודנו נוסעים ברחבי העיר. בשלב מסוים מצב רוחי המלנכולי, כולל שירי הבאב אל וואד ששמתי במערכת, נמאסו עליה. היא החליטה לעשות מעשה. "עצור כאן!", צעקה. עצרתי באמצע הכביש ליד "ליליות בייקרי". שני צעירים שגם הם עצרו אחריי בחריקה פתחו חלון ואחרי שיצאתי מהרכב, שתקו. לרגע הייתי גאה, חשבתי שזו שוב חזותי המאיימת שבמצבים אחרים הייתה מרגיעה מצבים מורכבים מאלו. אך הגברת גילתה לי מאוחר יותר שהיא זו שלחשה להם "אזרח ותיק" והצביעה עליי, מה שגרם להם להביט בי מספר שניות ולנסוע. היא שוב צדקה.
ב"ליליות בייקרי" הפחמימות העלו חיוך על דל שפתיי. ראשית, איך לא, בורקס. אבל כזה שבצק העלים שלו עשוי עם חמאה ולא מרגרינה, במילוי תפוחי אדמה וזיתים בילט אין, מספר מאפי גבינה פריכים מהמדפים בצד, עוד מאפה עם פירות, כוס מיץ תפוזים טבעי (ויטמין סי, אתם יודעים, בגילי זה חיוני), ומיד התמלאתי אנרגיה כמו צעיר ששתה רדבול וקינח בוודקה זולה.
נכנסתי לאוטו, הפעלתי את שלל מגלי הרדאר (אחד היתרונות של הגיל הוא שצברתי מספר מהם) החלפתי את שירי הרעות במשהו סוער יותר והגברתי ווליום. נכנסנו לכביש המהיר ואט אט התאוששתי. באותו סופ"ש החלטתי להכין משהו שלפחות נראה לי בריא.
תבשיל עוף עם עגבניות יבשות ובורגול
המרכיבים (ל-6 סועדים):
6 כרעי עוף שלמות3 בצלים קצוצים דק
6 שיני שום קצוצות ו-6 שלמות
מלח ופלפל שחור
שמן זית לטיגון
1/2 כפית כורכום
1/2 כפית כמון (גם לאלו שכמון דומיננטי מדי עבורם, 1/2 כפית בכמות הזאת מורגשת רק ברקע)
500 גרם בורגול
1 צנצנת עגבניות מיובשות בשמן זית (מוציאים את העגבניות, חותכים לחצי ושומרים את השמן בצד)
1 חציל חתוך לקוביות גדולות (ממליחים, נותנים לו להזיע, שוטפים ומייבשים)
2 כוסות מים רותחים
אופן ההכנה:
- משרים את הבורגול במים כחצי שעה.
- מברישים את הכרעיים בשמן זית ומתבלים אותם במלח, כורכום וכמון. מטגנים בסיר רחב או סוטז היטב מכל הצדדים בשמן. מוסיפים בצל ושום, מכסים במים רותחים, מביאים לרתיחה, מנמיכים את האש ומכסים. מבשלים כ-50-60 דקות על אש נמוכה מאוד.
- מטגנים את קוביות החציל במעט שמן במחבת טפלון עד שיזהיבו. מוסיפים את שיני השום השלמות, העגבניות הקצוצות ולאחר מספר דקות - את השמן של העגבניות המיובשות.
- מסננים את הבורגול ומוסיפים אותו לסיר עם העוף, עליו שופכים את כל תכולת המחבת עם החצילים, העגבניות ושיני השום השלמות. מכסים ומבשלים כ-15 דקות.
- טעים במיוחד עם לימונים כבושים בצד. מה שגורם לי להאמין שבפעם הבאה אפילו אוסיף אותם פנימה. יש כאלו שיגידו שזה בריא. לי זה היה טעים, וזה לא מעט בגילי.
- לאתר של רפי אהרונוביץ'
