הממשלה תאשר: פטור מבחינה לסטאזרים מחו"ל

בשורה לסטודנטים לרפואה שלמדו בחו"ל: סגן שר הבריאות יעקב ליצמן החליט להעניק פטור מבחינת הכניסה ברפואה לסטודנטים שלמדו במדינות החברות ב-OECD. המהלך מעורר התנגדות בקרב גורמים בעולם הרפואה, שטוענים כי הוא יוריד את רמת הרפואה בישראל.

יש לציין כי בבחינה האחרונה שנערכה אחוז העוברים עמד על שלושה סטודנטים בלבד, מתוך 600 שניגשו לבחינה, מה שעורר את זעמם של הסטודנטים, שטענו כי הבחינה נועדה להכשילם. 

מאבק הסטודנטים לרפואה בבחינת הכניסה: 

סטודנטים לרפואה מחו"ל: בחינת הרישוי קשה מדי

הסטודנטים לרפואה מחו"ל מפגינים: מפלים אותנו

רק 3 מ-600 סטאז'רים מחו"ל עברו במבחן החוזר  

התוכנית תובא בשבוע הבא לאישור הממשלה כ"הצעת מחליטים", ובינתיים הודיעה המועצה להשכלה גבוהה כי היא מתנגדת להחלטתו של ליצמן לפטור מבחינת הכניסה. בימים הקרובים אמורים אנשי המל"ג להיוועד עם נציגי משרד הבריאות במטרה ללבן את ההצעה.

בתוכנית קבע ליצמן כי כל הסטודנטים שלמדו במדינות החברות במדינות הארגון לשיתוף פעולה כלכלי, ה-OECD, יוכלו להתקבל לשנת הסטאז' בבית החולים, שלאחריה יהיו רופאים מן המעניין, מבלי שיצטרכו לעבור את בחינת הכניסה. הבחינה לקראת סטאז' מתבצעת פעמיים בשנה והיא נחשבת לתובענית במיוחד. היא כוללת כ-220 שאלות בתחומי הרפואה השונים, בהם רפואה פנימית, רפואת ילדים, גינקולוגיה, כירורגיה, רפואת חירום ופסיכיאטריה. ציון המעבר בבחינה הוא 61.

כיום ניתן פטור מבחינת הכניסה רק לבוגרי שבע מדינות: ארצות הברית, בריטניה, קנדה, צרפת, אוסטרליה, ניו זילנד ודרום אפריקה. אם, כפי שצפוי, תתקבל ההחלטה בממשלה יעמוד מספר מדינות הפטור על 34 ויתווספו כ-200 סטודנטים ישראלים בשנה, רובם בוגרי לימודים בהונגריה, למקבלי הפטור. אותם סטודנטים יוכלו להתחיל בסטאז' מיד עם שובם לארץ, לאחר שעברו את בחינות ההסמכה במדינה שבה למדו.

סטודנטים שכבר נבחנו בעבר ונכשלו - לא יקבלו פטור וייאלצו להיבחן שוב.

הבחינה עוררה בעבר התנגדות עזה בקרב הסטודנטים שלמדו בחו"ל, שטענו כי היא קשה במיוחד וכי אחוזי העוברים אותה נמוכים מאוד, בהשוואה לבחינות אותן נדרשים לעבור בוגרי הפקולטות לרפואה בארץ. כפי שחשף ynet בבחינה שנערכה לפני כשנה עמד אחוז העוברים על כאחוז בודד. בבחינות קודמות עמד אחוז המעבר על כ-5% עד 7%.

"לא נשאלנו על הפטור הזה על ידי סגן השר או על ידי אף נציג ממשרד הבריאות", אומר ל-ynet פרופ' ערן לייטרסדורף,

ראש דיקני בתי הספר לרפואה בישראל. "בוגר רפואה ישראלי שרוצה להתקבל לבית חולים בארצות הברית חייב לעבור ארבע בחינות נוקשות. גם אלה המבקשים לעסוק ברפואה באירופה נדרשים לעבור בחינות. מכאן ניתן להבין שגם מנגנוני הבקרה האיכותיים שלנו אינם מספיקים למדינות אחרות. לא ייתכן שנבטל את הבקרה הזו לאלה הבאים מאוניברסיטאות בחו"ל".

לדברי פרופ' לייטרסדורף, אלה שהיו בעלי רמת ידע גבוהה ברפואה עברו את בחינת משרד הבריאות לקראת סטאז'. "הבוגרים האיכותיים הישראלים מהונגריה עוברים ברובם את הבחינה במכה ראשונה", הוא מוסיף, "ואנו שקטים שיטפלו בהורים שלנו ובכל אדם שחולה בישראל. אבל לא ייתכן שנאפשר לאנשים להתחיל לטפל בילדים שלנו או בהורינו מבלי שבדקנו את מידת הידע שלהם, ללא בקרת איכות מינימלית. עמלנו 50 שנה לייצר סטנדרט גבוה של רפואה, והשרים שיצביעו לפטור הזה יהרסו אותו ויגרמו לירידת רמת הרפואה בישראל".

"מי שמוסמך לעבוד כרופא במדינות האיחוד האירופי, צריך להיות פטור מבחינת ההסמכה בישראל", אומר מנגד גלעד אלון, יו"ר איגוד הסטודנטים לרפואה באוניברסיטת תל אביב. "אין כאן קיפוח מול בוגרי הארץ. התחושה שלי היא שמה שטוב למדינות האיחוד האירופי צריך להספיק למדינת ישראל. יש ללא ספק כמות נכבדת מאוד של סטודנטים בוגרי חו"ל שרמתם שווה לרמת הסטודנטים בוגרי הארץ, בייחוד הסטודנטים שלמדו במדינות החברות באיחוד האירופי או במדינות ה OECD.

"רוב הסטודנטים שבהם פגשתי אשר למדו במדינות כדוגמת הונגריה, איטליה, או צ'כיה והם ברמה מעולה ולא נופלים במאום מרמת בוגרי הארץ".