5 הערות נגד החוק להפללת צרכני זנות
המודל השבדי, שעליו מסתמך החוק הישראלי החדש, לא עבד. החוק רק יחשוף זונות לאלימות מוגברת ויוריד אותן למחתרת
הצעת החוק שמפלילה את צרכני הזנות טומנת בחובה שלל בעיות וכשלים שלא עלו בדיון הציבורי האוהד סביבה. למי שמוטרדים ומוטרדות מתנאי חייהן של העוסקות והעוסקים בזנות ומעוניינים לפעול לשיפור מצבן יש סיבות רבות להתנגד להצעת החוק. להלן חמש סיבות מרכזיות לכך.
1. אין הוכחה שהפללת צרכני זנות תקטין את נפח הזנות: ההצעה מבקשת לייבא לישראל את המודל השבדי. עם זאת, הרשויות בשבדיה מדווחות שכיום, עשור לאחר אימוץ החוק, הזנות בשבדיה חזרה להיקפה קודם לחוק. אם אכן הזנות לא תיעלם, הרי שהפללת הלקוחות תשפיע על מערך היחסים בין נשים בזנות, לקוחות וסרסורים, באופן שיהפוך נשים בזנות לפגיעות יותר לניצול ולחשופות יותר לאלימות.
עוד בערוץ הדעות של ynet:
גן ילדים מלא רעבים / ענבל ארבל קוולרצ'יק
מה עשתה ההסתדרות למען עובדי הקבלן? / גל גורודיסקי
2. החוק עלול לחשוף זונות לאלימות מוגברת ולסיכונים בריאותיים: עדויות של נשים בשבדיה מלמדות שלאחר ההפללה יכולתן לבחור לקוחות, לעמוד במקומות מוארים, לדרוש שימוש בקונדום מלקוחותיהן, ולהתגונן מפני לקוחות תוקפניים בשעת הצורך קטנה. לכן יש סיבות טובות להניח שהחוק יביא להגברת האלימות נגד נשים בזנות.
3. החוק עלול לדחוק את הזנות עוד יותר למחתרת: כפי שמלמד הניסיון ביחס לתקופת היובש בארה"ב. הפללת תעשייה בעלת נפח כלכלי משמעותי לא מביאה להיעלמותה, אלא לירידתה למחתרת. ירידת הזנות למחתרת עשויה להיות מסוכנת לעוסקות בזנות, שכן היא תגביל נגישות של ארגוני סיוע, תגדיל את הסיכון שארגוני פשיעה יפרשו עליה את חסותן, ותפחית עוד יותר את נכונותן של נשים העוסקות בזנות להגיש תלונות נגד מי שפוגע בזכויותיהן.
4. החוק עלול להגביר הטרדת נשים בזנות על-ידי המשטרה: זונות הן לרוב העדות היחידות לעבירה, משום שצריכת זנות מתבצעת בפרטיות. לכן, ניתן להניח שמאמצי האכיפה לכאורה יתמקדו בלקוחות אך למעשה ימצאו את ביטויים ברדיפת נשים בזנות ובהטרדתן על-ידי המשטרה, דבר שיפגע בכבודן ובביטחונן של הזונות.
5. החוק עלול לפגוע באכיפה נגד אלימות וכפייה בתעשיית המין: האפשרות להילחם באופן אפקטיבי בתופעות של כפייה ואלימות נגד נשים בזנות תלויה ביכולת לרכז את מאמצי האכיפה המשטרתיים בתופעות אלה. בפני המשטרה פתוחות דרכי אכיפה במסגרת החוקית הקיימת, אשר אוסרת על סחר בנשים, סרסרות, ועל הפעלת בית בושת. באמצעותן ניתן להיאבק באלימות וכפייה בתעשיית המין, מבלי לנקוט בצעד של הפללת הלקוחות. המשטרה התגברה באמצעות שימוש באמצעים הללו על תופעת הסחר בנשים ממדינות ברית המועצות לשעבר. חלק מן היכולת להילחם בכפייה מבוססת על כך שבתי הבושת מוכרים למשטרה, והמשטרה יכולה לעשות בהם ביקורות שגרתיות. הפללה של צרכני הזנות תדחק את בתי הזונות למחתרת ושוב לא תוכל המשטרה לספק הגנה, ולו חלקית, לזונות.
במקום להשקיע משאבים באכיפה פלילית גורפת ולא אפקטיבית, שעלולה להביא לתוצאות הלוואי שתוארו כאן, ניתן לפעול לשיפור חייהן של זונות בשלל דרכים שהאפקטיביות שלהן עשויה להיות גדולה יותר מבלי לפגוע בזונות, שרבות מהן מתנגדות להפללת לקוחות. יש להשקיע משאבים ביצירתם, בחיזוקם ובהרחבתם של מערכי סיוע לנשים בזנות כגון מערך "סלעית", המסייע לנשים לצאת ממעגל הזנות, יצירת מסגרות להכשרה מקצועית, פתיחת הזדמנויות עבודה אלטרנטיביות, כמו גם הרחבת מערך המרפאות הניידות.
בנוסף, יש להקים יחידה משטרתית מיוחדת בעלת הבנה מעמיקה של תופעת הזנות, שתעמוד בקשר רציף עם נשים בזנות ותוכל לספק להן הגנה ומענה במקרים של ניצול ואלימות, המאפיינים חלק, אך לא את כל תעשיית המין. בדומה, נדרשת העמקת הידע של הסנגוריה הציבורית, הסיוע המשפטי, הפרקליטות ובתי המשפט ביחס לתנאי חייהן של רבות מהזונות.
יש לברך על הפניית תשומת-הלב הציבורית למצבן הקשה של חלק מהזונות, ולהגביר את מחויבות המדינה והחברה לסייע להן. עם זאת, החוק הפלילי הוא כלי גס מאוד לביצוע שינוי חברתי. חשוב להבין את מלוא השלכותיו העתידיות של החוק המוצע - ולהתנגד לו.
ד"ר הילה שמיר, חברת סגל בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל-אביב.
גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il