עוברים מג'יפ לאופניים: "מחיר הדלק מטורף"

"המדינה מוצצת מאיתנו כסף. היה לי ג'יפ 4X4, אבל ברגע שמכל הגיע ל-500 שקל, החלטתי להיפטר ממנו ולעבור לאופניים". סיפורו של יובל צורן מתל אביב מעיד במשהו על תחושת המיאוס של חלקים גדולים מהציבור בעקבות העלייה הדרסטית במחירי הדלק. קניית רכב ואחזקתו, שנראו בעבר כצעדים בסיסיים והכרחיים לנוכח מצבה של מערכת התחבורה הציבורית בישראל, הפכו בשנים האחרונות כמעט למותרות. בעקבות זאת, סיפרו אזרחים נוספים ל-ynet כיצד נאלצו לוותר על המכונית כשהכניסה לתחנת הדלק החלה להכאיב בכיס.

עוד בערוץ החדשות:

• טרנס-וגינלי?! הבדרנים שהפילו את חוק ההפלות
• לפיד על אישור החוק להגבלתו: 'פחדנים בלי בושה'
  

לדברי צורן בן ה-42, "הביטוחים גם עלו, ולהחזיק רכב עולה 3,000-4,000 שקל בחודש. זה בלי הוצאות על ילדים, שכר דירה ומזון. הכול התייקר יחסית להכנסה. ועם כל זה, גם התחבורה הציבורית בארץ מזעזעת".

ארכיון. מתדלקים בבאר שבע לפני עליית מחירים קודמת(צילום: הרצל יוסף)

הפתרון, לדבריו, הוא שיפור חד במערכת הרכבות הקלות. "אז, מבחינתי שהדלק יישאר יקר. אנחנו צריכים מטרו מתחת לאלנבי, אבן גבירול ודרך מנחם בגין. במקום שזה יהיה פרויקט בעל עדיפות לאומית, ולא רק מס שפתיים, אנחנו תקועים עם מאבק ועד הרכבת".

בועז יונה, תושב הצפון ואב ל-8 ילדים, החליט גם הוא למכור את מכוניתו כי הוא פשוט לא מסוגל לעמוד עוד בעלויות, כדבריו. "האוטו פשוט לא נוסע. הוא מושבת כבר מסוף אוגוסט ומחכה שמישהו יקנה אותו", סיפר ל-ynet. "מחירי הדלק הם מטורפים. בן אדם ללא הכנסה גבוהה או שיש חברה שמחזיקה לו את הרכב, לא יכול להרשות לעצמו להחזיק מכונית".

מלבד מוכרי המכוניות, מנסים אחרים להתאים עצמם למצב ולעבור לרכב חסכוני יותר. שי צפוני, תושב מבוא דותן, סיפר כי "הנסיעה לעבודה היא 40-50 דקות, וזה הרבה דלק. אי אפשר לעמוד בזה כבר. בעבודה משלמים נסיעות, אבל לפי אוטובוס ולא לרכב. משלמים לי 250 שקל נסיעות לחודש, אבל אני צריך להיות בשבע בבוקר בעבודה, ורק בשבע וחצי יוצא האוטובוס הראשון".

צפוני, מאבטח בחברת "מקורות", העריך כי הוא מוציא כ-1,500 שקל בחודש על דלק בלבד, "אז פשוט עובדים בשביל חצי משכורת. לצערי אני גר ביישוב שאפשר להסתדר בו רק עם אוטו. אני מנסה עכשיו לחפש כלי רכב חסכוני שלא יאכל לי את כל הכיס".

נועם, תושב פתח תקווה, סיפר כי הוא מנסה למצוא רכב חסכוני בדלק, במקום מכוניתו הזללנית, כהגדרתו. "צריך להתחיל למצוא אלטרנטיבות ירוקות יותר, כי המחירים רק יילכו ויאמירו. בנסיעות משפחתיות אני אמנם אסע ברכב פחות חסכוני ויותר נוח, אבל בהחלט חושבים על כל נסיעה", העיד.

לי שפונגין בת ה-27, שעברה לתל אביב לפני שנתיים וחצי לאחר שגרה כל חייה במושב חופית, סיפרה אף היא כיצד נכנעה ללחץ הכלכלי, ונאלצה לוותר על המכונית שהייתה ברשותה מאז גיל 17. "עשיתי חשבון והבנתי שהאוטו עולה לי כמעט אלפיים שקל בחודש. טנק דלק מלא עלה לי מעל 400 שקל וזה פשוט לא הגיוני".

לדבריה, "חשבתי למכור את האוטו כשעברתי לתל אביב ובגלל הרגלים ישנים המשכתי להחזיק רכב ודירה, ולחשוב שאפשר לעמוד בכל ההוצאות האלה. לפני שבעה חודשים הבנתי שאין ברירה, ואיאלץ לוותר על הרכב". כיום, היא

מספרת, הוצאות הנסיעה שלה מסתכמות בכמאתיים שקל לחודש. 

שפונגין סיפרה כי המהלך הוביל לחוסר אמון מצד סביבתה הקרובה. "כל מי שהכיר אותי אמר שתוך חודשיים גג אני קונה רכב חדש, אפילו התערבתי על זה עם אבא שלי. אני נוסעת לעבודה עם חופשי-חודשי ועם שאר הנסיעות מחוץ לעיר לומדים להסתדר בקלות עם חברים ומשפחה, כך שבסוף גם ניצחתי בהתערבות, הפתעתי את כל המפקפקים שאמרו שאי אפשר בלי רכב ובסך הכול, זה ממש שווה את החיסכון הכלכלי".