השיטה אשמה, חוק טל הוא רק הסימפטום

שוב הציל בג"ץ את הכנסת מעצמה. בהחלטתם לפסול את חוק טל, ולקבוע שהפטור הגורף לחרדים מגיוס לצבא אינו חוקתי, הוציאו השופטים את הערמונים מהאש עבור הפוליטיקאים. האזרח הישראלי עד לחולשתה של המערכת ובצר לו הוא מחפש כל פעם מושיע או מפלגה חדשה ורעננה וכל פעם מסתבר שהישועה לא באה. אנחנו חייבים להפנים שהבעיה הראשונה במעלה של כולנו איננה חולשת הפוליטיקאים והמנהיגים שלנו כבני אדם, אלא קודם כל חולשת השיטה הפוליטית המעקרת את יכולת המשילות.

חוק טל הוא רק הסימפטום. החלטת בג"ץ חשפה את חולשתה של שיטת הממשל שלנו, בה הפוליטיקאים אינם מסוגלים לקבל החלטות חשובות ומכלים את זמנם היקר במקח וממכר ובמאבק הישרדות בלתי פוסק. כך מתנהלים הדברים כבר שנים כתוצאה מחוסר יציבות פוליטית, איומים בלתי פוסקים מצד שותפים קואליציוניים ומפלגות קטנות, ומערכת דמוקרטית בה הכנסת מחשבת את קיצה לאחור מרגע שנבחרה. זה לא יכול להימשך כך. זה עולה לנו ביוקר רב.

עוד בערוץ הדעות של ynet:

גם העיר בלי הפסקה צריכה הפסקה / הרב צבי לאו

5 הערות נגד החוק להפללת צרכני זנות / הילה שמיר

חולשת הממשל גורמת לחוסר יציבות פוליטית ולחילופים של שרים בתדירות שלא מאפשרת לאף שר תקופה סבירה של למידה והשגת תוצאות. שום מנהל במגזר העסקי לא היה מצליח בתפקידו לו אורך חייו הממוצע בתפקיד היה פחות משנתיים ושבתקופה זאת הוא היה צריך לכלות את זמנו במאמצי הישרדות בלתי פוסקים. לא פעם נשמעת ביקורת על כמות השרים בממשלות ישראל ,שהיא עוד סימפטום לחולשת השיטה. הביקורת נשמעה, בדרך כלל, על עלות הלשכות ושכר השרים, אבל זאת העלות השולית. העלות האמיתית של כמות השרים היא פיצול פעילות הממשל, צורך בתיאום מיותר ומעוות, צורך אין-סופי לרצות שרים. לא פעם אנחנו תמהים כשמתגלים מחדלים כאלה או אחרים או שדברים נמשכים שנים. בכל פעם אנחנו מחפשים את השעיר לעזאזל התורן או את המושיע התורן.

השיטה הפוליטית הזו מייצרת פוליטיקאים, אשר יכולתם העיקרית היא לנהל מקח וממכר במקום להתוות דרך ולחתור להשגתה באפקטיביות. אין להתעלם מהעובדה שבמשטר דמוקרטי יש צורך להתחשב בדעות ובצרכים של המגזרים השונים וגם לנהל איתם דיונים לשם השגת הסכמות. חולשת השיטה שלנו היא שהפכה את ההיבט הזה של החיים הפוליטיים לאתגר ולשואב הזמן העיקרי של הממשל, ללא תלות באיזו מפלגה ובאיזה פוליטיקאי מוביל את המערכת. לאיש אין הרבה סיכוי להוביל. את העובדה הזאת, אנחנו, אזרחי המדינה ומנהיגיה, צריכים להפנים. הפנמת העובדה הזו היא הצעד הראשון בדרך לשיפור השיטה.

לשלב בחירה ארצית ובחירה אזורית

חולשות השיטה הקיימת הן שמנציחות את המשך קיומה בצורה הנוכחית. על המערכת הפוליטית להתעשת ולגייס מתוכה את הכוחות הנדרשים לביצוע הרפורמות המבניות הנדרשות. יש דעות שונות באשר לשינויים הנדרשים. על רובם יש הסכמה מצד רוב המפלגות המובילות.   

רוב המומחים והפוליטיקאים מסכימים שיש לחזק את כוחן של המפלגות הגדולות הנבחרות בבחירות כלל ארציות על מנת לאפשר לממשלה ולכנסת למשול. במקביל, יש לחזק את הקשר הישיר בין נבחרי הציבור לאזרחים ולהכניס כוחות חדשים למשחק הפוליטי. לצורך כך, יש לשלב בין שיטת בחירות ארצית לאזורית הבנויה על הצבעה בשני פתקים: פתק לרשימה מועמדים כללית במישור הארצי ופתק למועמד, שייצג באופן אישי את האזור שבחר בו.

בנוסף, יש להעלות את אחוז החסימה אל מעל 2% במטרה לחזק את המפלגות הגדולות ולהפחית את כוח היתר של המפלגות הקטנות. העלאת אחוז החסימה תתרום גם לשילובן של קבוצות מגוונות בחברה הישראלית בתוך המפלגות הגדולות. צעד נוסף הוא הגדלת הרוב הדרוש להצבעת אי-אמון בממשלה מעבר ל-61 ח"כים. כך נבטיח שהממשלה תוכל לקבל החלטות קשות מבלי איום תמידי בנפילתה. שיפור השיטה ייאפשר גם להגביל את כמות השרים בממשלה.

כל השינויים הללו ניתנים לביצוע מיידי. כל שנדרש הוא רצון פוליטי לפעול. אם לא נתעורר בזמן, נמצא את עצמנו עם ממשלה וכנסת משותקות - בדיוק כפי שאירע עם חוק טל. רק המערכת הפוליטית יכולה לבצע את השינויים הנדרשים, אולם בגלל אילוצים פוליטיים, לא תבצע אותם ללא לחץ שלנו. אנו, האזרחים, חייבים להבין ולהפנים שהפגם הוא קודם כל בשיטה. עלינו להתאחד סביב הלחץ על הפוליטיקאים כדי שאלה יפעלו לביצוע השנויים הנדרשים.

הכותב הוא איש עסקים וחבר הפורום לייצוב הממשל מייסודו של המרכז להעצמת האזרח

גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il