כולם מדברים על סוגה, אף אחד לא מדבר על ערך
עונת הריאליטי בעיצומה, וברשות השנייה דורשים מהזכייניות לצנן את המינון. אבל האם דין "מעושרות" כדין "The Voice"? האם לסדרת דרמה בינונית יש ערך אמנותי גדול מריאליטי תרבותי? עמית קוטלר נגד הרגולציה האנכרוניסטית
כתבות נוספות במדור הטלוויזיה של ynet:
- אירוויזיון 2012: הגולשים באירופה רוצים את איזבו
- "הסיפור" של צופית גרנט: דוקו-דמע לא משכנע
- נטע לי מ-The Voice: "הסיכוי לנצח היה נמוך"
"על 'רשת' להתאים באופן מיידי את לוח השידורים ולשדר לפחות 7 תוכניות מסוגה עילית על חשבון תוכניות ריאליטי", נכתב בפניית הרשות לאנשי הזכיינית. "על ערוץ 10 להפחית את היקף שידור תוכניות הבידור והריאליטי כדי לעמוד ביחס שבין ריאליטי לסוגה עילית", כתבו לחבורה שבבית הוורד בגבעתיים, שידעה ימים יפים מאלה.
הבסיס עליו מושתתת פעילות הרשות מול אכיפת שידורי הטלוויזיה, אם כן, פשוט מאוד, והוא בינארי: או שהזכיין משדר סוגה עילית, או שהוא משדר ריאליטי. בתרגום לעברית, או שהוא משדר תוכן טוב וראוי, הגדרות סובייקטיביות לכל הדעות, או שהוא משדר, במחילה, זבל. זאת אומרת שגם סדרת דרמה זניחה ובלתי מושקעת בעליל, זוכה לנוק-אאוט טכני מול כל הפקת ריאליטי, מושקעת ופורצת דרך ככל שתהיה. וזה, כשלא צץ פתאום איזה סרח עודף בסגנון "לילה כלכלי", שזוכה להתייחסות כדוקו, אלוקים יודע למה.
ריבוי רצועות הריאליטי בטלוויזיה והפופולריות לה הן זוכות, כך נדמה לי, גרם לאנשי הרשות השנייה לבלבול רב, ולחשיבה לקויה לחלוטין בכל הקשור להגדרות תכנים. ב-2012, ובתמהיל השידורים הקיים כיום, הגיע הזמן להפסיק עם ההגדרות המטופשות האלה ולהחיל קריטריונים חדשים על שידורי טלוויזיה. אילו קריטריונים? או.
ומה עם "ריאליטי עילית"?
מיודעינו ברשות, בשני המקרים שציינו לעיל, מתחו ביקורת על פרומו של "לה לה לנד" בערוץ 10 וכמעט באותה נשימה על מינון שידורי "The Voice" של ערוץ 2. עכשיו, תגידו לי אתם: האם חיזוריו של אביהו שבת אחרי ג'ולייטה, היו או לא היו, ב"לה לה לנד", זהים להתמודדויותיהם של הזמרים ב"The Voice"? האם דליה מזור או איציק זוהר המפזזים על רחבת "רוקדים עם כוכבים" זהים למסיבת הנקניקיות של אתי דודאי ב"מעושרות"? האם מתמודדי "אייל גולן קורא לך" הקורעים את גרונותיהם בשירה (התוכנית שודרה בעבר גם בערוץ 2) צריכים להיות זהים בפני "החוק" למתמודדי "האח הגדול" שקורעים את גרונותיהם בצרחות וקללות? והאם תוכנית גמר של "כוכב נולד" יכולה לגור בכפיפה חוקית אחת עם גמר "המירוץ למיליון" או "הישרדות"? מובן שלא.
ההבדלים דקים. זה ברור, אבל אם מישהו ברשות השנייה היה מרים את הכפפה, גם הרשות עצמה היתה נהנית מקצת יותר פתיחות ורגישות כלפי הזכייניות - ובעיקר הצופים, והיתה פוטרת את עצמה מעוד קצת כאב ראש. תרצו הגדרות מדויקות יותר? נקרא לזה, לעת עתה, ערך מוסף אמנותי, שאם מישהו יפקח את העניינים סוף סוף שם ברשות, ולא ייצמד לניירות ותדפיסים, הוא יבין שלא - אין באמת בעיה לפוצץ את המסך במוזיקה טובה או יצירה מסוג אחר, וכן - יש בעיה למלא את לוח השידורים במעללי השכונה - ולא משנה אם השכונה היא בסביון, בהרצליה פיתוח, בקריית עקרון או באל.איי.
לבשבקין, שושי ושושה, קותי וטלי סיני-ריקליס, לא בטוח שיש ערך אמנותי שכזה. גם ל"לה לה לנד", שמתיימרת להיות יצירתית משהו, קשה לומר שיש ערך אמנותי כלשהו. אבל לחגית יאסו ודוד לביא, נועה גולן שחולקת במה עם רמי קלינשטיין, שרית חדד, שלומי שבת ואביב גפן, ולבלרינה הלאומית אנה ארונוב, בהחלט יש, וערך דומה תמצאו אפילו על מסך ערוץ 1 ב"בואו לאכול איתי" שתעלה שם בקרוב.
לכך, על פי אנשי הרשות והגדרותיהם, אין כל משמעות. אין הבדל מבחינתם אם עולה מארגנטינה נותן ביצוע מדהים ביופיו על הבמה לשיר של חוה אלברשטיין, או אם אביבית בר-זוהר מסכסכת ומשתכשכת. אין הבדל בין פועל ניקיון שמתופף על בטנו בעוד הוא שוכב על אי, לבין אדם שמשקיע את כל מרצו (באותה תוכנית שטרם עלתה) כדי להכין סעודה לחמישה חברים בביתו. היגיון? אל תחפשו, כי ממש לא תמצאו. אבל זה, רבותיי, החוק - נכון להיום.
בל ניתמם. גם תקנות חדשות לרשות יולידו עמן בעיות חדשות. הרי מה יעשו ואיך יגדירו תוכניות נוספות כמו "היפה והחנון" או "שלוש"? אלה תוכניות ריאליטי יצירתיות-אמנותיות? או שמא עוד סוג של "לה לה לנד"? אבל תכלס,
זה לא משנה. זה כבר הגשר שעוד נצטרך לחצות יום אחד והוא רחוק שנות אור מהמקום בו אנו מצויים נכון להיום בפיקוח והרגולציה על שידורי הטלוויזיה בישראל.
צעד ראשון וטוב יעשו, אם יפרידו ברשות השנייה כאמור בין פסה דובלה וצ'ה צ'ה צ'ה לגברת "פאן לי", ובין כיסוחי אתי לוי / זהבה בן לבין קרבות הסלסולים, הרוקרים ושלל הזמרים המרגשים של "The Voice". מישהו ברשות השנייה יהיה מוכן לומר "טעינו" ולטרוף מחדש את קלפי הפריים-טיים? נראה אותם.
