בועז סופר: ירון זליכה זורה חול בעיני הציבור
הרגולטור הבכיר של שוק הרכב בעשור האחרון, תוקף בחריפות את הדו"ח שהגישה הוועדה בראשות זליכה. לדבריו, יישום הדו"ח לא יגביר את התחרותיות, לא יעשה צדק חברתי - אך ישרת את מי שרוכשים מכוניות יוקרה
"יש כאן ניסיון להנדס את שוק הרכב ולקבוע מי ימכור, כמה ימכור ובאיזה מחיר". כך אומר היום (ב') בראיון מיוחד ל-ynet בועז סופר, לשעבר סמנכ"ל בכיר ברשות המסים, בהתייחסו לדו"ח שהגישה הוועדה להגברת התחרותיות בשוק הרכב. סופר, שבזמן כהונתו יושמו כמה מהרפורמות המשמעותיות ביותר בשוק הרכב, תוקף בחריפות את המסקנות שהגישה הוועדה לשר התחבורה, ישראל כץ.
"יש כאן הקצנה בלתי סבירה", הוא מסביר. "זו כמעט הלאמה של שוק הרכב. ממש כמו 'ועדה מסדרת' מפלגתית". סופר אינו נרתע משימוש במילים קשות במיוחד ביחס לדו"ח שהוגש: דו"ח לקוי ורשלני, מסמך רווי כשלים לוגיים שמשרת רוכשי מכוניות יוקרה וזריית חול בעיני הציבור, הן רק אחדות מהן.
עוד בערוץ הרכב של ynet:
- קץ הליסינג ומתנות לעשירים: על דו"ח שוק הרכב
סופר מודע לכך שכל ביקורת נגד הוועדה ועל מי שעמד בראשה, ירון זליכה, עלולה לעורר תגובת-נגד חריפה מצד בכירי המערכת הפוליטית. "הופכים כל מי שלא מסכים איתו (זליכה, ש.ה) למושחת מהיסוד, וישר הוא נחשד כמי שעובד עם 'האויב'", הוא אומר. "האלימות של הדיון פשוט בלתי נסבלת. כל מי שיתנגד מעכשיו יחטוף מכץ (שר התחבורה) או מזליכה. כן - צריך לטפל בשוק הרכב, ויש דברים שדורשים תיקון. אבל המרחק מכאן ועד כמה מהצעדים שהוועדה ממליצה עליהם, רב מאוד".
לדברי סופר, המשמש כיום כמנכ"ל של חברת מוקדי שירות טלפוניים, אחד הנושאים המהותיים שבו עוסק הדו"ח של ועדת זליכה - הגברת הייבוא האישי - כלל אינו צפוי להגביר את התחרותיות בשוק הרכב, וישרת רק את מי שרוכשים מכוניות יוקרה. "לקחת את הייבוא האישי ולומר שבעקבות פתיחתו והרחבתו יהפוך שוק הרכב כולו ליותר תחרותי - זו זריית חול בעיני הציבור. יהיה שינוי רק בשוק היוקרה, אבל זה ממש לא עשיית צדק חברתי".
ואם צ'מפיון מוטורס תגיע ל-90% מהשוק?
במשך כמעט עשור, היה בועז סופר הרגולטור הבכיר של שוק הרכב. בתקופה זו הוביל שורה של צעדים ששינו את השוק. בין השאר, יזם והוביל מתן תמריצי-מס להתקנה של אביזרי בטיחות, העלאת המס החודשי לעובדים שמקבלים רכב צמוד ("שווי שימוש"), ורפורמת "מיסוי ירוק" - שנועדה לעודד רכישה של מכוניות שפולטות כמות מופחתת של זיהום. למעשה, כבר בסוף שנות ה-90 החל להשפיע על הנעשה בשוק הרכב המקומי, כאשר שימש בתפקיד בכיר במינהל הכנסות המדינה.
אלא שמתברר כי הניסיון הזה לא עזר לו לשכנע את ועדת זליכה לנקוט צעדים מידתיים. סופר, שהופיע בפני הוועדה, אומר ל-ynet כי הדו"ח שהגישה הוועדה לקוי ורשלני. "הדו"ח הזה רווי כשלים לוגיים", הוא מסביר. "אמנם חלק מהדברים (בדו"ח) הם בכיוון הנכון. למשל בכל הנוגע להסדרה של ענף חלקי החילוף. וגם הפיקוח. אבל צריך להפריד בין הצורך לטפל בתחום, ובין הדרך שנבחרה. בשם 'צדק חברתי' מעוותים את הפרשנות של תחרותיות וריכוזיות. הם (חברי הוועדה) הופכים את כל שוק הרכב לשחור כל כך, רק כדי להצדיק צעדים קיצוניים. ולצורך זאת, הם עיגלו פינות".
כדוגמה לדבריו, מביא סופר את ההמלצה להגביל את מספר המותגים שתוכל לשווק יבואנית שמחזיקה בנתח שוק של יותר מ-8%. אלא שלהמלצה זו יש סייג: יבואנית המייצגת בישראל תאגיד, תוכל להחזיק בכמה מותגים שרק תרצה. "אם יבואנית קונצרן פולקסווגן (צ'מפיון מוטורס, ש.ה) תגיע ל-90% משוק הרכב, זה בסדר. אבל אם יבואן אחד עם שני מותגים שאין ביניהם קשר יגיע ל-9% - זה כבר לא בסדר?", שואל סופר. "זו פגיעה בלתי נסבלת בכלכלה חופשית. זה ממש ניסיון לייצר 'ועדה מסדרת', על גבול ההלאמה".
הגבלה זמנית של עמלות היבואנים
סעיף נוסף שמעיד לדברי סופר על הקצנה מכוונת שבה נקטה הוועדה, נוגע להגבלת ההנחות שיכולות היבואניות להעניק ללקוחות - פרטיים או מוסדיים. "האם נכון למשק כלשהו להגביל הנחות? האם נכון למנוע מתן של הנחות-כמות ללקוחות?", שואל סופר. "אני בטוח שיהיו קמעונאים שיהיו מאוד שמחים אם יחילו את הרעיון הזה בעוד תחומים. למשל לחם, או דגנים. רק כך הם יוכלו להתחרות ברשתות הגדולות. אבל השאלה היא, האם זה גם משרת את האינטרס של הציבור הרחב?".
התשובה של סופר לשאלה שהוא מציג, לפחות בכל הנוגע לשוק הרכב, היא שלילית. "אי אפשר להגיד שרוצים משק תחרותי, וגם לקבוע ממי תקנו ובאיזה מחיר", הוא מסביר. "יש כאן פגיעה באושיות התחרותיות - יש מי שמשיגים מחיר יותר טוב, ויש מי שמשיגים מחיר פחות טוב. כך הדברים מתנהלים, ולא רק בשוק הרכב". עם זאת, סופר סבור כי יש מהלכים שאפשר לנקוט, שישפרו את מעמד הלקוחות הפרטיים אך לא יפגעו בצורה כה בוטה בתחרותיות.
"כולם מבינים שמחירי המכוניות המשפחתיות בעייתיים", הוא מבהיר. "אבל מכאן ועד הפיכת השוק כולו ללא תחרותי, המרחק רב מאוד. יתכן שצריך לפקח על המחירים, אבל יש לעשות את זה בצורה מידתית, ורק לזמן קצר - עד שכשל השוק ייפתר. צריך להבין שהמדינה צריכה להימנע מהתערבות מוגזמת. למשל, צריך להתערב באמצעות הגבלה זמנית של העמלה (של היבואניות) במכירת מכוניות משפחתיות. אבל מנגד, בקטגוריית הסופר-מיני, שם נמכרות היום מכוניות במחירים של 60 או 70 אלף שקל, לא צריך להתערב".
מי צריך מאות אלפי מכוניות חדשות?
למרות הפופולאריות להן זוכות קריאות להפחית את מס הקנייה בשוק הרכב, אומר סופר כי על המדינה לבחון היטב אילו מטרות תשרת הפחתת המסים - ומה יהיה מחירה למשק כולו. "כמובן שצריך לשאול האם המדינה רוצה או יכולה לוותר על 10 מיליארד שקל בשנה", הוא מסביר. "אבל עוד לפני זה, צריך לשאול האם זה בכלל נכון להפחית את מס הקנייה. האם ראוי שמדינת ישראל תעלה על הכבישים עוד עשרות או מאות אלפי מכוניות, לפני שניתן פתרון הולם לבעיות התחבורה הציבורית".
סופר גם טוען כי רפורמות שהוביל בעשור האחרון, הביאו ממילא לשינוי משמעותי ברמת המיסוי המוטל בפועל על מכוניות חדשות. לדבריו, "רפורמות כמו העלאת שווי השימוש ו'מיסוי הירוק', גרמו לכך שמס הקנייה האפקטיבי היום נע בין 30% ו-80%. אז נכון, לא הכל התגלגל ישירות לכיס של הצרכן, אבל בשום תחום בכלכלה לא מגיעה הפחתת המס במלואה לצרכנים".
ראוי לציין כי לא רק סופר סבור כי הרפורמות הצליחו. במסמך פנימי של משרד התחבורה, הבהיר אחד מבכירי המשרד - ששימש גם כחבר בוועדת זליכה - כי רפורמת "מיסוי ירוק" הוזילה את כלי רכב, הגדילה את ההיצע, ואף שיפרה את התחרותיות. במסמך כתב אותו בכיר כי "במהלך השנה האחרונה (2010, ש.ה) חל גידול במגוון דגמי הרכב, חל גידול משמעותי בכמות כלי הרכב שנמסרו, (ו)הופחתו מחירי הרכבים".