ארבע המסכות שיעזרו לכם להתקדם בקריירה

יותר ויותר עובדים ומנהלים, שמסלולי הקידום שלהם נחסמו או הוקפאו מגלים, בניגוד למה שחשבו, שכנות ויושרה לא בהכרח מובילות להערכה וקידום.

• איך נתמודד עם עובדים שמרעילים את האווירה?
• לכל החלטה יש מחיר שעלינו לשלם
• איך ליצור נאמנות ומחויבות אצל עובדים חדשים?
• עשרת הדיברות להנעה והנאה בעבודה
  

"זה לא טוב לבריאות לשמור דברים בבטן", וגם "ככה תחטפו אולקוס" אומרים לנו הורינו, בעת שהם מנסים לחנך אותנו לומר את האמת, לשתף ברגשות ולהתייעץ כשיש בעיות. מהר מאד אנחנו מגלים שבחיים דברים מתנהלים קצת אחרת.

כשמודעים להשפעה שיש לאמירת האמת על קידום בארגונים, מתחילים לצנזר מילים: לברור, מה אומרים, למי, מתי, לשם מה ובאיזו סיטואציה. ההתחלה מלווה במאבק פנימי, בין הדחף מבוסס החינוך לומר הכל עכשו כאן ומיד, לבין הידיעה, שמה שאומרים, עלול להשפיע לרעה על מסלול הקידום בקריירה.

"שלושת הקופים"- המסכה ששומרת על הפה שלך

זוכרים את פסלון שלושת הקופים, שנהגי מוניות אוהבים לשים על לוח המכוונים?- החרש, העיוור והאילם?. מסכת "שלושת הקופים" היא הראשונה והשימושית ביותר, היא מנוגדת למסר האמת הטוטלית שאנשים אוהבים להתהדר בו, כל אימת שהם משתפים בדעה, שמצליחה לעורר מהומה ולחבל באופן בו רואה אותם הנהלה.

מי שרוצה להתקדם חייב ללמוד להעמיד פני מופתע: גם אם היית הראשון שידע את הסוד הארגוני, אתה חייב ללמוד לפקוח ולגלגל עיניים, לפעור פה ולשחרר את המשפט "לא ידעתי...".

לבוס הגדול יש מאהבת ובמקרה ראית את שניהם בפוזה אינטימית בבית קפה רומנטי באמצע היום?, הפקידות במשרד של הקולגה מבצעות קניות בטלפון על חשבון שעות העבודה?, אתה חושד שיש אי התאמה בהנהלת החשבונות של החברה?. אתה משתוקק לפתוח את הפה ולספר לכל העולם ומאמין שהיושרה שלך מחייבת אותך לדבר. עצור, חשוב שנית, מי ייפגע מהאמת שתצא החוצה?, מי יזכור לך חסד בגין גילוי האמת ואיך זה ישפיע על סיכוייך במכרז הבא?, האם תקודם או תמודר?.

שאל את עצמך, האם זה באמת הכרחי שתשתף במידע, והאם השיתוף יועיל לך או יפגע בך?. לא כל מה שראית, שמעת או הרגשת, נכון ככל שיהיה, כדאי ונכון לשחרר לאוויר העולם, כי במקרים רבים, המסר יחזור אליך, בעוצמות משולשות כמו בומרנג. זה הרגע המתאים לשלוף מארגז הכלים הניהולי שלך את 'מסכת שלושת הקופים' ולתת לאחרים לעשות את העבודה השחורה.

"אצלי הכול בסדר"- המסכה שמרחיקה את הטורפים

אתה חווה לאחרונה צרות בבית, עם בת הזוג, הילדים?, המשכנתא מעיקה, החובות גדלים ולוחצים?. אתה רוצה לספר לבוס בתקווה שהוא יבין, אולי אפילו יחליט להעלות לך את המשכורת?. אתה בטוח שכדאי לשתף את המנהלים האחרים?. מחקרים מראים שמנהלים מעריכים עובדים אסרטיביים, יזמים ואחראים, האם המצוקות שלך מצביעות על מאפיינים אלו?.

שים את מסכת "אצלי הכל בסדר" ותחייך, בכל פעם שמישהו שואל מה שלומך, או מצביע על כך שאתה נראה מודאג, ואתה משתוקק להציף אותו בסיפור הדאגות העדכני שלך. עם כל האמפטיה שהוא עשוי להרעיף עליך, לא בטוח שיעריך אותך יותר לאחר השיחה.

יש לך צרות במחלקה?, הצוות אינו מגובש דיו?, חלק מהעובדים לא מתפקדים כתמול שלשום?, האווירה ירודה והביצועים חלשים מתמיד?. תעשה הכול כדי לפתור את הבעיות, וכמו ב "בית פולני גאה", שים את המסכה, את הלכלוך תשאיר בבית ותקפיד שהשכנים שלך לא ישמעו דבר.

"אצלי הכול בסדר" זה המסר שכדאי לך לשדר: ממילא, חלק מהמנהלים לוטשים עיניים לתפקיד שלך וישמחו לחוג מעל המחלקה, כמו עורבים מעל גוויה, בשנייה שישמעו שיש לך בעיות תפקוד, או מוראל או שתיהן יחד.

אתה חושש שהשנה הקרובה תהיה קשה מקודמתה? אל תראה שאתה מודאג, שדר אצלי הכל בסדר, כחלופה לאני אופטימ'. המחלקה שלך כשלה בביצוע הפרויקטים האחרונים?, לא עמדתם ביעדים? (גם המחלקות האחרות לא...), סובלים מעייפות, תשישות ושעמום? זה הרגע לעטות את מסכת "אצלי הכל בסדר", ואולי אפילו, בצד הנסיונות הכנים לבצע מקצה שיפורים, להתחיל לפזול לפיתוח אופקים חדשים, בעיקר אם שהבנת שאתה והארגון זה לא רומן לכל החיים.

שים על פניך הבעה של חיוך, נכון, אולי הוא לא הכי אמיתי, אבל בהחלט עדיף על התבכיינות, כך לא תמשוך אש, לא יעוטו עליך המשחרים לטרף, ויהיה לך זמן לטפל בבעיות עד הפיתרון. מסכת 'אצלי הכל בסדר' קונה לך זמן יקר שלא יעמוד לרשותך אם תתעקש לספר לכולם שאתה בצרות.

'אני בסדר עם זה'- המסכה שמאפשרת ליהנות מכל העולמות

בארגון ביצעו סבב מינויים שלא נראה לך נכון, תקין ובעיקר חסר קשר בין האדם שנבחר לתפקיד?, יש שינויים בצמרת ההנהלה?, האחרים קיבלו בונוסים מעוררי קנאה ואתה לא?, זה הרגע לשבת על הגדר, לא לשכב עליה. גישת "תמות נפשי עם פלישתים" לא תשרת אותך.

בא לך לכעוס, לפרק את העצמות אבל, מתוך מודעות ודאגה לעתידך, אתה בוחר לעטות על פניך את מסכת "אני בסדר עם זה" ומחייך- כי אתה יודע שיש אנשים, שאם תכעס עליהם זה יעלה לך ביוקר. זה הרגע לעשות ההיפך מ"אני אמרתי שזה מה שיקרה", במיוחד אם צדקת, כי האמירה ממצבת אותך כמצליף הארגוני, זה שאף אחד לא שש לקדם לצמרת לצידו, בטח לא על חשבון 'המלטף הארגוני', שכל כך נעים להיות איתו ולצידו.

"אני נייטרלי, תנו לו צ'אנס אולי הוא עוד יפתיע" תמיד עדיף על משפט כמו "הוא לוזר, אין לו סיכוי רק בזכות הליקוקים והחנופה קידמו אותו", במיוחד כשמדובר ביד ימינו של הנשיא או המנכ"ל ושניהם יישבו בכיסאותיהם ויצחקו, שנים רבות לאחר שאתה כבר לא תהיה בארגון, כי בחרת שלא להשתמש במסכה ובמקום, שחררת אמירה בוטה ומתנגחת.

'עדיין לא גיבשתי דעה' - המסכה שמשאירה אותך בסדר עם כולם

כשאתה נשאל לסוגיות הרות גורל, בהן ידוע לך שדעתך, השונה ב-180 מעלות מדעת ההנהלה לא תתקבל בברכה, מה תאמר?, תלך על האמת הפנימית שלך שתהרוס את סיכויי הקידום, או תוציא את כובע 'המנתח המתלבט' ותציג מידע לשני הצדדים, מבלי להביע את דעתך האישית הנחרצת והמנוגדת לדעת המובילים.

מסכת "עדיין לא גיבשתי דעה" נחוצה במקרים בהם המידע הכללי הידוע לכל והדעה האישית הידועה בשלב זה רק לך, מאיימים להתנגש חזיתית ולהפוך לארוע רב נפגעים, כאשר אתה הנפגע העיקרי. מסכת 'עדיין לא גיבשתי דעה' מאפשרת לך להצטייר חבר של כולם, שאינו מצדד באופן חד משמעי באף אחד, ובעיקר, שאפשר לסמוך עליו שלא יחבל במהלכים, גרועים ככל שיהיו.

תרבות הקידום בארגונים מושתתת על כישורים, ניסיון וקשרים. מנהלים אוהבים לקדם אנשים שקל ונעים להם לעבוד איתם, שמומחיותם בליטופים ולא בהצלפות, שמנתחים ולא חורצים דעות, שלא חייבים להיות הכי צודקים או חכמים כל הזמן, ובעיקר, שלא מציגים אותם במערומיהם. בעשותם זאת, בניגוד למה שחושבים, הם מודעים למחיר הויתור על אנשים איכותיים למען השקט הנפשי, כי הכל בסוף יום מאד אישי.

עכשיו תעשה את החשבון שלך, אתה רוצה להתקדם?, תתחיל להתיידד עם ארבע המסכות שיעזרו לך להעפיל במסלול הקריירה, באמצעותן, תוכל לדבר- בצורה שתקדם אותך, לשתף- רק במידע שיעזור לך להשיג את מטרותיך, ולשדר - שאצלך הכל אצלך כי אתה חייב לשמור על התדמית שלך. בשביל השיתוף והפורקן יש משפחה ויש חברים.

הכותבת היא מנכ"ל STS, יועצת אסטרטגית למצוינות אישית וניהולית