פשרה מרה: המפעל המזהם התיש את התושבים

"יזהר נלחם את המלחמה הזו למען הילדים שלו ולמען חברי הקיבוץ. הוא אמר, ממש בימיו האחרונים, שהוא מרוצה מהקמת קרן המחקר הסביבתית. הוא כן רצה לסגור את הפינה הזו". כך אמרה השבוע ליאורה אמיתי, מנהלת בעמותת "אזרחים למען סביבה בגליל", לאחר שבית המשפט המחוזי בחיפה, קיבל הסכם פשרה בתביעה ייצוגית של תושבים בגליל נגד מפעל חוד פלדה (חוד מתכות) שבעכו.

• מה מסתתר בחצר האחורית של "חוד מתכות"?
• אם המפעל מזהם - צלבו אותו
• בצפון: תובעים מיליארד שקל ממפעל מזהם בעכו
  

בראש מגישי התביעה עמד הפעיל הסביבתי יזהר רשף ז"ל, חבר כפר מסריק, שנפטר לפני שלוש שנים כשהוא בן 37, ממחלת הסרטן. לאורך השנים עמד בראש המאבקים נגד המפעלים המזהמים בסביבות הקיבוץ הצפוני.

במפעל חוד פלדה (קריית הפלדה לשעבר) שבאזור התעשייה הדרומי בעיר, מתיכים גרוטאות ברזל ויוצקים מהם מוטות ולוחות מתכת. המפעל, שעבר תחת ידיים שונות לאורך השנים, נחשב ל"סדין אדום" בקרב התושבים, ששבו והתריעו כי הוא גורם מזהם מרכזי באזור.

חששותיהם מפני אסון סביבתי התאמתו בשנת 2010, כאשר פרצה בו שריפה גדולה, שנסיבתיה עדין נחקרות במשרד להגנת הסביבה. מדובר היה בארוע בולט ודרמטי, אך התושבים טוענים כי לאורך השנים התרחשו ארועים רבים, פחות בולטים אך לא פחות מזיקים, של זיהום אוויר שמסכן את חייהם.

כתב התביעה הוגש בשנת 2006 והועמד על סכום של יותר ממיליארד שקלים, עבור יותר מ-200 אלף אזרחים המתגוררים בטווח של עד 7 ק"מ מהמפעל. בתביעה נטען כי בבדיקות שנערכו במספר מועדים, התגלו חריגות בפליטת דיוקסינים מארובות המפעל, לעתים עד פי 10 מהתקן המותר. בנוסף התגלו חריגות בפליטת אבק מהמפעל.

היועץ המשפטי נגד ההסכם

עם הגשת התביעה, מונה יריב אברמוביץ', מנכ"ל עמותת "צלול" כמגשר בין הצדדים. בהסכם הגישור נקבע כי המפעל ישקיע כ-15 מיליון שקלים להפחתת פליטות החומרים ולפיקוח וניטור.

"הפעולות שהמשיבות התחייבו לבצע נקבעו על ידי מהנדס, והוא מומחה חיצוני ומוסכם על הצדדים בתחום הטיפול בחלקיקים ובגזים הנפלטים מהתעשייה, וכן הוא מומחה בניטור ארובות וניטור סביבתי", ציין השופט, יצחק כהן.

בנוסף נקבע, כי החברות המפעילות את "קריית הפלדה", יפקידו 330 אלף שקלים בקרן סביבתית, שתנוהל בידי אברמוביץ' ותשמש למחקרים סביבתיים.

מי שהתנגד להסכם הפשרה היה היועץ המשפטי לממשלה, בין השאר משום שלא הוצע בו פיצוי לחברי הקבוצה התובעת והוא שלל תביעה נוספת בעתיד. הוא גם ציין כי אין פרופורציה בין הסכום בתביעה המקורית - יותר ממיליארד שקלים - לסכום אותו מקצה החברה במסגרת הסכם הפשרה לקרן המחקרים.

עוד קבע היועמ"ש, כי "לא ברור מה יהיו ההשקעות העתידיות בפעולות הניטור והפיקוח, ואף לא פורט מה היו הפעולות שנעשו במפעל עד עתה". לדבריו, "הפעולות העתידיות על פי המוסכם בין הצדדים, מיועדות להבטיח אך ורק את הפחתת פליטת החומרים ולעמידה בתנאי רישיון העסק של המשיבות, ולא נקבע כל מנגנון שקוף לבקרה ופיקוח לגבי השקעת סכומים". עוד נקבע, כי "יש חשש כי החברה מצמצמת את הסיכונים כי יוגשו נגדה תביעות בעתיד".

התובעים מופתעים

השופט כהן החליט לאחרונה לדחות את הסתייגות המדינה ולקבל את עמדת עורכי דינם של התובעים, אמיר ישראלי ורם גורודיסקי, לפיה המדינה עצמה לא עשתה דבר כנגד החריגות.

"אם היה ניתן לנסות ולהגיע להסכם המשרת את האינטרס הציבורי טוב יותר, כי אז מדוע המדינה, באמצעות הכלים העומדים לרשותה, לא פעלה ולא עשתה כדי להשיג הישגים טובים יותר (והסכם הפשרה אינו מונע מממנה להשתמש בכלים העומדים לרשותה", ציין כהן בהחלטה שניתנה לפני כשבועיים.

חלק מהתובעים בתביעה הייצוגית המקורית, שהוגשה לפני 6 שנים, אמרו השבוע ל-ynet כי הופתעו לשמוע על ההחלטה ולא קיבלו על כך דיווח עד כה. לטענת התושבים, הם לא עורבו בהליך, ואפילו כאשר גובש הסכם הפשרה, הם שמעו על כך מכלי התקשורת.

מי שידעה על ההחלטה אך קיבלה אותה בנימה מסויגת, היא אמיתי, שעמדה ועומדת בראש מאבקים סביבתיים רבים בצפון. אמיתי היתה מעורבת גם במאבקים מול חוד פלדה, אך מקפידה להדגיש שלא הייתה חלק מהתביעה הנוכחית. "בתביעות מהסוג הזה צריך אורך נשימה, זמן ויכולת התמדה", היא אומרת. "לצערי, מי שעמד מאחוריה, שכב כבר על ערש דווי והיה לו רצון לראות את ההסכם הזה, בעיקר את הקמת הקרן המחקרית. הוא רצה לסגור את הפינה הזו".

"מצער אותנו לראות מה קורה עם תביעות ייצוגיות במדינת ישראל בתחום הסביבתי", הוסיפה אמיתי. "מצד אחד, אנחנו שמחים שהתביעות הייצוגיות הגיעו גם לתחום הסביבתי. מאידך, ההתנהלות של הצדדים שמובילים את התביעות האלה, נותנת תחושה של ניסיון מצדם לגרוף רווחים מתוך אינטרס פרטי, ולא מתוך אינטרס ציבורי רחב.

"אני מאוד מעריכה את הפעילות של שני עורכי הדין מגישי התביעה, שבאמת עשו עבודת קודש, אבל לדעתנו היה צריך להביא את התביעה הזו למקומות שבהם הציבור היה יוצא נשכר באופן ניכר יותר מההסדר. כרגע אנחנו לא חשים כך".