לראשונה בישראל: הרשעה בהחזקה בתנאי עבדות
בני זוג משכונת שועפט בירושלים כלאו עובדת זרה מהפיליפינים בחדר השירותים במשך שנתיים, מנעו ממנה אפשרות לתקשר עם הנעשה מחוץ לבית ונתנו לה הפסקות אוכל קצרות. בהרשעה התקדימית קבע בית המשפט כי מדובר בהחזקה בתנאי עבדות
בית האימה: בית המשפט המחוזי בירושלים הרשיע היום (ד') בהחלטה תקדימית את בני הזוג אברהים ובאסמה ג'ולאני משכונת שועפט בירושלים בעבירות של החזקה בתנאי עבדות ועיכוב דרכון. הנאשמים הורשעו בכך שהחזיקו בביתם במשך שנה וחצי צעירה מהפיליפינים שהובאה לישראל דרך ירדן, בתפקיד עוזרת בית. במהלך התקופה, הוחזקה העובדת בבית הנאשמים מבלי יכולת לצאת לבדה במשך כל התקופה, תוך הגבלת היכולת לתקשר עם הנעשה בחוץ, הן פיזית והן טלפונית.
לקריאת הכרעת הדין המלאה - לחצו כאן
עוד בערוץ החדשות של ynet:
חשד: אשה נשדדה ונרצחה בביתה בנהריה
הח"כים על מחיר הדלק: "ששטייניץ יירד אל העם"
בנוסף לכך, בהכרעת הדין נכתב כי דרכונה של הצעירה נלקח והוחזק על ידי הנאשמים לכל אורך התקופה שבה שהתה בביתם. היא השתכרה כ-150 דולרים לחודש ומגוריה בבית היו חדר מקלחת ושירותים, שלתוכו הוכנסה מיטה מתקפלת ומזרן. כמו כן, בהכרעת הדין צוין כי הצעירה עבדה שעות ארוכות, בדרך כלל במשך רוב שעות היממה ולא ניתנו לה חופשות.
לאחר שמיעת הראיות בתיק שנוהל על ידי עו"ד שגיא אופיר מפרקליטות מחוז ירושלים ולווה על ידי המתאמת הבין-משרדית בסחר בבני אדם במשרד המשפטים, עו"ד רחל גרשוני, החליט בית המשפט לאמץ את גרסתה של המתלוננת והכריע כי אכן מדובר בהחזקה בתנאי עבדות. בית המשפט הסתמך בהחלטתו על פרשנות של תכלית החוק ועל פסיקה זרה דומה.
הפרקליט: "היא אמרה שקיבלה יחס טוב"
פרקליטם של בני הזוג המורשעים, עו"ד אריאל עטרי מסר בתגובה כי "אנו מכבדים את פסק הדין אך חולקים על ניתוח הממצאים בו. מדובר בעובדת זרה שגנבה תכשיטים מהנאשמים וברגע שהתלוננו במשטרה נגדה 'נזכרה' להתלונן נגדם. ההרשעה מטרידה במיוחד לאור העובדה שהעובדת קיבלה את השכר עליו סוכם איתה, היו לה חברים בשכונה, היא יכלה לעזוב מתי שרצתה אך בחרה להישאר לגור עם מעסיקיה, ואמרה שיחסם אליה היה טוב ושהם קנו כל מה שרצתה. במקרה כזה פסק הדין הופך כל מי שמעסיק עובד זר לעבריין ואין ספק שלא לשם כך נחקק החוק. אנו מצפים שבית המשפט העליון יהפוך את פסק הדין ויזכה את הנאשמים".
בהחלטתם קבעו השופטים יעקב צבן, מרים מזרחי ורפי כרמל, כי "גרסתה של הנאשמת באסמה ג'ולאני אינה אמינה ואינה עקבית, בעניין הימצאות הדרכון. עוד קבעו השופטים כי מהעדויות השונות העולות בתיק עולה בבירור כי גרסתה של המתלוננת נכונה ומדויקת וכי בני הזוג פיקחו והשגיחו עליה בצורה אדוקה ואפשרו לה לצאת לבד רק למקומות סמוכים. יתרה מכך, מעדותה של הנאשמת עלה כי היא לא מפנימה באופן מלא את הפסול שבמצב זה ונדמה בעיניה כי מתן אפשרות למתלוננת לצאת לגיחה קצרה למכולת או לדירתה של הבת הם בבחינת חופש מספיק".
"מנעו יציאה מהבית בתירוצים שונים"
השופטים קבעו כי בני הזוג מנעו בפועל מהמתלוננת לצאת לבדה מהבית בתירוצים שונים ואזהרות מפני ישירות או עקיפות, מפני המשטרה ואף יצרו אצלה תחושה והרגשה ברורה שלפיה מוטב לה שלא תצא לבד מהדירה. השופטים התייחסו לחדרון בו שהתה וציינו כי "תנאים אלו בהם שוכנה המתלוננת אינם משופרים וגם אם אין מדובר בתת-תנאים שאינם ראויים למגורי אדם יש לומר כי מדובר למעשה בחדר שירותים בו יש אסלה ומקלחת ולתוכו הוכנסה גם מיטה". השופטים אף דחו את גרסת בני הזוג לפיה התייחסו למתלוננת כאחת מבנותיהם בחום ובחיבה וכתבו כי "גרסה זו היא מופרזת ואינה עולה בקנה אחד עם העדויות בתיק שלפיהן גילו הנאשמים יחס תקין וקורקטי של מעסיק כלפי עובדת".
לבסוף כתבו השופטים כי "צירוף שלילת חירותה של המתלוננת לפרק הזמן הממושך בו התבצעה התנהגות זו בתוספת שליטה של הנאשמים במתלוננת באמצעות איומים כי המשטרה עשויה לתפוס אותה וכן החזקת דרכונה, מוביל למסקנה כי יסודות העבירה מתקיימים במקרה שלפנינו". השופטים אף קבעו כי יש להבחין במידת מעורבותם השונה של בני הזוג כאשר מידת מעורבותה של באסמה בשליטה ובשלילת חירותה של המתלוננת הייתה גבוהה מזו של בעלה".
בכתב האישום שהוגש נגד בני הזוג ג'ולאני לפני למעלה משנה, צוין כי השניים הקצו לעובדת הזרה מדף עבור חפציה האישיים ואפשרו לה לקחת שתי הפסקות קצרות על-מנת לאכול. עוד נטען בכתב האישום כי במהלך השנה הראשונה לעבודתה, הצעירה הפיליפינית לא יצאה כלל מהבית. רק בתחילת השנה השנייה לעבודתה היא הורשתה לצאת למכולת השכונתית.
כדבר שבשגרה, כך לפי כתב האישום, נעלו בני המשפחה את דלת הכניסה כשהעובדת בתוך הבית, בזמן שאיש מלבדה לא היה בבית. בזמן ששהו בבית, היו נועלים בני המשפחה את דלת הכניסה מבפנים ומונעים מהעובדת גישה אל המפתח. בזמן שבני המשפחה יצאו לחו"ל, הושארה העובדת נעולה בבית. בספטמבר 2009 הצליחה העובדת לחבור לפעילות בקרב העובדים הזרים בירושלים מארגון "קו לעובד" ובעזרתן חמקה מהבית. הארגון טיפל בעניינה וליווה אותה מאז.
לפנייה לכתב/ת 
