זהות אישית, ערכית ויהודית מתחילה במשפחה
לתא המשפחתי יש חשיבות עצומה - שכן מעבר לתרומתו הדמוגרפית, הוא מפתח אצל האדם רגישות מוסרית שקשה להגיע אליה בלעדיו. אישור הצעת החוק שתעודד קבלת הדרכה הורית תהפוך את החברה שלנו לבריאה יותר
פרויד אמר פעם "רק מעטים יעזו לטעון כי הם מבינים בפיזיקה, אך כמעט אין אדם שאינו מצהיר על עצמו כמומחה לפסיכולוגיה". הנושאים שבהם עוסקת הפסיכולוגיה מעסיקים אותנו כל חיינו, וקרובים אלינו כל-כך, ומשום כך נוצרת אשליה שאנו מכירים אותם לעומק. אשליה זו עשויה להסביר את המצב החוקי האבסורדי הקיים כיום: מחד גיסא, המדינה דורשת הכשרה פורמלית כתנאי למילוי כל תפקיד, ולו הזוטר ביותר, ומאידך גיסא, היא אינה מעודדת הורים לקבל הכשרה בעבור תפקידם הפסיכולוגי-חינוכי המורכב כל כך: גידול ילדים.
עוד בערוץ היהדות - קראו:
"הפנו לי גב, לא דיברו". חרדיות גרושות מספרותבהקשר דומה טען הרב אליהו דסלר, מגדולי הוגי הדעות התורניים במאה הקודמת, כי האמת היא הפוכה. ככל שנושא קרוב יותר לחיינו האישיים, כך קשה לנו יותר להכיר אותו כראוי. בדבריו, הוא ממשיל זאת למצלמה, אשר מצלמת בקלות עצמים רחוקים, אך מתקשה לצלם כראוי את המנגנון הפנימי שלה. לכולנו היו הורים, וכולנו חווינו הורות, אך דווקא משום כך קשה לנו כל כך לגבש זהות הורית יעילה בעבורנו ובעבור ילדינו.
הצעת החוק זכאות בגין הדרכת הורות, התשע"א-2011, שאותה אני מקדם, מטרתה לשנות פרדיגמה זו. על-פי הצעת החוק, משרד הרווחה יסמיך מוסדות מוכרים לספק קורס הכנה להורות. הקורס יספק להורים שטרם עברו שלוש שנים מיום לידת ילדם הראשון, מידע בדבר הצעדים הראשונים שלהם כהורים, ויבטיח כי כל המידע לגבי גידולו הראשוני של הילד יהיה מצוי בידיהם.
בדרך זו, הורים רבים יהיו מצוידים בכלי התמודדות נכונים, ואף עולה הסבירות להתמעטות מקרי הזנחה והפקרה של ילדים בידי הוריהם. כמו כן, על-פי ההצעה, הורים שיממשו זכות זו, יהיו זכאים לחצי נקודת זיכוי במס הכנסה, אם יציגו שובר השתתפות בקורס.
אדם הוא משפחתו
הורים שעברו הדרכה יוכלו למלא תפקיד חיובי יותר בעיצוב זהותו של הדור הצעיר. גם אלו שאינם מכירים את ספרו הקלאסי של ויניקוט "הכל מתחיל בבית", יודעים כי משפחתו של אדם ממלאת תפקיד קריטי
גם על-פי התורה, זהותו של אדם נתפסת כחלק מהזהות של משפחתו. משום כך כאשר נערכו מפקדי אוכלוסין ציווה ה': "שְׂאוּ אֶת רֹאשׁ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל – לְמִשְׁפְּחֹתָם לְבֵית אֲבֹתָם" (במדבר א, ב), כלומר כל אחד נספר כחלק ממשפחה.
הרב שמשון רפאל הירש, מגדולי רבני גרמניה במאה הי"ט, כתב על כך: "כי העדה מורכבת משבטים, וכל שבט מורכב ממשפחות... הובא לידיעתו של כל 'עובר על הפקודים' מה מצבו האישי, המשפחתי והשבטי, ו'בתור שכזה' הוא נצרף למניין הכלל".
תפיסה תורנית זו, שעל-פיה כל אדם הוא תוצר של עמו, משפחתו ועצמו, מצאה את ביטויה הפסיכולוגי אלפי שנים מאוחר יותר בתיאוריה האקולוגית של יורי ברונפנברנר. כל זאת, ממחיש את הצורך להשקיע בהדרכת ההורים, כדי להשפיע ולעצב את זהותו של הדור הבא.
למען המשפחה - והמדינה
בנוסף לכך, ההכנה להורות, שתלמד את בני הזוג כיצד להתמודד עם הקשיים שההורות מציבה, תחזק את הזוגיות ואת התא המשפחתי כולו.
על-פי ה"מבט היהודי", לתא המשפחתי יש חשיבות עצומה, שכן מעבר לתרומתו הדמוגרפית, הוא מפתח אצל האדם רגישות מוסרית שקשה להגיע אליה בלעדיו. כך למשל, רק אדם שיש לו ילדים כשר לדון דיני נפשות, כיוון שאיננו חשוד כאכזר (סנהדרין לו ע"ב). רק אדם שהקים משפחה רשאי להתמנות לשליח ציבור בשעת תענית על בצורת, כיוון
שרק הוא יכול לחוות את הצורך בגשם ו"לקרות מקירות ליבו" אל הא-ל במצבי מצוקה (תענית טז, א ורש"י שם; שו"ע או"ח תקעט, א).
כך גם את חווית ה"אהבה ללא תנאים", "כרחם אב על בנים" (מתוך סדור התפילה), ניתן לחוות ולהבין רק דרך אינטראקציות משפחתיות. משום כך, זהו אינטרס חברתי ראשון במעלה לחזק את התא המשפחתי, אל מול רוחות המאיימות לפוררה.
הצעת החוק שאותה אני מקדם מכירה בתפקיד הקריטי של ההורות בעבור המשפחה, וממילא בעבור החברה כולה. חוק זה ישפיע לא רק על "תפוחים" (שכידוע "אינם נופלים רחוק מהעץ"), אלא גם על העץ עצמו. בדרך זו המשפחה תיהפך למשאב מועצם יותר בעבור ילדינו ובעבור החברה כולה, ובכך תהפוך אותה לבריאה, ערכית ויהודית יותר.
לפנייה לכתב/ת 
