קריסטל קליר: מדריך לכוסות יין

לפני כמה שנים הייתי בהרצאה ובטעימה בהנחיית גיאורג רידל, אחד מיצרני כוסות היין המפורסמים בעולם. חוץ מהעובדה שלאיש הייתה נוכחות יוצאת דופן, 3 דברים אני זוכר מההרצאה ההיא.

עוד בערוץ האוכל:

• מלון בוטיק: דברים טובים ממלונים
• אין עשן בלעדיו: אנטרקוט בוויסקי על האש
• מסיבת זוקיני: אינספור מתכוני קישואים
  

הראשון הוא שלכל הנוכחים הוצע לקחת הביתה כוסות, כולל כמה יפות במיוחד בעבודת יד. השני הוא שאיש לא ישב לידי, אז לקחתי גם את הכוסות שלו. והשלישי הוא שבאמצע ההרצאה, כשרידל הדגים את ההבדל בטעם בין כוס קלאסית של רידל לכוס יין של אולמות - נו, העבות והנמוכות האלה - מישהו צעק שיותר טעים לו מהכוס הפשוטה. "מעולה", אמר רידל, "לפחות אנחנו מסכימים על זה שיש הבדל".

באופן אישי אף פעם לא היה לי ויכוח עם האבחנה הזאת. מאז ומעולם הייתה לי העדפה לכוסות מסוימות: וויסקי אני אוהב בכוסות הנמוכות ההן עם הריבועים בתחתית, בירה בכוסות בסגנון אלה של "גינס", ופרנו בהיי-בול עם הרבה קרח וקצת מים, תודה. רק שביין, כרגיל, הכל מסובך. כולה משקה אחד מפרי אחד, אבל אינסוף כוסות שונות.

אז הפעם הלכתי ליצרן מפורסם אחר, שפיגלאו - מי שהיה גדול המתחרים של רידל עד שהאחרון קנה אותו - כדי לברר מה שותים במה. כמעט לכל סגנון הכנת יין ולכל זן ענבים מפורסם יש כוס שמיועדת במיוחד עבורו - מריזלינג וסוטרן ועד לכוסות שמפניה, רוזה ויינות קינוח. אלו הן 4 מהחשובות ביותר:

כוס קריסטל גדולה ודקה שמיועדת ליינות מיושנים, מורכבים ועשירים. היא גבוהה במיוחד, ותפקידה לאגור הרבה ריח ולשגר את היין לחלק האחורי של הפה (שפיגלאו וינו גראנדה בורדו, 47־56 שקלים לכוס).

(צילום: בלייזר)

(צילום: בלייזר)

(צילום: בלייזר)

(צילום: בלייזר)