ממשה רבנו עד בניון
כבר כמה קמפיינים שאנחנו נוהים אחרי יוסי בניון, ומתרסקים. הוא היה שחקן גדול, ובואו נאחל לו שיצליח לסחוב כמה שיותר באנגליה, אבל את הנבחרת הגיע הזמן לשחרר מנוכחותו המעיקה. משה רבנו הביא אותנו עד לשערי הארץ המובטחת, ופרש. בניון לא הביא אותנו אפילו להצלבה, וממשיך
עקבתי השבוע אחרי הפסטיבל התקשורתי המתוזמר סביב הקפטן המיתולוגי שלנו, ולא ממש הבנתי. כן, גם אני ראיתי את ה-2:5 של ארסנל על טוטנהאם, ולא, לבניון לא היה חלק באף אחד מהשערים. אם הייתם מכניסים לאותו הרכב, עם תיאו וולקוט בשיאו ורובין ואן פרסי במיטבו, את אדריאן רוצ'ט, אין לי ספק שארסנל לא הייתה נפגעת.
עוד ב-ynet ספורט:
- ג'רמי לין וניו יורק היו גדולים על כספי וקליבלנד
- מכבי ת"א כבר חושבת על פנאתינייקוס
- ומי זו פנאתינייקוס?
לא מעט פרשנים, בעיקר שחקני עבר, חזרו וקבעו לכבוד חזרת הנבחרת לסדר היום הציבורי, ש"אי אפשר לוותר על המנהיגות של יוסי". ואני שואל, איזו מנהיגות לעזאזל? כבר כמה קמפיינים שאנחנו נוהים אחריו, ומתרסקים. משה רבנו הביא אותנו עד לשערי הארץ המובטחת, ופרש. בניון לא הביא אותנו אפילו להצלבה, וממשיך.
מנהיג, תסלחו לי, לא עושה סצנות למאמן הנבחרת כשהוא מוחלף, בטח לא לשני מאמנים.
נחמץ הלב
הפסד? טוב, זו לא אוקראינה ב'
שרון דוידוביץ'
בזמן שגיא לוזון ונבחרת ישראל הצעירה עובדים עלינו בעיניים, גוטמן והבוגרת עובדים על זהות. לשרון דוידוביץ' נגמרו טיעוני ההגנה להגנה הנוראית, ונחמץ הלב מספסרים חסרי תעסוקה
הוא גם לא מאיים בחרמות על עיתונאים, אם יעזו לכתוב חלילה משהו שלא מתאים לו. בניון היה שחקן גדול, ובואו נאחל לו שיצליח לסחוב כמה שיותר בליגה האנגלית. אבל את הנבחרת הגיע הזמן לשחרר מנוכחותו המעיקה. חוץ מזה, אם ארסנל באמת ביקשו שישחק כמה שפחות, אפשר להיות איתם לארג'ים, ולא להזמין אותו בכלל.
מאור מליקסון, לשמחתנו (ולצערו), ויתר על היורו, ואתמול הבנו בדיוק למה המאמן הפולני רצה אותו, וכמה לואיס פרננדז גרם לנו נזק. התחושה היא שהחלק הקדמי של הנבחרת יהיה בסדר. השאלה מה עושים עם ההגנה?
טל בן חיים מפחיד, בכל המובנים, אבל איזה תחליפים כבר יש לנו? איתן טיבי ושיר צדק אמנם עושים יופי של עבודה העונה, אבל בליגה שבה וואליד באדיר וסאלח חסארמה יכולים לעצור חלוצים מצליחים גם בלי הליכון, זה לא מדד. כריסטיאנו רונאלדו ונאני זה לא ערן לוי ופיני בלילי.
עוד טורים של עמיר פלג:
על הרקע האפור הזה צריך להסתדר עם מה שיש ולתרגל כמה שיותר. בשביל זה צריך להחליט על השלד כמה שיותר ולקיים מחנות אימון סגורים. אני הייתי הולך על טאלב טוואטחה ולא פוסל גם את דני עמוס בשער.
ועוד מסקנה חשובה מהמשחק אמש: צריך לנפות את להקת המתופפים הברזילאית, שמשום מה הפרה את השלווה במושבה. זה עדיין מוקדם להכניס את הבחורים לאווירה של ריו 2014.
יויס בניון
צילום: ראובן שוורץ
מומלצים