תחקיר: איפה בישראל זיהום האוויר עלול להיות קטלני?

בשנים האחרונות הולכת ומחלחלת לעולם הרפואה תובנה מהפכנית המכונה "רפואה מגדרית". בבסיסה עומדת ההכרה שההבדלים הפיזיולוגיים בין נשים לגברים לא מסתכמים רק באיברים השונים, אלא שיש צורך שכל מין יקבל את האבחון והטיפול המתאים לו.

הסכנות בזיהום אוויר :

• מחקר: זיהום אוויר עלול לגרום להתקף לב ושבץ
• חשש: זיהום האוויר בחיפה גורם לעלייה במומים בעובר
• יותר זיהום אוויר - יותר פניות למיון
  

הקואליציה לבריאות הציבור (עמותה עצמאית הפועלת להפחתת התחלואה מזיהום סביבתי) לקחה את התובנה הזאת צעד נוסף קדימה ובדו"ח שפרסמה לאחרונה, היא מגלה שזיהום אוויר ומזהמים סביבתיים פוגעים יותר בנשים מאשר בגברים. למרות זאת, רוב המחקרים והתקנים בתחום מתבססים על הצרכים הגבריים ולא מביאים בחשבון את רגישותן השונה של הנשים.

זאת ועוד: הדו"ח חושף בפעם הראשונה נתונים מדאיגים שמהם עולה כי באזורי הזיהום הסביבתי המסוכנים בישראל יש יותר נשים חולות.

"הדו"ח מתמקד בשלושה סוגי מחלות - סרטן הריאה, לימפומה נון הודג'קין (NHL) ומחלות לב", מסבירה המחברת אלה נווה, אפידמיולוגית בקואליציה לבריאות הציבור. "בניגוד למחלות 'נשיות' מובהקות, כגון סרטן השד או סרטן הרחם והשחלות, שההשפעות הסביבתיות על התפתחותן בנשים נחקרות בעולם בהרחבה, מחלות לב, סרטן הריאה ולימפומה נון הודג'קין נחשבות למחלות 'גבריות'. רק לאחרונה החלו החוקרים להבין שייתכן מאוד שמזהמי סביבה מסכנים יותר נשים מגברים".

לא מעשנות וחולות בסרטן ריאות

סרטן הריאות הוא אחד הגידולים הממאירים השכיחים והקטלניים ביותר בקרב שני המינים, אך הנתונים מלמדים שנשים נפגעות ממנו יותר. בשנים 1991-1950 של המאה הקודמת חלה עלייה של 550% בשיעור היארעות המחלה אצל נשים בארצות הברית, והיום זו מחלת הסרטן המובילה בגרימת תמותה בקרב נשים, ומספר החולות החדשות בה עולה על מספר מקרי תחלואת נשים בסרטן השד, בסרטן השחלות ובסרטן הרחם גם יחד!

נווה מסבירה שנשים על פי רוב חולות באדנוקרצינומה, תת סוג של סרטן ריאות שנקשר במזהמים סביבתיים, בעוד שגברים חולים יותר בתת סוג אחר, שנקרא סרטן קשקשי, שנמצא כי הוא קשור יותר בעישון.

עובדה מעניינת במיוחד היא שחמישית מהחולות במחלה לא עישנו מעולם. יתר על כן, מתברר שלנשים לא מעשנות יש סיכון גבוה יותר לחלות בסרטן הריאות מאשר לגברים לא מעשנים. מחקרים מלמדים כי לנשים רגישות בלעדית או גבוהה יותר מגברים למזהמים כגון פליטות תחבורה או תוצרים הנפלטים בתהליכי שריפה של דלקים, עץ או סיגריות, כך שחשיפה ממושכת אליהם מעמידה אותן בסיכון גבוה יותר לתחלואה ולתמותה.

על פי הדו"ח האחרון של IARC (הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן), ישראל אמנם אינה מהמובילות בעולם בתחלואה באדנוקרצינומה, עם זאת, ישנה עלייה מדאיגה בהיארעות המחלה אצל נשים בישראל.

מדו"ח שפורסם על ידי המרכז הלאומי לבקרת מחלות בישראל ב-2011 עולה שבעוד שאצל הנשים חלה בין השנים 2000 ל־2007 עלייה של 10% בקצב הופעת המקרים החדשים, אצל הגברים חלה דווקא ירידה בתקופה זו.

באזורי הזיהום הסביבתי המסוכנים בישראל יש יותר נשים חולות(צילום: AP)

חשופות לדיוקסינים וללימפומה נון הודג'קין

מכל סרטני הדם, לימפומה נון הודג'קין (NHL) הוא הסרטן השכיח ביותר. תאי הסרטן מתפתחים בבלוטות הלימפה ומתפשטים באמצעות מערכת הלימפה לבלוטות אחרות. לעתים הם עלולים לחדור לאיברים אחרים בגוף וליצור גרורות, ההולכות ומתרבות עד מות החולה.

על פי נתוני ה-CIR (מאגר הנתונים הסטטיסטיים האמריקאי לסרטן), שכיחותו של סרטן זה כמעט הוכפלה מאז שנות ה-70 של המאה ה-20 והיא עומדת על כ-20 מקרים למאה אלף תושבים. בישראל השכיחות דומה, ומדי שנה מאובחנים כאלף מקרים חדשים.

הגורם לעלייה התלולה אינו ברור, ואולם מחקרים רבים הוכיחו קשר בין התפתחות המחלה לחשיפה למזהמי סביבה, כגון אורגנו-כלורינים - חומרים הנמצאים בחומרי הדברה כגון הפטאכלור (המשמש להדברת נמלים); PCB's - כימיקלים ששימשו לתעשייה ומצאו את דרכם לסביבה; ודיוקסינים - תרכובות כלור הנפלטות לאוויר בתהליכים תעשייתיים ובתהליכי שריפת פסולת, ואשר זכו לתואר המפוקפק "החומרים הרעילים ביותר המיוצרים בידי אדם".

"כל החומרים האלה בעייתיים מאחר שהם יציבים מאוד ונשארים בסביבה זמן רב", מסבירה נווה. "הם מגיעים לגופנו דרך הנשימה, ומשם למחזור הדם, אבל גם באמצעות שרשרת המזון על ידי אכילת פירות וירקות מרוססים או כאלה שגודלו באזורים מזוהמים, או אכילת בעלי חיים שנחשפו למזהמי סביבה. המזהמים האלה מסוכנים יותר משום שהם הידרופוביים, כלומר אוהבי שומן, ונוטים להצטבר ברקמות השומן בגוף".

המידע המחקרי המשמעותי ביותר הנוגע לקשר בין מזהמים למחלה מגיע מסדרת מחקרים שערכה ממשלת צרפת, שבחנה את ההשפעות הבריאותיות של פליטת רמות גבוהות של דיוקסינים ממשרפות של פסולת ביתית. החוקרים השוו בין קבוצות אוכלוסייה שהתגוררו בסמוך למשרפות והיו חשופות יותר לחומר, לכאלה שגרו במרחק רב יותר ונחשפו לרמות זיהום נמוכות יותר.

התברר שהתושבים שהתגוררו בסמוך למשרפות והיו חשופים לרמה הגבוהה ביותר של דיוקסינים היו בסיכון גבוה פי 2.3 לחלות בלימפומה נון הודג'קין לעומת אלה שגרו באזור בעל רמת חשיפה נמוכה יותר.

מחקר המשך, שבו נבדקה שכיחות מקרי הסרטן באוכלוסייה שגרה בקרבת משרפות, מצא שלחשיפה הייתה השפעה שונה לחלוטין על שני המינים: אישה שנחשפה לרמה גבוהה של דיוקסינים הייתה בסיכון גבוה ב-6% לחלות בסרטן לעומת אישה שהייתה חשופה לרמה הנמוכה ביותר. לעומת זאת, בגברים לא נמצא קשר בין רמת החשיפה לסיכון לתחלואה בסרטן.

מהשוואות שנערכו בין ישראל ובין 15 מדינות באירופה, עולה ששיעורי התמותה של נשים מסרטן בישראל ממוקמים במקום השישי הגבוה יחסית. הגברים הישראלים לעומת זאת, נמצאים במקום ה-14. גם קצב הופעת המקרים החדשים בארץ דווקא בגילאים צעירים יחסית גבוה יותר אצל נשים בהשוואה לגברים. לדוגמה, בגילאי 45-35 נשים לוקות בסרטן פי שניים ויותר מגברים!

"נשים יחלו בסרטן כשהן צעירות יותר מגברים, והסוגים השכיחים ביותר אצלן הם סרטנים שנחשבים לקטלניים", מסבירה נווה.

באשר ללימפומה נון הודג'קין, חקר מעמיק של תחלואת נשים בישראל במחלה בהשוואה לאוכלוסיות נשים במקומות אחרים בעולם מלמד שבשנים 1993־1997 קצב הופעתו של סרטן זה אצל נשים יהודיות בישראל היה הגבוה ביותר בעולם! נווה: "המדינה שהובילה אחרינו הייתה קונטיקט בארצות הברית. כשבדקו שם מדוע השיעור כה גבוה, נמצא קשר לחשיפה לממסים אורגניים (תרכובות המכילות פחמן ומשמשות להמסת חומרים שונים). בישראל אף אחד לא חקר את השאלה הזאת לעומק".

כלי הדם והלב פגיעים יותר אצל נשים

רוב המחקרים שבחנו את ההשפעות של מזהמי סביבה על מחלות לב וכלי דם לא הפרידו בין שני המינים, וגם הדו"ח של הקואליציה לבריאות הציבור לא מצא הבדלים בתחלואה לבבית בין המינים בישראל. ובכל זאת כמה מחקרים מצביעים על השפעה גדולה יותר בנשים לעומת גברים.

במחקר ענק שנערך בשוודיה במשך 36 שנה נמצא שאצל גברים, התורשה קובעת 57% מהתחלואה במחלות לב ורק 43% מהתחלואה נובעת מגורמים סביבתיים. אצל נשים, לעומת זאת, התורשה קובעת 38% מהתחלואה ואילו כל היתר - 62% - נובעים מגורמים סביבתיים.

מחקר התאומים לא הצביע באופן ספציפי על מזהמים סביבתיים כעל החשוד העיקרי, אך מחקר נוסף חושף עוד חלק בפאזל. במחקר, שנערך בלוס אנג'לס, נבחן הקשר בין חשיפה ארוכת טווח לזיהום אוויר בחלקיקים נשימים עדינים מסוג PM2.5 (חלקיקים קטנטנים של זיהום אוויר, שקוטרם עד 2.5 מיקרון, שהוכחו כמסוכנים יותר לבריאות בהשוואה לחלקיקים גדולים יותר, בשל יכולתם לחדור עמוק אל תוך הריאות ומשם אל זרם הדם), ובין היווצרות טרשת עורקים, בעיה הנחשבת כיום לשלב מרכזי בדרך לתחלואה ולתמותה לבבית.

כמדד לטרשת בדקו החוקרים את עוביו של עורק התרדמה ב-798 נשים וגברים (מדובר בעורק ראשי בצוואר המספק דם לצוואר ולראש וככל שהוא מעובה יותר הוא יותר טרשתי). בתום המחקר הם נדהמו לגלות שאצל נשים מעל גיל 60, אותה רמת חשיפה לאותם חלקיקים הגבירה את הסיכון לסבול מעורק מעובה פי ארבעה מאשר אצל גברים באותם גילאים!

בגילאי 45-35 נשים לוקות בסרטן פי שניים ויותר מגברים(צילום: shutterstock)

מדוע מזהמים סביבתיים משפיעים לרעה יותר על נשים?

1. בגוף האישה יש קולטנים מרובים לאסטרוגן. נווה מסבירה: "מזהמים סביבתיים רבים פועלים כ'חקייני אסטרוגן', ומאחר שהקולטנים אינם מבחינים בינם לאסטרוגן 'אמיתי', התוצאה היא שנשים סופגות יותר מזהמים, בעיקר בחלונות זמן ספציפיים, כגון גיל ההתבגרות וגיל הפוריות, שבהם הפעילות האסטרוגנית מוגברת".

לקבוצת חקייני האסטרוגן שייכים למשל מזהמים כגון DDT, PCB's, דיוקסינים, כמה חומרי הדברה, כמה קוטלי עשבים, מתכות כגון אלומיניום, ארסן, בריום, קדמיום, כרום, קובלט, נחושת, עופרת, כספית, ניקל ובדיל, וחומרים כגון ביספנול A ופטלאטים ועוד הנפלטים ממוצרי פלסטיק או גומי ומשמשים לצריכה יומיומית.

2. נשים סובלות יותר מחסר בברזל בשל איבוד דם במחזור החודשי. "כשרמות הברזל נמוכות, נצבר יותר קדמיום במעיים", מסבירה נווה.

3. לנשים יש יותר שומנים מאשר לגברים. ומאחר שמזהמים רבים הם הידרופוביים, הם נוטים יותר להצטבר בגוף האישה.

4. התהליכים האנזימתיים שונים בין המינים. לדוגמה, במחקרים על סרטן הריאות נמצא שבקרב נשים הנחשפות לחומרים מזהמים, תהליך הפירוק של חומרים אלה בגוף גורם לייצור של תוצרי פירוק (שהם כשלעצמם מגבירים את הסיכון לאתחול סרטן) מהיר יותר מאשר בקרב גברים.

5. לנשים יש עורקים קטנים יותר ותפקודם רגיש יותר לפגיעה. ד"ר טלי פורטר, קרדיולוגית ופנימאית, מנהלת טיפול נמרץ לב-ביניים במרכז הרפואי רבין, בילינסון: "נוסף על כך קיימים שינויים ברמות הורמונליות לאורך המחזור החודשי, שכיחויות שונות של סוכרת ולחץ דם ועוד, ולכן, על אף שהמחקרים המוצגים בדו"ח אינם מבססים את ההבדל באופן מובהק, לא מן הנמנע שקיים הבדל מגדרי גם ברגישות לזיהום אוויר".

לא מעניין אף אחד

הבעיה הגדולה, מתריעים בקואליציה לבריאות הסביבה, היא שהממצאים החמורים האלה לא מעניינים אף אחד. "התופעה אינה זוכה למענה ראוי", טוענת נווה. "היא לא נמצאת על סדר היום של משרד הבריאות בתהליכי בקרה, הפניית תקציבים והעלאת המודעות בקרב נשים.

כשניסינו לברר עם נציגי משרד הבריאות מדוע הם אינם בודקים את ההבדלים בתחלואה בין הנפות, הם הסבירו לנו שלמשרד הבריאות אין הסמכות או היכולת לחקור סוגיות כאלה. נשאלת השאלה מדוע? הרי למשרד הבריאות יש גופי מחקר, שאותם אנחנו, הציבור, מממנים. מדוע אנחנו צריכים לחכות שהתחלואה תגדל ותגיע לממדים עצומים כדי שמישהו יחקור את הסיבות? אם במדינות אחרות, כגון קונטיקט וצרפת, מצאו לנכון לחקור את הסיבות, מדוע שבישראל זה לא יקרה?

"כדי לעצור את התחלואה, חייבת מדינת ישראל לשנות דרמטית את תקני המזהמים הסביבתיים, סוגיה שכידוע סבוכה ושנויה במחלוקת גם כך. "התקנים הקיימים מפלים נשים, משום שהם אינם מתייחסים לרגישות הגבוהה יותר שלהן למזהמים סביבתיים", אומרת נווה. "ישראל מיישרת קו, אבל בכל העולם מפלים את הנשים בהיבט זה. מזהמים רבים, בוודאי כל אלה שמחקים את ההורמונים הנשיים, משפיעים על נשים כבר ברמות מזעריות.

מה נעשה כיום במקומות אחרים בעולם כדי לפתור את הבעיה?

"תובנות חדשות רבות נחקרו רק בעשור האחרון, ולכן הן טרם שוקללו או נבחנו לעומק גם ברמה הבינלאומית. עם זאת, בעולם חוקרים את טווח ההשפעות של מזהמים שונים ובעתיד תהיה לכך השלכה על התקינה. בו זמנית מגיעות טכנולוגיות שונות שמנסות לפתור את הבעיות בתהליכי ייצור שונים ולהפחית חשיפות לאוכלוסיות השכנות. אלה דברים שיש ללמוד וליישם".

למה דווקא ישראל צריכה להיות מובילה בתחום?

"ישראל היא מדינה יוצאת דופן בצפיפותה. מה שמגדלים באזור הצפון נאכל במרכז, והחשיפות מצד אחד של המדינה עוברות בקלות לצד השני של המדינה דרך הרוח, המים והאדמה. אין בישראל בעיות "נקודתיות" בשל גודלה הקטן. לכן התקינה אצלנו חייבת להיות מחמירה במיוחד".

איפה לא כדאי לכן לגור?

לגבי מחלות לב, בנפות הצפוניות (יזרעאל, טבריה, עכו וצפת) מוכרים כבר מתחילת שנות ה-70 שיעורי תמותה עקביים גבוהים ממחלות לב. מאמצע שנות ה-70 ואילך הצטרפה גם נפת חיפה לקבוצה זו, וכיום היא בולטת בשיעורי תמותה גבוהים של נשים ממחלות לב איסכמיות אפילו לעומת נפות אחרות, הידועות כסובלות מזיהום אוויר גם הן. אחרי חיפה מובילות בתחום מחלות הלב נפות תל אביב, רמלה ובאר שבע.

מה פשר התחלואה המוגברת של נשים דווקא באזורים מסוימים בארץ?

נווה: "בישראל חלה ירידה בעישון בקרב נשים, ובנפות שבהן נצפתה תחלואה גבוהה, שיעורי העישון בקרב נשים נמוכים לעומת נפות אחרות. לכן, סביר להניח שמאפיינים גיאוגרפיים הם שנמצאים ביסוד הבעיה, ושבנפות האלה יש גם חשיפות פוטנציאליות לזיהום סביבתי שתרם לריבוי התחלואה.

"בתל אביב הבעיה הגדולה ביותר היא צירי התחבורה הראשיים והיקפי התחבורה הגבוהים. באזור מפרץ חיפה, מעבר לרמה גבוהה של פליטות מזהמים מהתחבורה, נמצאות כידוע התעשיות הכבדות. באזור זה נמדדו לאורך שנים ריכוזים גבוהים של חלקיקים וכן רמות גבוהות של מתכות.

"בנפות הצפוניות מתרחשות שריפות פיראטיות של פסולת ביתית וחקלאית, יש שם מפעלי מתכת קטנים וגדולים לא מבוקרים, ובנוסף, מתבצעים באזור ריסוסים של חומרי הדברה".

לקריאת הדו"ח המלא של הקואליציה לבריאות הציבור לחצו כאן.

משרד הבריאות: הדו"ח ספקולטיבי

משרד הבריאות והמשרד להגנת הסביבה מפנים תקציבים רבים למחקרים בתחום הזיהום הסביבתי. לעתים תוצאות המחקרים לא מגיעות למסקנות חד משמעיות בגלל המורכבות הגדולה של המחקר בתחום. רק לאחרונה פורסם דו"ח מקיף ומקצועי של המשרד בנושא הקשר בין זיהום אוויר לתחלואה באזורים שונים בארץ.

אנשי המקצוע במשרד הבריאות מעולם לא טענו כי למשרד אין הסמכות או היכולת לעשות את המחקרים הנדרשים, אלא ציינו שמחקרים מסוג זה בעייתיים ביכולתם להגיע למסקנות ברורות, וניתוח הקשר בין חשיפה סביבתית לתחלואה ברוב המקרים אינו אפשרי מסיבות מקצועיות ולא מחוסר תקציב או רצון לחקור את הנושא.

באשר לאמירה שלפיה יש לקבוע תקנים תוך התייחסות לרגישות יתר של נשים, הרי שהם נקבעים תוך התחשבות בקבוצות הרגישות ביותר, כולל נשים הרות וילדים. המשרד פועל רבות להגנה על בריאות הציבור מפני מזהמים סביבתיים.

מה עמדתכם בנוגע לנתונים המוצגים בדו"ח על תחלואה גבוהה בנשים במחלות שונות?

"בישראל לא נערכו מחקרים ייחודיים על הקשר בין זיהום אוויר לתחלואה בנשים בלבד. מחקרים שבוצעו מבצעים ריבוד לנשים ולגברים. במחקרים שבוצעו עד כה בישראל לא נמצא סיכון ייחודי לנשים בלבד".

רונית פיסו, מנכ"לית הקואליציה לבריאות הציבור: "אנשי משרד הבריאות קראו את הפרק הרלוונטי בדו"ח והגיבו עליו. לטעמנו, תגובות המשרד התמקדו בניסיונות להחליש קשר בין בריאות לסביבה. עם זאת התייחסנו בכובד ראש לכל ההערות, ובעקבות זאת אף דחינו את הוצאת הדו"ח".

מהם החומרים הרעילים שאתן נחשפות אליהן?

כך תצמצמו את החשיפה לזיהום סביבתי

1. השתמשו בחומרי ניקוי וחומרים מסוכנים (אקונומיקה, תמיסות, חומרי הדברה) באופן מושכל, אווררו את הבית בעת השימוש ולאחריו, השתמשו במסכה ובכפפות.

2. העדיפו מוצרים טבעיים (חומץ, לימון) על פני חומרי ניקוי הכוללים כימיקלים.

3. הסבירו לילדיכם שיש לירוק את משחת השיניים מאחר שהיא מכילה חומרי חיטוי והם נוטים לבלוע אותה.

4. גלו צרכנות נבונה: העדיפו מוצרים באריזות מתכלות ומוצרים לשימוש רב פעמי על פני מוצרים לשימוש חד פעמי.

5. העדיפו מוצרי היגיינה וטיפוח לא רעילים, ללא מתכות (כגון עופרת) וללא חומרים מייצבים כגון פראבנים ופטלאטים. לרשימה המלאה לחצו כאן.

6. העדיפו חומרים שאפשר למהול במים קרים כדי לצמצם את הנזק משאיפת אדים. שטפו כלים במים פושרים ולא רותחים (הכוונה בעיקר לנוזל כלים ולחומר המיועד לשטיפת רצפות).

7. אל תיכנסו לשירותים ציבוריים המדיפים ריח חזק של אקונומיקה.

8. התלוננו על מטרדים ומפגעים בסביבה בטלפון של מוקד החירום של המשרד להגנת הסביבה 6911*. 

9. נשים בהיריון ונשים מניקות צריכות להימנע ככל האפשר משימוש בחומרים מסוכנים.

10. אחסנו את חומרי הניקוי במקום סגור, יבש ומאוורר. אל תערבבו כמה סוגים ביחד.

11. במידת האפשר, הימנעו מהליכה או ריצה ליד כבישים סואנים.

12. הימנעו מרכישת תרסיסים (למשל, מפיגי ריח הכוללים חומרים רעילים נדיפים וחומרים על בסיס נפט) ואבקות למיניהן. העדיפו נוזל כביסה על פני אבקה משום שהחלקיקים הקטנים שבאבקה עלולים לחדור לכלי הנשימה.

13. תרמו ככל יכולתכם לצמצום זיהום האוויר מתחבורה: נסו להפחית את השימוש ברכב.

14. מסיקים את הבית? השתמשו בגז או בדלקים ולא בעץ או בפחם.