שתף קטע נבחר

 

"יונה משתחרר, אבל אנו נתאושש רק עוד 20 שנה"

חמש השנים שחלפו לא הקלו על המשפחות שאיבדו את כספן עם קריסת חברת חפציבה. ביום השחרור של המנכ"ל לשעבר אומרת אחת הקורבנות: "הוא בטח החביא כסף ועכשיו תהיה לו פנסיה". אחד הנפגעים: "הוא ריסק משפחות על ימין ועל שמאל"

חמש שנים חלפו, אבל שולה חמדי ממשיכה להתעקש שבועז יונה הוא האיש שהרס את חייה. ההודעה על שחרורו בצהריים (יום ה') מכלא השרון עוררה בה את הטראומה של קריסת חברת "חפציבה", והחובות שבהם שקעה מאז. "אחרי הקריסה נכנסנו לסחרחורת של הלוואות וחובות ומאז אני לא מצליחה לעזור לילדים שלי", היא אומרת. "הבת של בועז יונה הוכרזה חיילת בודדת וקיבלה קצבה, ואילו הבת שלי שהתחתנה גרה אצלי כבר שנתיים כי אין לי כסף לתת לה לסיוע. בסופו של דבר נכנסנו לדירה שנבנתה, אבל לא היה לנו כסף לקנות כלום. לא סלון, לא מטבח, הכול ישן. כולם מוזמנים לראות".

 

יונה בבית המשפט. "רק שיסתכל לי בעיניים" (צילום: גיל יוחנן ) (צילום: גיל יוחנן )
יונה בבית המשפט. "רק שיסתכל לי בעיניים"(צילום: גיל יוחנן )

 

יונה, המנכ"ל לשעבר של חברת הבנייה "חפציבה", השתחרר אחרי שוועדת השחרורים הפחיתה שליש מעונש מאסרו, ובמסגרת השחרורים המנהליים של כ-600 אסירים שעליהם הוחלט בוועדת הפנים של הכנסת. למאסר הוא נשלח אחרי שנמצא אחראי לקריסת החברה ולאובדן דירותיהם של לקוחותיה. קודם לכן הוא הוסגר לישראל מאיטליה, עשרה חודשים אחרי שנמלט מהארץ.

 

בהסדר שגובש בזמנו בינו לבין הפרקליטות הוסכם על מאסר של שבע שנים, מחיקתו לצמיתות מפנקס הקבלנים ותשלום פיצוי של ארבעה מיליון שקל לחלק מרוכשי הדירות - 50 עד 100 משפחות מבין 4,500 המשפחות שעניינן נמצא בהסדר.

 

משפחת חמדי לא הייתה אחת מאותן משפחות בנות מזל. היא נאלצה לשלם לכונס הנכסים ובמקביל לקחת הלוואה כדי לשרוד את תקופת הביניים והמשכנתה. "אני כבר לא מצפה לפיצוי ממנו, אני רק מבקשת ממנו דבר אחד: שיסתכל לי בעיניים ויגיד לי למה הוא נתן לי ליפול איתו", היא אומרת. "קניתי את הבית חודש לפני הקריסה, כשהוא כבר ידע שהוא עומד לפשוט את הרגל. אני רוצה שהוא יאמר לי למה הוא נתן לגלגל הזה להמשיך להתגלגל".

 

במהלך חמש השנים האחרונות ביקשה חמדי לפגוש את יונה בכלא אך נענתה בשלילה. "רק רציתי שיסתכל עליי ויבקש סליחה. שיגיד 'אני מצטער על המכה שקיבלתם'. במציאות, אנחנו נתאושש רק בעוד 20 שנה. זה לא רק הכסף שאנחנו משלמים עד היום אלא צורת החיים. ארבע משפחות חיו בדירה אחת. כל הילדים היו אצלי. במשך שנה וחצי ישנו חמש נפשות בסלון. היום אני כבר אוהבת את הדירה, אבל על עוגמת הנפש לא יהיה פיצוי. נפלנו לחור שחור ועמוק ואנחנו עדיין מקווים להתאושש. אבל יש אלוקים בשמיים והוא ישלם למי שאשם".

 

הסגרת בועז יונה לישראל. "אין פיצוי על עוגמת הנפש" (צילום: ניר כפרי) (צילום: ניר כפרי)
הסגרת בועז יונה לישראל. "אין פיצוי על עוגמת הנפש"(צילום: ניר כפרי)

 

את השחרור של יונה חמדי מתקשה מאוד להבין, אבל היא לא מופתעת. "זאת קומבינה. כסף הולך עם כסף", היא אומרת, "אם אני הייתי מורשעת בבית המשפט, כמה שנים הייתי מקבלת? הוא גנב 300 מיליון, אז איך זה שהעונש שלו כל כך רחוק מהעונש של אתי אלון, שגנבה 250 מיליון מהבנק? למה היא לא משתחררת? כי לה אין גב מהבנקים. זאת מדינה מושחתת".

 

כתבות נוספות בערוץ החדשות של ynet:

 

"הוא הפסיק לנו את החיים"

רם, נפגע אחר מקריסת חפציבה, מתקשה לדבר על יונה וקיבל בהלם מוחלט את הידיעה על שחרורו. "אל תזכיר לי אותו. המשפחה שלי התפרקה והחיים שלי נהרסו בגללו", הוא מסביר. "זה אדם שריסק משפחות על ימין ועל שמאל והוא מתנהג כאילו שום דבר לא קרה. יש אנשים שנפטרו בגלל הצער.

אני לא יודע איך הבנאדם הזה יכול לפקוח את העיניים בבוקר ולהודות על זה שהוא קם. אני מקווה שהוא יצליח לחיות עם המצפון שלו אחרי שהוא הרס משפחות".

 

רונית בכור, אם לשלושה, היא אחת הנפגעות הכבדות ביותר מבחינה כלכלית מהפרשה, אחרי שאיבדה ברגע 150 אלף שקל עוד לפני התשלומים על המשכנתה. גם היא כועסת מאוד על השחרור, אבל בעיקר על הדרך שבה המדינה פעלה בעניינו של יונה: "זה נורא מבזה שהעונש שלו עבר ככה. גם אם זה רק מהבחינה הכלכלית, הוא הפסיק לנו את החיים".

 

"הציבור שכח אבל הכיס שלנו לא שוכח", היא הוסיפה, "אני עד היום מחזירה הלוואות על הלוואות בגלל הכסף שהוא גנב ממני. אבל הוא יוציא את הכסף שהוא בטח החביא איפשהו ותהיה לו פנסיה. אין בי נקמנות אבל כל אדם במדינה צריך לדעת מה הוא עשה לנו. כולם צריכים לחשוב טוב טוב לפני שהם קונים בית חדש. אנחנו שילמנו מחיר מאוד יקר למען אחרים יראו וייראו".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
ארכיון. יונה יוצא לחופשה ראשונה מהכלא
צילום: עידו ארז
בנייני חפציבה בבית שמש. "לא נשאר כסף לקנות כלום"
באדיבות עיריית בית שמש
מומלצים