שירת נשים

פאולה מודרסון-בקר, 'אישה עירומה בכפות רגליים משוכלות' 1899

פאולה מודרסון בקר (1876-1907) היא ציירת ילידת גרמניה, דרזדן הנחשבת לאחת ממובילות האקספרסיוניזם הגרמני המוקדם. ציורי העירום העצמי שלה הם פריצת דרך בציור המודרני, באופן שנשים התייחסו לגופן מול המבט הגברי בציור והדומיננטיות הגברית בחברה בכלל.

שֶׁאֲנִי אַנִּיחַ/ רחל פרץ

שֶׁאֲנִי אַנִּיחַ אֶת הַגּוּף הַזֶּה עַל שְׁתֵּי כַּפּוֹת יָדֶיךָ

הַחֲבוּלָה וְהַשְּׁלֵמָה

אֲנִי אוֹבִיל אוֹתְךָ אֵיךְ אַתָּה רוֹצֶה שֶׁאוֹבִיל אוֹתְךָ

מִבִּפְנִים אֲנִי אוֹבִיל אוֹתְךָ

אַתָּה אוֹמֵר שֶׁשְּׁתֵּי הַיָּדַיִם הָאֵלֶּה

הֵן שְׁנֵי צְדָדִים שֶׁל אוֹתוֹ מַטְבֵּעַ

לֹא חָשׁוּב לֹא חָשׁוּב בּוֹא נֵצֵא כְּבָר

קַח אֶת עֲקֵבַי אַתָּה לוֹקֵחַ אֶת עֲקֵבַי?

וִילוֹן עוֹר דַּק מְאֹד יֵשׁ שָׁם

אֵין צֹרֶךְ לְהַפְשִׁיל

עֲקֹב אַחֲרֵי הַדּוּגְמָה הָעֲדִינָה הַמִּתְבַּקַּעַת

הַרְבֵּה שָׁנִים נִרְקַם כָּאן הַדִּיּוּק הַזֶּה הִזָּהֵר בְּבַקָּשָׁה

עַל כַּף הָרֶגֶל, לְעוֹלָם אַל תַּחְזִיק אוֹתָהּ בָּאֶצְבָּעוֹת

רַק בַּקִּעוּר שֶׁל הַכַּף שֶׁלְּךָ תַּחְזִיק

עָקֵב שֶׁל תִּינוֹקוֹת מַה שֶּׁיֵּשׁ לִי

עָגֹל וּבוֹלֵט וְתָמִים, הָלַךְ וְהִדַּקֵּק בְּדִיּוּק

בַּמָּקוֹם שֶׁבּוֹ אֵצֶל רֹב הָאֲנָשִׁים הוּא הוֹלֵךְ וּמִתְקַרְסֵל

תּוּכַל לֶאֱהֹב אֶת עֲקֵבִי?

תּוּכַל לִרְאוֹת אֶת חִנּוֹ הַזֶּה הַנָּדִיב, הַמְיֻתָּר

שֶׁמּוֹשֵׁךְ אֵלָיו אֶת כָּל הַקֶּשֶׁת מִכַּף הָרֶגֶל

תּוּכַל לִרְאוֹת אוֹתוֹ אִתִּי כְּמוֹת שֶׁהוּא עָקֵב שֶׁלִּי

עֲקֵב רָחֵל פֶּרֶץ שֶׁלִּי

אוּכַל לֶאֱהֹב דֶּרֶךְ קְצוֹת אֶצְבְּעוֹתֶיךָ הָעוֹלוֹת

אֶת עוֹר הָרֶגֶל שֶׁלִּי

רֶגַע לִפְנֵי הַהִתְפָּרְצוּת הַקּוֹצָנִית (עֲדִינָה

אֲנִי מַבְטִיחָה, לֹא שׂוֹרֶטֶת)

תֹּאהַב אוֹתִי שׂוֹרֶטֶת? לֹא מְנֻכֶּשֶׁת?

עֲלֵה בְּשֶׁקַע הַבֶּרֶךְ

תֹּאהַב אֶת הֶחָמוּק שֶׁלִּי

שֶׁהוּא שָׁבוּר מִתּוֹכוֹ

תֹּאהַב לִי גַּם שְׁבָרִים? תַּצְפִּין

תִּתְעֶה לִי בַּתְּלָמִים תִּטְבַּע בָּהֶם עֲשֵׂה שֶׁזֶּה

רַק זֶה וּבְדִיּוּק זֶה שֶּׁהוּא שֶׁלִּי יִהְיֶה

אָהוּב

תֹּאהַב לִי אֶת מְיֻתָּרַי

אֶת נִסְפָּחַי

תֹּאהַב אוֹתָם כְּמוֹ נוֹף חָדָשׁ

תֹּאהַב אוֹתִי בְּלִי הַשְׁוָאוֹת בְּלִי דּוּגְמָאוֹת

תֹּאהַב אֶת בְּשַׂר הַמִּפְשָׂעָה הַחוּם כֵּהֶה שֶׁלִּי

הַפָּצוּעַ הַמְנֻקָּד הָרַךְ הָרַך הָרַךְ

הֲפוֹךְ אֶת חֹד הַמַּחַט שֶׁל אִישׁוֹן עֵינִי

לְחֹם שְׂפָתַיִם

זֶה חֵטְא הֲדוּף הַגּוּף הַזֶּה

זֶה פֶּשַׁע

לֵידַת רוּחִי שֶׁלִּי בַּבָּשָׂר הַמְבֹהָל הַסּוֹפִי הַמְאַיֵּם

אֲנִי עָפָר אֲנִי עָפָר תֹּאהַב אוֹתִי?

תִּתְפַּלֵּשׁ כְּאִלּוּ אֵין בָּשָׂר אַחֵר?

מָה אֲנִי עוֹשָׁה. זוֹ מִלְחָמָה

אֲנִי מוּבֶסֶת בָּהּ.

תַּסְכִּים לִכְבֹּש אוֹתִי בְּלִי קְרָב? נִכְנַעַת לְמַפְרֵעַ?

אֲנִי אַגִּיד, לְעִיר חוֹמָה מֻכַּת דֶּבֶר אַתָּה נִכְנָס.

תַּסְכִּים שֶׁיִּגָּזֵר דִּינְךָ אִתָּנוּ?

הָיוּ לִי תָּכְנִיּוֹת לְהַעְפִּיל אִתְּךָ אֶל מְעַרְבֹּלֶת הַבֶּטֶן

אֶל שְׂרִידֵי הָרַפְסוֹדוֹת הַמְצֻלָקוֹת שֶׁטָּבְעוּ בָּהּ

אֶל הַבִּצּוֹת הַחֲמִימוֹת שֶׁהֵן שָׁדַי,

רַכִּים מִדַּי, אֲבָל אֲנַחְנוּ נִטְבַּע בָּהֶם כִּמְעַט

נַמְרִיא אֶל צַוָּארִי

אֶל קוֹצִים נֶאֱבָקִים עַל אוֹר

אוֹ עַל אֲוִיר, אַתָּה תִּמְצֹץ אֶת הַתְּהוֹם הָרְדוּדָה

שֶׁל עֶצֶם הַבָּרִיחַ

תַּשְׁאִיר לִי שָׁם צְרוֹר דָּם

זֶה כָּל מַה שֶּׁאֶקַּח בְּתַרְמִילִי

לִפְנֵי שֶׁאָעוּף מִמְּרוֹם הַצּוּק

(יולי 2008).

המדור מוקדש לנשים לקראת אירועי יום האישה הבינלאומי 2012 .

• גלריית "בית העם" מציגה מדי יום שישי עבודת אמנות חברתית/פוליטית - לצד שיר המגיב למציאות כאן ועכשיו. הגלריה מתפרסמת ביוזמת עמותת "מען" ומגזין "אתגר".
• לכל הגלריות לחצו כאן.
• הצעות לשירים ועבודות אמנות שילחו לאימייל beithaam@gmail.com