כינור חדש, מנגינה ישנה. צ' קוריאה משעה הגרעין
הם יפסיקו את ניסויי הטילים ויאפשרו את חזרת פקחי הסוכנות הבינ"ל לאנרגיה אטומית בתמורה לקבלת סיוע מזון. בנו של קים ג'ונג איל ממשיך באותו רציונל מוכר: להיכנס להסכמים מרגיעים ואז ליצור מתיחות בעולם. ככה זה כשהשרידות היא מעל הכול
אך טבעי היה כי הסכמתה אתמול (יום ד') של צפון קוריאה להפסיק את ניסויי הטילים, להשעות את תוכנית הגרעין, ולאפשר לפקחי הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) לשוב לשטחה, ריכזה פעם נוספת את תשומת הלב העולמית למדינה מסוגרת זו.
חדשות נוספות מהעולם הגדול :
- בחסות השלג הכבד: רוב המורדים נסוגו מחומס
בתמורה להסכמה זו תזכה צפון קוריאה לסיוע נכבד של מזון, ולכן יש הרואים בהסכם האחרון הישג לממשלו של ברק אובמה והצלחה של הסנקציות הכלכליות שהוטלו על המדינה הענייה. יש המוסיפים כי ייתכן שהמהלך הצפון קוריאני הוא סימן לשינוי כלפי מגמה פייסנית יותר מצד המנהיג החדש קים ג'ונג און. האומנם?
את ההנחה השנייה לא ניתן עדיין לבחון, שכן על סגנון ויכולת שלטונו של קים הצעיר נוכל ללמוד רק במהלך הזמן, אך כבר ניתן לראות כי המהלך הבינלאומי הגדול הראשון של תקופתו איננו מהווה סטייה מרציונל ההתנהלות הצפון קוריאנית המוכרת.
משחקים בקלפים החזקים
מאז התפתחותו של משבר הגרעין הראשון בראשית שנות ה-90 משחקת צפון קוריאה בקלפים החזקים שיש ברשותה תוך שהיא נכנסת להסכמים מרגיעים בנקודות זמן מסוימות, ויוצרת מתיחות ודאגה עולמית בנקודות זמן אחרות.
נזכיר כי רק ב-2007-2008 היינו במצב הדומה לזה של היום, ששיאו היה בהריסה מתוקשרת של מגדל הקירור במתקן הגרעיני ביונגביון. זמן קצר אחר כך כבר חזרה צפון קוריאה לתוכנית הגרעין ולניסויים הגרעיניים.
כמו שניתן לעשות לגבי כל מדינה אחרת, גם לגבי צפון קוריאה ניתן להתווכח אם התנהלותה רציונלית או לא. בהנחה שלאורך השנים האינטרס המרכזי של המשטר היה שרידותו - ולו גם על חשבון דיכוי והרעבת העם - הרי שבכך הוא מצליח כבר מעל לשישים שנה. בנוסף, אפשר גם להאמין לפעמים להנהגה הצפון קוריאנית, שלאור ניסיונה ההיסטורי ולאור המעקב שלה אחר הפעילות האמריקנית בזירה האזורית והעולמית לאורך השנים, היא באמת ובתמים חשה מאוימת מצד ארה"ב.
הצירוף של שתי תפיסות אלה מהווה גורם מכריע באופן ההתנהלות הצפון קוריאנית. בהקשר זה חשוב לזכור כי הצמרת הצפון קוריאנית עדיין מבוססת באופן ברור על ה"גווארדיה הוותיקה".
פתיחות תערער את בסיס המשטר
רובם המכריע של הפוליטיקאים הבכירים, ראשי הצבא ומנהיגי המפלגה שלצדו של קים ג'ונג און הם בני 65 ומעלה, ורבים מהם כבר בשנות השמונים לחייהם. על רצונו ויכולתו של הרכב זה להוביל לשינוי משמעותי במדיניות נוכל ללמוד רק בהמשך, ונזכור כי עבור משטר זה, משמעותה של מגמת הפתיחות היא ערעור בסיסו.
חזרנו, אם כן, לסנקציות הכלכליות. בחודש הבא, ב-15 באפריל, תחגוג צפון קוריאה את "יום השמש" הוא יום הולדתו של קים איל-סונג, סבו של המנהיג הנוכחי ומי ששלט על צפון קוריאה עד 1994. בעבר נהגו במהלך חג לאומי זה לחלק לעם מתנות ומטעמים, כולל בשר חזיר צלוי ואלכוהול. מאז החריפו הבעיות הכלכליות, הלכו והתמעטו הטבות אלה וכיום רק הבכירים עדיין זוכים לקבל מתנות משמעותיות.
"יום השמש" הקרב ובא הוא מיוחד שכן יחגגו בו 100 שנה להולדת קים הסב. באמצעות סוכנות נסיעות הפונה באתר האינטרנט שלה במגוון שפות מערביות לקהל לקוחות פוטנציאלי בהתאם, מעודדת צפון קוריאה מבקרים להגיע ולחוות את "יום השמש" ה-100. לא מדובר בהכרח בפתיחות, שכן לא קיימת בצפון קוריאה תיירות במובן המקובל של המילה, אך כן יש בכך סימן לחשיבות הרבה שהמדינה מייחסת לאירוע. לאור זאת, ייתכן מאוד שהרצון של צפון קוריאה להשיג סיוע כלכלי משמעותי ערב יום חג לאומי חשוב זה שיחק תפקיד בהחלטה להגיע להסכם הנוכחי.
במקביל להשגת ההסכם, ממשיכה צפון קוריאה ברטוריקה האנטי-אמריקנית החריפה שלה. מעיון בעיתונות הרשמית שלה, הן ערב ההודעה על ההסכם והן ביום שאחריה, עדיין ניתן למצוא ביקורת חריפה על האמריקנים המוצגים כפושעים ומחרחרי מלחמה.
עם זאת, ניתן גם למצוא הצהרה מעניינת של משרד החוץ בפיונגיאנג, לפיה ארה"ב הסכימה גם לקדם קשרים ברמה העממית בתחומי התרבות, החינוך והספורט. נותר רק להמתין ולראות אם ומתי יתקיים משחק ידידות בין נבחרות ארה"ב וצפון קוריאה על אדמת אחת משתי המדינות.
ד"ר גיא פודולר מלמד בחוג ללימודי אסיה באוניברסיטת חיפה
לפנייה לכתב/ת 
