פרשת שבוע כלכלית: משה הופך מאח קטן - לבוס

בפרשת תצווה  בתוך סבך מצוות שקשורות לבגדי הכוהנים ולמשכן, מתרחש שינוי בשיטת השלטון. אלוהים מצווה על משה למנות את אהרון אחיו הגדול לכהן גדול. זה אינו רק מינוי של כבוד ולא עוד מינוי של שר לענייני פנים. זאת הפעם הראשונה שנשברת הבלעדיות של משה בתקשורת עם אלוהים.

• לכתבות נוספות במדור פרשת שבוע כלכלית
  

הכהן הגדול הוא זה שאמור לסנגר על העם וגם לקבל מאלוהים את פסק הדין. הוא אמון על מכשיר התקשורת עם אלוהים - החושן, לוח של 12 אבנים טובות, שמייצגות את שנים עשר השבטים, שדרכו מתבצעת תקשורת האורים והתומים. כמו שנאמר, "ונתת אל חושן המשפט את האורים ואת התומים והיו על לב אהרון בבואו לפני ה'. ונשא אהרון את משפט בני ישראל על ליבו לפני ה' תמיד" (שמות, כח, ל,)

לכאורה, מדובר בנפוטיזם. משה מנצל את מעמדו כדי למנות את אחיו לתפקיד בכיר במהלך שהופך לנושא המרכזי במחאת קורח ועדתו. "כי כל העדה כולם קדושים ובתוכם ה', ומדוע תתנשאו על קהל ה'" (במדבר, טז, ג). כשמתבוננים מקרוב, אפשר להבין שמינוי אהרון לווה בדרמה פוליטית שסופה בפשרה.

הסיפור כולו כתוב באופן חריג. פרשת תצווה היא הפרשה היחידה בכל תקופת חייו של משה, ששמו אינו נזכר בה. האופן בו הדיווח על המינוי מגיע לאוזננו הוא דרך פסוק שנראה כמו הדלפה לתקשורת של שיחה פרטית בין אלוהים לבין משה, בגוף שני, שמעלה תהיות רבות.

"ואתה הקרב אליך את אהרון אחיך ואת בניו איתו מתוך בני ישראל לכהנו לי. אהרון, נדב ואביהוא, אלעזר ואיתמר בני אהרון. ועשית בגדי קודש לאהרון אחיך לכבוד ולתפארת. ואתה תדבר אל כל חכמי לב אשר מלאתיו רוח חכמה ועשו את בגדי אהרון לקדשו, לכהנו לי" (שמות כח, א-ג).

מדוע נכתב "הקרב אליך"? מדוע יש צורך לצוות על משה לקרב אליו את האדם הקרוב לו ממילא, את אחיו ואחייניו? האם היה ריחוק ביניהם? מדוע מתערב אלוהים באיוש משרת הכהן הגדול? הרי אם משה הוא המנהיג, שאלוהים סומך עליו, אפשר היה לצפות שאלוהים יאמר למשה: מנה כהן גדול, ומשה יהיה זה שיחליט מי יאייש את המשרה. ואם הכל למראית עין, יכול היה אלוהים לפנות ישירות לאהרון ולומר לו, מהיום אתה הכהן. ושאלה אחרונה, מדוע מתבקש משה להיות זה שמעניק כבוד לאחיו ועושה עבורו בגדים בסצנה שמזכירה את "ככה יעשה לאיש שהמלך חפץ ביקרו" ממגילת אסתר?

לפניכם שני הסברים אפשריים לשאלות הרבות שהצגתי.

ההסבר הראשון: יוצא אחד המדרשים בתוך מדרש רבה בסקופ עיתונאי, וטוען כי "כשביקש לעשות הקדוש ברוך הוא כהן גדול, היה משה סבור שהוא נעשה כהן גדול. אמר לו הקב"ה: לך ומנה לי כהן גדול! ..משבט לוי!...אהרון אחיך הוא! לכך נאמר "ואתה הקרב אליך" (מדרש רבה לז, א).

משה כבר הוכיח את עצמו כמנהיג ריכוזי, כשניסה לבדו לשפוט את העם כולו, עד שקיבל את עצתו של יתרו למנות שרי אלפים ומאות. גם בעניין הכהן הגדול, מסביר המדרש, משה שאף לקחת את התפקיד לעצמו. התערב אלוהים, והכתיב למשה ביזור סמכויות. הבחירה באהרון, מסביר מדרש אחר, היתה פשרה שניסח אלוהים כדי להקל על משה את קבלת הגזרה. אל תדאג, אני ממנה את אחיך, יהיה בסדר.

אלוהים התערב כדי שמשה יסכים לעבוד עם אחיו

ההסבר השני: הרבה אנשים ואולי גם משה היו נרתעים מלהעסיק ולעבוד במשותף עם אחיהם הגדול, כדי לא לשחזר את הדינמיקה שתמיד היתה ביניהם. מצד שני הרבה אנשים בתפקידים בכירים, מתחילים להסתכל על אחיהם או על חבריהם הטובים מלמעלה רק בגלל שתפקידו של האח או החבר אינו בכיר כשלהם, למרות שהם אלה שיודעים שחבריהם כשרוניים לא פחות, ושהכימיה איתם יכולה להיות טובה לא פחות מאשר עם זרים. לבסוף קיים גם סוג של אנשים שרק בגלל ביקורת חיצונית של מינוי מקורבים יימנעו מלמנות את האדם הנכון.

מלמד אלוהים את משה וגם אותנו, להתגבר על החששות, ולגשר על ריחוק שכבר נוצר, ולמנות אנשים ראויים לתפקיד גם אם הם קרובים או חברים טובים. הרי קירבה בין שותפים להנהגה גם מסייעת לגשר וליצור אחדות מחדש אחרי סכסוכים. למשל, יכול להיות שמשה ואהרון הצליחו להתגבר על העימות הפנימי שפרץ בעקבות מעשה העגל, והמשיכו להנהיג יחד את העם בגלל שהם אחים.

לבסוף, מלמדת הפרשה על האופן בו קולטים את האח או החבר לעבודה. הרי יכול להיות שגם להם יהיה חשש מלענות בחיוב להצעה לעבוד יחד. ובמיוחד כשמבחינתם הם הופכים חבר לבוס. מנחה אלוהים את משה ללכת לקראתם. "ועשית בגדי קודש לאהרון אחיך לכבוד ולתפארת." (שמות כח, ב) האח הבוס, צריך לנהוג בכבוד רב, כלפי האח הכפיף, כדי לבטל את אותן חששות. אפשר שעבודה משותפת תגרום גם לקירבה מחודשת.

הכותב הוא יועץ אסטרטגי לבכירים. מתמחה בפתרון קונפליקטים בינאישיים, משא ומתן וסוגיות קריירה