זה לא אתה, זה הדלק

סטיב ווקר, סגן מנהל המחלקה הפוליטית של המפלגה הדמוקרטית בוושינגטון, רוצה שברק אובמה ינצח בבחירות לנשיאות. הוא עוסק בזה כמעט 24 שעות ביממה, עם אותה התלהבות שאחזה בו בפעם הראשונה, לפני ארבע שנים, כשהתגייס לסייע לסנטור הצעיר משיקאגו.

ווקר, גבר אפרו-אמריקני כבן ארבעים, שטיפס במהרה בסולם הדרגות במפלגתו, הגיע לבירה האמריקנית מניו אורלינס, שכמעט ונחרבה תחת הסופה קתרינה. כמו אמריקנים רבים, הוא מתמקד בנושא אחד בלבד לקראת הקרב מול הרפובליקנים. "הבחירות הקרובות יהיו כלכליות", הוא אומר. "ללא ספק. זה הנושא שמעניין את האמריקנים. הכלכלה. חד משמעית. כל השיח הציבורי נע סביב הנושא הכלכלי, ובזה נעסוק בחודשים הקרובים".

בני הזוג נתניהו נחתו בוושינגטון(עמוס בן גרשום לע"מ)

אלן ריבלין, סוקר ותיק ממכון הסקרים "הארט", מהמר גם הוא על הכלכלה ועל מחירי הדלק כנושאים שיובילו במערכת הבחירות. כמו הישראלים, גם האמריקנים עסוקים ללא הרף בדלק ששבר שיאים חדשים לפני קצת יותר משבוע. "ביל קלינטון הוא הדבר הכי קרוב למה שהאמריקנים רוצים מבחינה כלכלית", אמר ריבלין בשבוע שעבר. "אובמה יכול להיות האדם שכולם רוצים רק אם הכלכלה תשתפר, והאבטלה תגיע ל-7%. הנושא של הדלק מטריד את כולם, וזה יכול להשפיע לרעה על המספרים".

ווקר וריבלין אינם היחידים שחושבים כלכלה ודלק. גם המועמדים הרפובליקנים, ומיט רומני בראשם, עוסקים בנאומיהם בעיקר באחוזי האבטלה, במחירי הדלק, באחוזי המס וגם בזכות לבצע הפלות. פצצות גרעיניות הן אחרונות ברשימה, וכך גם הבעיות של ישראל עם הפלסטינים. אותנו, כמובן, מעניין הדלק - אבל איראן לא פחות חשובה.

אובמה בכינוס בחירות. חשש שתקיפה תפגע בשיקום הכלכלה(צילום: AFP)

ראש הממשלה בנימין נתניהו המריא הלילה לצפון אמריקה, וביום שני הוא צפוי לפגוש את הנשיא אובמה בבית הלבן - ולדרוש את החרפת הסנקציות על טהרן. נתניהו רוצה לשמוע מאובמה עמדה ברורה וחד משמעית בכל הנוגע לתוכניותיו כלפי איראן, אך ספק אם הנשיא יספק את מבוקשו.

ישראל בדרך לתקיפה באיראן?

• היום שאחרי ההפצצה: 8 תוצאות לתקיפה באיראן
  
• איראן: "הלוחמים שלנו מוכנים למחוק את ישראל"
  
• צבא ארה"ב: הכנו אפשרויות למתקפה נגד איראן
  
• דמפסי: לא יעצתי לישראל לא לתקוף באיראן
  

נתניהו רוצה לשמוע מהם הקווים האדומים, רוצה לדעת שהאמריקנים רציניים לגבי אפשרות של פעולה צבאית - אם כל יתר האלטרנטיבות ייכשלו. אובמה, בשלב זה, רוצה להרגיע את נתניהו, להבטיח לו כי הוא רציני לגבי כוונותיו לעצור את הגרעין האיראני. אבל בשל חוסר האמון השורר בין שני האישים, הנשיא האמריקני יצטרך כנראה לצאת מגדרו כדי להרגיע את ראש הממשלה.

נתניהו רוצה לשמוע מהם הקווים האדומים בנוגע לגרעין האיראני(צילום: EPA)

בוושינגטון הדעות לגבי ההתקדמות האיראנית בתחום הגרעיני חלוקות. בניגוד לישראלים, האמריקנים חשים גם בטוחים יותר ביכולותיהם לפעול צבאית בשלב מאוחר יותר, בעוד שבישראל חוששים כי מרגע שהאיראנים יחביאו את הצנטריפוגות ואת האורניום המועשר במתקן שבצלע ההר ליד קום וייכנסו למה ששר הביטחון אהוד ברק מכנה "מרחב החסינות" - הם יהיו בלתי-פגיעים.

"יש מחלוקת בנושא הזה בין ירושלים לוושינגטון", אמר בשבוע שעבר גורם אמריקני המעורה בנעשה בממשל ובקונגרס. "ברגע שהאיראנים יכניסו את הציוד לתוך ההר בפורדו, ישראל לא תוכל לפעול לבד, והיא רוצה להימנע ממצב שהיא תלויה בארצות-הברית". אבל הסיכויים שהאמריקנים יתקפו לפני הבחירות נמוכים ביותר, גם בגלל חששם הכבד מזינוק במחירי הדלק.

מתקן העשרת האורניום האיראני "פורדו" שליד העיר קום

העיתונאית הפוליטית אלינור קליפט, המסקרת את הממשל האמריקני כבר שנים ארוכות, סבורה כי "איראן אומנם משאירה את הנשיא ער בלילה, אך הוא לא חושב שתקיפה תסייע לחסל את פרויקט הגרעין שלה. החשש הגדול של אובמה הוא שתקיפה תביא בסופו של דבר לגל של טרור בינלאומי, שיהפוך את החיים של אמריקנים רבים לבלתי נסבלים. מצד שני, הוא לא רוצה שלאיראן תהיה פצצה, ומאמין שהסנקציות ישפיעו".

בבירה האמריקנית קיים קונצנזוס רחב, שמתחיל בבית הלבן, עובר בפנטגון ונגמר בגבעת הקפיטול, לפיו יש לאפשר לסנקציות החמורות שהוטלו לאחרונה על איראן לפעול. גם אלו שפועלים למען ישראל, דוגמת איפא"ק, לוחצים על המחוקקים האמריקנים לפעול להחרפת הסנקציות - ולא דורשים פעולה צבאית.

על רקע המחלוקות בין ישראל לארצות-הברית, נראה כי שיתוף הפעולה ההדוק בתחום הביטחוני מרגיע מעט את ירושלים. קבוצה של תומכי ישראל, שביקרה לאחרונה בארץ ונפגשה עם בכירים במערכת הביטחון, שמעה בעיקר מחמאות על שיתוף הפעולה בין מערכת הביטחון לממסד הביטחוני האמריקני. שר הביטחון ברק, שביקר השבוע בוושינגטון, שיבח גם הוא את שיתוף הפעולה, ודברים דומים השמיע גם הנשיא פרס. "ולמרות זאת", אמר בשבוע שעבר גורם אמריקני, "יש כאן שאלה של אמון בין המנהיגים. זה אלמנט דרמטי ביחסים, והיחסים האלה אינם טובים".