נשיא אוניברסיטה צריך להיות מדען או מנכ"ל?

מינויו של עמוס שפירא לנשיא הבא של אוניברסיטת חיפה נחשב מלכתחילה כחריג וכיוצא דופן. ללא תואר אקדמי מתקדם, אך עם ניסיון רב ומוצלח כמנכ"ל של כמה מהחברות הגדולות במשק, ממחיש שפירא את הדילמה המורכבת העומדת בפני מוסדות אקדמיים: המדען הבכיר ביותר או המנהל הטוב ביותר - את מי צריכות האוניברסיטאות למנות לנשיא?

עוד בערוץ החדשות:

• שלג על העדשה: הבחירה של צלמי ynet
• הבית באיראן, הלב בישראל. "אל תתקפו הגרעין"
  

הודעת ועדת האיתור על מינויו הצפוי של שפירא עדיין מצריכה את אישור חבר הנאמנים של האוניברסיטה, שצפוי להתכנס בקרוב. עם זאת, כבר כעת סבורה פרופסור חגית מסר-ירון, נשיאת האוניברסיטה הפתוחה, כי מבחינה עקרונית, בראש אוניברסיטה צריך לעמוד מדען בכיר בדרגה של פרופסור. "הנשיא לא חייב להיות המדען הטוב ביותר, אבל בהחלט אדם שגדל בתוך המילייה האקדמי ומכיר אותו מבפנים על יתרונותיו וחסרונותיו".

שפירא. מדען מצטיין או מנהל מוצלח?(צילום: גיל יוחנן )

לדבריה, "לא במקרה חוקר נדרש למסלול סוציאליזציה ארוך ומורכב, הנמשך לעתים כ-20 שנים, עד שהוא זוכה לקביעות, וזאת כיוון שהעולם האקדמי, בשונה מהעולם הרגיל, מבוסס על שותפות עמיתים ונטילת סיכונים לא כלכליים. בזמן שבעולם הרגיל מה שלא מדיד לא קיים, ההתנהלות האקדמית היא הפוכה לחלוטין, כאן אין אלמנטים של היררכיה והחוקרים זכאים לחירות אקדמית הבאה לידי ביטוי בסדר עדיפויות שונה, המעדיף לעתים קרובות שיקולים אקדמיים על פני שיקולים כלכליים".

פרופ' מסר-ירון הצביעה על ההתאמות שאליהן יידרש שפירא בתפקידו הבא. "למרות הייחודיות של האוניברסיטאות, לא ניתן לקבוע בוודאות שאדם המגיע לנשיאות מחוץ לשערי האקדמיה בהכרח ייכשל בתפקידו. בהחלט ייתכן מצב שהוא יוביל להישגים מרשימים. ההיסטוריה האקדמית ידעה גם הרבה פרופסורים מוכשרים במחקר שהיו נשיאי מוסדות גרועים".

אלוף (מיל.) עמוס חורב, שאחרי קריירה צבאית כיהן בשנות ה-80 כנשיא הטכניון וזכה לשבחים רבים על תפקודו, מהווה דוגמה לצד השני של המתרס. "נשיא אוניברסיטה אינו חייב להיות בהכרח איש אקדמיה, וכל אדם בעל הישגים נכבדים במגזר העסקי, או לחלופין אישיות אשר הצטיינה בשליחות ציבורית, צבאית או אזרחית, יכולה לכהן בתפקיד זה", אמר פרופסור צבי ארד, נשיא המכללה האקדמית נתניה.

לדבריו, "אנשים שהגיעו למשרות הבכירות במגזרים השונים הם לרוב בעלי ראייה רחבה שיכולה לסייע ולתרום גם בעולם האקדמי".

אוניברסיטת חיפה. "להפנים את הנורמות האקדמיות"(צילום: באדיבות Lowshot)

פרופסור נחמיה פרידלנד, נשיא המכללה האקדמית תל אביב-יפו, הוסיף כי אין לפסול קטגורית מועמדים בעלי רקע אחר ויש לבחון כל מקרה לגופו. "אוניברסיטה היא ארגון מאוד מורכב ומסובך ולכן כל אדם בעל כישורי ניהול בולטים יכול בנסיבות מסוימות להתאים לתפקיד".

"עם זאת", הוסיף פרידלנד, "הדגש החשוב ביותר הוא היכולת להפנים את מערכת הנורמות והערכים האקדמית שבניגוד לעולם העסקים הדורש תוצאות מיידיות, את פרותיה רואים רק בטווח הרחוק, אם בכלל. ההנחה היא שכמו בכל מערכת אחרת, גם כאן יש יתרון לאדם שצמח בתוכה, אבל מנגד, עין חיצונית יכולה לעתים להביא מבט רענן ולמנף את האקדמיה השמרנית".

גורם במועצה להשכלה גבוהה הוסיף כי "אוניברסיטה נמדדת באיכות המחקר שלה וביכולות שלה לגייס כספים ולגייס את החוקרים הטובים ביותר לשורותיה, כך שמבחינה זו, זה לא בהכרח משנה אם הנשיא הוא פרופסור, פוליטיקאי בכיר או גנרל בצבא. השאלה היחידה שעומדת למבחן היא כישוריו של אותו אדם ויכולתו למנף את האוניברסיטה להישגים אקדמיים".

לעומתו, גורם נוסף במערכת ההשכלה הגבוהה הסביר כי "המטרה של מנכ"ל בעולם העסקי היא לעשות רווחים והמטרה של אוניברסיטה היא לשמור על מאזן תקציבי, ותחת מגבלות התקציב לנסות ולמקסם את ההצלחות האקדמיות. לכן, רצוי שנשיא אוניברסיטה יהיה אדם שמכיר את המוסד לפני ולפנים, מאחוריו קילומטראז' של שנים במעבדות ובמחקר והוא בקיא בכל הצרכים של האוניברסיטה".

פרופסור שי לין, דיקן למדעי הרווחה והבריאות בחיפה, הסביר כי "נשיא צריך להיות בראש ובראשונה אדם בעל כישורי

ניהול גבוהים, שיכול להוביל את האוניברסיטה למצוינות מדעית ולמעורבות חברתית".

לדבריו, "האדם הזה קודם כול חייב לדעת להקשיב ולקיים דו-שיח עם חברי הסגל והציבוריות הישראלית וביכולתו להנהיג את חברי הסגל ולהוציא מהם את הטוב ביותר. מבחינה זו, בוודאי שאין הכרח שהוא יהיה המדען הגדול ביותר או שיהיה מדען כלל. גם בעולם מקובל שנשיאי אוניברסיטאות ומוסדות רבים ויוקרתיים אינם אקדמאים, אלא אנשים שיודעים להוביל את האוניברסיטה לאיכות ולמצוינות".

עמוס שפירא סירב להתייחס לנאמר בכתבה.