הלכות פורים - בחרוזים
לא רק הילדים מתחפשים בפורים. בישיבת ההסדר פ"ת כתבו את הלכות החג באופן מחורז: "קורא המגילה פושטה כאגרת/ בנשימה אחת יקרא בני המן ו"עשרת"/ נהגו בזמן הקריאה ב"המן" להכות/ על כך כתב הרמ"א שאין לבטל מנהגות"
על שחלצנו ה' מאויב ומצר.
נתבטלה גזרת הצורר הרע,
הדוּר קבלו ישראל התורה.
להודיע שה' איתנו גם בהסתר,
על כן 'כתבוני לדורות' ציוותה אסתר.
בקריאת ארבע פרשיות אנו נרגשים
שקלים, זכור, פרה והחודש הזה ראש חודשים.
ושניים ספרים אז יוציאו מן הארון,
לבל יטריחו את הציבור בגלילת הראשון.
אם ר"ח אדר או ניסן בשבת יוציאו שלושה בגיל,
תדיר ושאינו תדיר- בתדיר להתחיל.
בקריאת זכור, נחלקו האם הנשים חייבות,
אך במצוות הפורים לאנשים הן שוות,
כי גם הן היו בגזירת השמד באותה השעה,
וכן על ידי אישה נעשתה התשועה.
אך ישנו חילוק קטן לפי הרמ"א,
נשים חייבות בשמיעה, לא בקריאה.
לכן אישה בקריאת המגילה,
לא יכולה להוציא בעלה.
ואע"פ שימים טובים הם לישראל
לא תיקנו חכמים לקרוא בהם ההלל,
קריאת המגילה זו הַלֵלָה
והיא תפרסם את הנס בגילה.
גם כי בחוץ לארץ גרנו,
ולאחשוורוש עבדים נותרנו.
קריאת מגילה מצווה חשובה,
למענה כהנים דוחים הקרבה.
דוחה היא כל מצוות התורה,
לבד מת מצווה שזקוק לקבורה.
על כן מבטלים תלמידי חכמים לימודם,
לשמוע קריאתה בהידור, ברוב עם.
יכתבנה בדיו ועל קלף – כספר תורה,
אם כתבה במי עפצים ובקנקנתום - כשרה.
וצריכה היא שרטוט כתורה,
פסולה אם בחוטי פשתן תפרה.
רק בגידין היא נתפרת,
שלוש, שלוש, שלוש כאגרת.
שלוש ברכות יברך בתחילה:
על הניסים, שהחיינו, ועל מקרא מגילה.
אם בקריאה נכחו עשרה,
'הרב את ריבנו' יברך בגומרה.
ובבקר יִשְנֶה קריאתה ולא יתעצל
היוצא ביד רמ"א יברך זמן גם בבקר, על אף שאמרה בלֵיל,
ויכוון בזו הברכה,
להוציא שאר מצוות היום בשמחה.
כל היום לקריאתה כשר,
אך הזריז במצוות לא יאחר.
וידקדק לשמוע כל מילה מפי הקורא במגילה כשרה,
ידי חובה לא יצא, אם החסיר הברה.
אם הפסיד, מה שהחסיר יקרא במהרה,
בתנאי שאת הרוב שמע מתוך מגילה כשרה.
אם קראה למפרע – לא יצא,
לפיכך אם החסיר מילה, לא יוכל להשלימה בסופה.
רק מיד ישלים ולא יתאחר,
להיצמד לקריאת הקורא ימהר.
קורא המגילה פושטה כאגרת,
בנשימה אחת יקרא בני המן ו'עשרת'.
נהגו בזמן הקריאה ב'המן' להכות,
על כך כתב הרמ"א שאין לבטל מנהגות.
נחגג החג בשני תאריכים
בי"ד- פרזים, בט"ו- הכרכים.
לחלוק כבוד לארץ שוממה,
מימות יהושע מוקפות חומה.
מוקף ופרוז בן יומו כאנשי המקום נחשב,
על אף שקֶבע איננו תושב.
וכלל אמרו חכמים במשנה,
עיר סמוכה או נראית כמוקפת דינה.
עיר שיש בה ספק - פעמיים שִמְחה,
רק ביום הראשון יקראו בברכה.
אם ט"ו באדר בשבת יפול
יקדימו המוקפים קריאת המגילה לאתמול,
כי אסרו חכמים בשבת בה לקרות
פן יטלטלנה ברשות הרבים ד' אמות.
ולפי שעֵיני אביונים לקריאת המגילה נתונות
ביום שישי יקבלו המתנות.
ובשבת על הניסים יזכירו,
וב'ויבוא עמלק' יפטירו,
רק את סעודת הפורים ומשלוח המנות
לאחד בשבת יואילו לדחות.
נהגו ישראל לא לעשות בו מלאכה
לפיכך כל העובד בו לא יראה ברכה.
'ויבא עמלק' יקראו בתורה,
נחלקו אם יכפיל פסוק אחרון להשלים עשרה.
שתי מנות ישלח לרעהו,
אהבה ואחווה ירבה בינהו.
המנות צריכות להיות דברי מאכל,
ספר או בגד לשלוח לא יוכל,
והמנות לפי ערך המקבל והשולח
כדי להרבות לב שמח.
שתי מתנות לשני אביונים יתן
בשמחה ובחן,
כי במצווה זו אמרו חכמים לתת,
לכל מי שידו פושט.
ומוטב בהן להדר
מלשלוח מנות לחבר,
כי המשמח לב עניים, יתום ואלמנה
הרי הוא דומה לשכינה.
מצווה לעשות את יום הפורים יום משתה ושמחה
בכל עיר ועיר, משפחה ומשפחה.
תענית ומספד בו אסורים,
ישמח ויאכל בדיבוק חברים.
על הניסים יזכיר בתפילתו ובסעודתו
ואם שכח - יצא ידי חובתו.
לפני השקיעה יאכל סעודתו הטעימה,
'על הניסים' יאמר על אף שבלילה סיימה.
יין ירבה, ישתה בלי מידה
בין ארור המן לברוך מרדכי לא ידע.
ואף שכל השנה השכרות מגונה,
שונה הוא פורים, שאנו בו במדרגה עליונה.
כי ימי הפורים קדושתם נעלה,
גם בימות המשיח נקיימם בגילה.
לעולם חג הפורים לא יתבטל,
להודיע כי לא יטוש ה' את עמו ישראל.
לפנייה לכתב/ת 
מגילת אסתר
צילום: עמוס בן גרשום, לע"מ
מומלצים
