נהיגה בשכרות: שופטים מחליטים להקל בעונש
הוכחה למאבק המתנהל בין שופטים שונים על העונש הראוי לנהגים שיכורים, מקבל ביטוי בנתונים המתפרסמים לראשונה - העונש הממוצע לנהג שיכור עומד על מחצית מהמינימום הקבוע בחוק
העונש הממוצע שמטיל בית המשפט על נהג שיכור - כמחצית מעונש המינימום הקבוע בחוק. כך עולה מנתונים ראשוניים שהוצגו לאחרונה בפני שופטי תעבורה. על-פי המחקר, בכ-65% מתיקי השכרות, פסילת הרישיון המוטלת על נהגים שיכורים עומדת בממוצע על פחות משנה. זאת בזמן שהעונש המינימאלי על-פי חוק הוא פסילה לשנתיים. עוד עולה מהמחקר כי בכלל תיקי השכרות, עומדת תקופת הפסילה הממוצעת על כ-13.5 חודשים.
עוד בערוץ הרכב של ynet:
- דפני ליף לצד גילה אדרעי: "עצרו הפרטת הרכבת"
נתונים אלה מנוגדים לטענות שמרבים להעלות בפרקליטות, ולפיהן מרבית בתי המשפט לתעבורה מטילים על נהגים שיכורים את עונש המינימום, ורק שופטים מעטים חורגים ממנו. נתונים אלה גם מעידים כי בתי המשפט מנהיגים בפועל מעין "מדרג שכרות", שבו חומרת העונש תואמת את חומרת העבירה ונסיבותיו האישיות של כל נאשם. ראוי לציין כי בכוונת המדינה להנהיג מדרג שכזה בקרוב, באמצעות תיקון נרחב לחוק שמקדמים משרדי המשפטים והתחבורה.
שופט תעבורה בכיר מציין כי בפרקליטות סבורים כי יש להטיל את פסילת המינימום על כל הנהגים השיכורים, ורק במקרים חריגים ביותר מותר לחרוג ולהקל. אלא שלדבריו, "עד כה לא ברור מהם אותם מקרים חריגים וקיצוניים, המצדיקים פסילה פחותה מעונש המינימום". עוד הוא מסביר כי הפרקליטות עצמה מקדמת לא פעם הסדרי טיעון מקלים, אך נציגיה מתנגדים בתוקף למקרים שבהם בית המשפט הוא שחורג מעונש המינימום.
התביעה תקבע את הענישה?
נתוני המחקר, שנערך על-ידי פרופסור מימי אייזנשטדט ודוקטור שומרון מויאל מאוניברסיטת ירושלים, מלמדים כי למרות התעקשות הפרקליטות על השתת עונש המינימום, מטילים שופטי תעבורה עונשים שחורגים משמעותית מהפסילה הקבועה בחוק. חריגה זו עשויה להעיד על כישלון הניסיון לצמצם את שיקול הדעת הנתון כיום לשופטים באמצעות קביעת עונשי מינימום - נוהג שרווח במיוחד בבתי משפט לתעבורה.
על-פי החוק, חריגה מעונש המינימום מותרת אך ורק בנסיבות מיוחדות. אלא שכמו שמסביר שופט התעבורה הבכיר, אין כיום הסבר בחוק - או בכל מקור אחר - מהן אותן נסיבות מיוחדות. בפועל, שופטים חורגים מעונש המינימום כאשר הם מוצאים שנסיבותיו האישיות של נאשם מצדיקות זאת. למשל, כאשר נאשם זקוק לרישיון הנהיגה לצורך פרנסתו. משתנה נוסף בעל השפעה הוא מידת השכרות: כאשר רמת האלכוהול נמוכה, שופטים גוזרים לעתים עונשי פסילה קצרים מהקבוע בחוק.
אלא שחריגה זו אינה מקובלת על הפרקליטות, שמרבה להגיש ערעורים על גזרי דין שמקלים עם נהגים שיכורים. לדברי שופט תעבורה, "לגרסת התביעה - יכולה היא להגיע להסדרים ולקבוע כי ישנם נסיבות מיוחדות, אך בית המשפט אינו רשאי לעשות כן. התביעה גורסת כי היא ורק היא, תקבע מהן הנסיבות המיוחדות. דעתי שונה, שכן לא יעלה על הדעת כי קביעת הענישה תעשה על-ידי התביעה דווקא".
"עונשי מינימום פוגעים בחלשים"
על העונש הראוי לנהגים שנתפסים כאשר הם שיכורים על-פי חוק, מתנהל מאבק כבר שנים ארוכות בין בתי משפט לתעבורה, הפרקליטות ושופטים בבתי משפט מחוזיים. כמה שופטי תעבורה בולטים טוענים מזה זמן רב כי עונש המינימום כיום מחמיר מדי, ופוגע בעיקר באזרחים נורמטיביים ובמי שנמנים עם השכבות החלשות. לטענת אותם שופטים, מרבית הנהגים הנתפסים אינם עבריינים, והעונש הנהוג כיום פוגע בהם בצורה בלתי-מידתית.
השופט אברהם טננבוים, מבכירי השופטים ומי שמוביל קו המוגדר לעתים קרובות "לוחמני", הסביר בפסק דין חשוב כבר ב-2007 את החסרונות של עונש המינימום: "(מרבית הנאשמים בעבירות שכרות) הם אנשים חיוביים, נורמטיביים לחלוטין, שומרי חוק, ללא עבר פלילי וברוב המקרים גם ללא עבר תעבורתי משמעותי", כתב. "חלק גדול מנאשמי השכרות אינם מסוכנים לציבור, והמשך נהיגתם אינו מסכן אחרים, (בעוד) עונש הפסילה מכאיב בעיקר לנהגים ההגונים, המכבדים אותו. הנהגים שאינם הגונים, לוקחים את הסיכון של נהיגה בפסילה".
בהתייחסו לפגיעת הענישה בעיקר בשכבות החלשות, כתב השופט טננבוים כי "שוב ושוב עולה הטענה כי עונשי מינימום פוגעים בעיקר בחלשים... הקבוצה החזקה של האוכלוסייה יכולה לדון ביתר קלות עם התביעה, ופעמים רבות מגיעה לעסקת טיעון בה יבוטלו או יוחלפו הסעיפים - או יוסכם עונש נמוך יותר משיקולים שונים. טענות אלו לצערנו יש בהן ממש לעיתים ולא ניתן להתעלם מהם".
ראוי לציין כי לעתים קרובות, קיצור תקופת הפסילה נעשה במקביל להטלת עונש של שירות לתועלת הציבור (של"צ), לרוב בהיקף של כמה מאות שעות. עונש זה, כך סבורים כמה שופטים בכירים, מתאים לאזרחים נורמטיביים בכך שיש בו גם תרומה לחברה וגם מרכיב של ענישה.
לפנייה לכתב/ת 
