ו' הכספים אישרה תוספת תקציב של 10 מיליארד
כ-5.5 מיליארד שקל מיועדים למימון הקמת עיר הבה"דים בנגב, כ-1.4 מיליארד שקל נוספו לתקציב הביטחון ו-1.6 מיליארד שקל לתקציב החינוך להרחבת חוק חינוך חינם לגילאי 3-4. 8,000 שקל נגרעו מלשכת הנשיא לשעבר קצב, 102 אלף שקל מתקציב לשכת אהוד אולמרט ו-48 אלף שקל מלשכת אריאל שרון
ועדת הכספים אישרה היום (ב') בקשות של האוצר לתוספות תקציביות בסך של כ-10 מיליארד שקל - כשרק מחצית מסכום זה מיועדת לתקציב השוטף לשנת 2012.
- האוצר מבקש תוספת של מיליארדים לביטחון
כ-5.5 מיליארד שקל מיועדים למימון הקמת עיר הבה"דים בנגב ומוגדרים כ"הרשאה להתחייב" המאפשרת למערכת הביטחון להתקשר עם קבלני הביצוע ולשלם בפועל את תמורת ההתחייבות במסגרת תקציבי השנים הבאות.
התוספות האזרחיות – כ-4.5 מיליארד שקל – כוללות בעיקר כ-1.4 מיליארד שקל לתקציב הביטחון, 1.6 מיליארד שקל לתקציב החינוך להרחבת חוק חינוך חינם לגילאי 3-4, ובין השאר גם 730 מיליון שקל תוספת למס הכנסה שלילי למימון הגדלת המינימום, 100 מיליון שקל תוספת למענקי האיזון לרשות המקומיות, וכ-110 מיליון שקל למימון הנחות בתעריפי מים לנזקקים ותוספות לקצבאות לניצולי השואה.
התוספת לתקציב הביטחון השוטף מיועדת להשלמת גדר הביטחון לאורך גבול ישראל מצרים, הקמת מתקן שהייה למסתננים והוצאות אחרות ליעדים מסווגים שיפורטו בוועדה המשותפת לתקציב הביטחון של ועדות הכספים וחוץ וביטחון. מימון ההוצאות השוטפות הביטחוניות והאזרחיות יבוא משני קיצוצי רוחב בתקציבי המשרדים (לפי החלטות הממשלה לעניין הגדר והמלצות ועדת טרכטנברג) ומתקציבי הרזרבה.
המקוצצים
משרד הביטחון נדרש לחלוק את קיצוצי הרוחב רק בעניין הגדר (283 מיליון שקל). בין הקיצוצים האחרים: 3.2 מיליון שקל מתקציב קליטת העלייה מאתיופיה, 180 מיליון שקל מתקציב סלילת כבישים, כ-14 מיליון שקל מתקציב משרד החקלאות, וכן קיצוצים בתקציבים של לשכות השרים כולל של ראשי ממשלה ונשיאים בדימוס.8,000 שקל נגרעו מלשכת הנשיא לשעבר קצב (עדיין מתוקצבת); 102 אלף שקל מתקציב לשכת אהוד אולמרט; 48 אלף שקל מלשכת אריאל שרון; ו-1,000 שקל מלשכת ראומה ויצמן, אלמנת הנשיא עזר ויצמן.
הדיון בוועדה היה סוער כצפוי, לא מעט בגלל עומס הבקשות ומורכבות השינויים שאיננה ברמת השקיפות הסבירה למי שנמצא מחוץ למערכת האוצר, שהקשו על חברי הוועדה להתמצא בסבך המתמטי ולוודא בדיוק כמה כסף נכנס ובעיקר לאן הוא הלך. נציגי האופוזיציה תבעו לפחות להצביע על כל סעיף בנפרד כדי שיוכלו לתמוך בתוספות
ראויות כמו של הרחבת חוק חינוך חינם.
"בדיחה לפורים"
רכזת האופוזיציה ח"כ רוחמה אברהם-בלילא (קדימה), טענה כי מבחינה עקרונית קובץ התקציבים הם "בדיחה לפורים" שהופכת על פיה את טענת שר האוצר שהתקציב הדו-שנתי יבטיח יציבות תקציבית ותכנון לטווח ארוך. היא ציינה כי אין בתקציבים זכר לשינוי סדרי העדיפות שהתבקשו מהמחאה החברתית. ח"כ זהבה גלאון (מרצ) אמרה שהצגת השינויים השטחית היא זלזול בכנסת שהופך אותה למיותרת. "זוהי חוצפה ועזות מצח", אמרה וטענה כי מדובר ב"חוק הסדרים חדש". ח"כ ישי ברוורמן (עבודה) התריע שהתקציב מתמקד בביטחון הצבאי ומזניח ומסכן את הביטחון החברתי.יו"ר הוועדה ח"כ משה גפני (יהדות התורה) דחה את דרישת האופוזיציה שלא להעביר את התקציבים במקשה אחת, או לפחות לדחות את ההצבעות לבירורים נוספים. נציג האוצר משה בר סימן טוב התנגד לכל דחייה בטענה שכל דחייה לא תאפשר להתחיל את בניית הגנים ומעונות היום החסרים לילדים בגילאי 3-4 כך שיהיו מוכנים לשנת הלימודים הקרובה. גפני אמר שהוא מקבל חלק מהטענות של האופוזיציה על עיוותים בקיצוצים וביקש לקבל אותן בכתב כמו הטענה שקליטת עולי אתיופיה קופחה לעומת יוצאי רוסיה.
בראשית הדיון היתה הקואליציה במיעוט כשהאופוזיציה הטיחה בממשלה את הביקורת על הרכב השינויים בתקציב. גפני ביקש לזרז את ההצבעה והקואליציה נדרשה לבצע גיוס דחוף של תגבורת כולל של ראשי ועדות שנשלפו מישיבותיהם, ולא היו בקיאים במהות ההצבעה. כשהושלם הגיוס עברו בקשות האוצר לתוספות ולשינויים בתקציב ברוב של 10 תומכים מול 5 מתנגדים.
לפנייה לכתב/ת 
עיר הבה"דים
צילום: הרצל יוסף
רוחמה אברהם: איפה שינוי סדרי העדיפויות?
צילום: באדיבות ערוץ הכנסת
משה גפני: במקשה אחת
צילום: גיל יוחנן
הנשיא לשעבר משה קצב: עדיין מתוקצב
צילום: אליעד לוי
מומלצים
