על מה יש להקפיד במגילה? ושאר הלכות פורים

מתי חלה תענית אסתר ומה עניינה? 

תענית אסתר היא אחת התעניות שנהגו ישראל לצום "כדי לזכור שהשם יתברך רואה ושומע כל איש בעת צרתו, כאשר יתענה וישוב אל ה' בכל לבבו כמו שעשה בימים ההם" (רמב"ם) - והיא חובה על כל אדם בריא.

חכמים קבעו לצום בערב פורים (י"ג באדר) זכר לצום אסתר. אמנם הצום המקורי של אסתר חל בימי הפסח, אולם חכמים רצו להסמיך את הצום לימי הפורים. התענית היא רק ביום, והשנה מתחילה מחר (יום ד') בשעה 4.30 ומסתיימת בשעה 18:01. (יכולים להיות הפרשים של מספר דקות, לפי האיזורים השונים)

מהי מצוות "מחצית השקל"? כיצד ומתי מקיימים אותה?

נהגו לתת במנחה שלפני פורים כסף לצדקה, לעניים או לישיבות, זכר למחצית השקל שניתן בזמן המקדש לצורך קורבנות ציבור. נותנים כנדבת יד הנותן בעבור כל אחד מבני הבית (גם בעבור הנשים) - ולפחות חצי שקל. נוהגים לתת ג' מטבעות של חצי שקל (אפשר לתת סכום מסוים, לקחת ג' מטבעות מהקערה שבה הכסף, ולהניח את המטבעות באמירה זכר למחצית השקל). את הכסף תורמים למוסדות צדקה, ישיבות וארגוני חסד.

יש מחמירים לתת את השווי של מחצית השקל שמן התורה. מטבע זו משקלה כ 10 גרם כסף, ושוויה היום כ-39 שקלים.

האם מותר לאכול לפני קריאת המגילה. אני מגיע לקריאה מעונה ורעב, וקשה לי להתרכז במגילה

בשולחן ערוך (אורח חיים סימן תרצ"ב) דן המחבר במי שקשה לו להמתין בתענית עד אחרי קריאת המגילה, משום שהוא חולה או אנוס, ולכן "יכול לשמוע קריאתה מבעוד יום". הרמ"א כותב על זה "אבל אסור לאכול קודם שישמע קריאת המגילה, אפילו התענית קשה עליו". משמע לכאורה מדברי הרמ"א, שאסור לאכול לפני קריאת המגילה.

אבל במשנה ברורה (שם ס"ק יד) כותב שהכוונה היא ש"אכילה אסור, אבל טעימה בעלמא שרי". אולם הוא מעיר שגם טעימה זו היא דווקא לצורך גדול.

לעומתו, כותב הרב עובדיה יוסף, שאם מדובר "לטעום מעט, כגון אכילת פירות או לשתות קפה קודם קריאת המגילה, במוצאי תענית אסתר" - מותר לכתחילה, "שטעימה מותרת מעיקר הדין, ובפרט בעל קורא שצריך להוציא אחרים ידי חובה והקריאה קשה עליו אם לא יטעם משהוא לפני". (שו"ת יביע אומר חלק ט - אורח חיים סימן סז)

נראה לומר, שגם ההסתייגות של הפוסקים לטעום לכתחילה (משנה ברורה) נובעת מחשש שיאכל הרבה וישכח את זמן קריאת המגילה. לכן, אם הטעימה היא בבית הכנסת, שתייה קלה וכדומה, ואין חשש של שכחת המגילה – גם לדעתם יהא הדבר מותר ואף רצוי, כדי שבזמן הקריאה יוכל להתרכז במגילה, ולא לחשוב על רעבונו.

על מה יש להקפיד בקריאת מגילת אסתר?

קוראים את המגילה, בלילה וביום, וצריך להשתדל לקוראה ברוב עם, כדי לפרסם את הנס. אין להפסיק בדיבור עד סוף הקריאה, וצריך לשמוע את כל המילים. אם חיסר מילה אחת, לא יצא ידי חובה, וצריך להשלימה בקריאה בעצמו, ועדיף לקרוא ממגילה כשרה. צריך לחנך גם את הילדים לשמוע את המגילה, ובכלל זה גם הדין של שמיעת כל המגילה, ולא להרעיש באמצע. לכן ילדים שאינם מבינים זאת - אין להביאם.

צריך לזכור שקריאת המגילה היא המצווה העיקרית של פרסום הנס בפורים, ולהעדיף קיום מצווה זו בהידור על פני דברים אחרים החשובים פחות. גם הנשים חייבות במגילה בלילה וביום כמו הגברים, שאף הן היו באותו הנס. אם קוראים לנשים בלבד, מברכים "לשמוע מקרא מגילה".

מדוע מרעישים בזמן השמעת "המן" בקריאת המגילה?

מקורו של מנהג זה הוא בדברי הרמ"א, שהוסיף שאין לבטל מנהגים. ואולם, גם לגבי מנהגים כתבו הפוסקים שאם יש בהם צד איסור - מותר לבטלם. במנהג זה נגרמים קלקולים רבים: אין מצליחים לשמוע את כל מילות המגילה בגלל הרעש, מזלזלים בקדושת בית הכנסת, ולפעמים אף מזיקים לרכוש וגורמים על-ידי הרעש צער רב לרבים מהמתפללים, עד שיש כאלה המעדיפים להתפלל במניין קטן ולא לבוא לבית הכנסת. לכן היו, וישנן גם היום קהילות שהחליטו לבטל מנהג זה לחלוטין. 

מהן המצוות המיוחדות לפורים מלבד קריאת המגילה?

חכמים תיקנו מספר מצוות כדי להדגיש את הפן החברתי והאחדות של ישראל בפורים, ולתקן את אמירתו של המן שעם ישראל מפוזר ומפורד:

א. מתנות לאביונים: שיעור המתנה הוא לפחות שתי פרוטות לשני עניים (מתנה אחת לכל עני). אבל עדיף להרבות במתנות לעניים מלהרבות סעודות ומשלוח מנות לחברים. צריך לתת את המתנות בפורים ולא לפני כן, ואפשר לעשות זאת על-ידי שליח. אם לא מצא אפשרות בפורים, יפריש הכסף וייתנו אחרי פורים.

ב. משלוח מנות איש לרעהו. שיעור המשלוח הוא לפחות שתי מנות לאיש אחד. המנות הן מאכלים ומשקאות הראויים לאכילה מיד. יש נוהגים לשלוח על-ידי שליח, ואפשר גם כן על-ידי ילד קטן. גם ילדים בני מצוות צריכים לשלוח לחבריהם. אנשים האבֵלים בפורים שולחים מנות לאחרים, אבל אין שולחים להם (ויש מקלים בזה), ומותר לשלוח לבני משפחתם.

ג. סעודת פורים. זמן הסעודה הוא דווקא ביום. יש לאכול לכתחילה לחם ובשר ולשתות יין, ונהוג לקיים הסעודה אחרי תפילת מנחה.

האם נכון שצריך להשתכר ולהתחפש בפורים?

מצוות הפורים היא לשמוח על הנס, ככתוב במגילה: "לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּמִשְׁלוֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". בנוסף על השמחה בסעודה, תיקנו בין השאר שצריך להרבות בשתיית יין, והרבה הסברים נאמרו לדבר, ובפרט לנוסח הציווי הכתוב בתלמוד: צריך אדם להתבשם בפורים עד שלא ידע בין "ארור המן לברוך מרדכי". מכל מקום אפשר לקיים זאת בסעודת הפורים בריבוי שתיית יין.

לדעת הרמב"ם, מקיימים מצוות "עד דלא ידע" על ידי שֵינה, שבאה בעקבות שתיית יין מרובה מהרגלו. ולדעות רבות, במקום שיש חשש שהשתייה תביא לידי זלזול במצוות או לקלות ראש - אין לשתות.

מצוות השמחה מתחילה כבר מתחילת חודש אדר, ובפורים עצמו לובשים בגדים חגיגיים. בנוסף, נוהגים לשמוח בפורים על-ידי בדחנות, ליצנות ותחפושות. מנהג התחפושות מבוסס על הפסוק במגילה "ונהפוך הוא אשר ישלטו היהודים המה בשונאיהם", (אסתר ט, א), ולכן הופכים את התלבושות. אמנם, צריך להיזהר שלא להיכשל בעניינים אלה, כגון הלבנת פנים והעלבת הזולת מתוך שמחה, וכן שלא לזלזל בדברי תורה. הספרדים מחמירים שלא ילבשו גברים בגדי נשים, אף שהם לתחפושות. 

מהו ההבדל בין ירושלים לערים אחרות בפורים?

במגילת אסתר נאמר כי המלחמה נגד אויבי העם היהודי התקיימה בי"ג באדר, והמנוחה מהמלחמה – בי"ד, ואילו בשושן הבירה נלחמו יום נוסף – בי"ד, והמנוחה – בט"ו. זכר

לנצחונות אלו, נקבעו יומיים שמחה: "לְקַיֵּם עֲלֵיהֶם לִהְיוֹת עֹשִׂים אֵת יוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ אֲדָר וְאֵת יוֹם חֲמִשָּׁה עָשָׂר בּוֹ בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה" (אסתר ט, כא). כיוון שהנס היה בחו"ל, וכדי להדגיש את התקווה והרצון לקשר לארץ, קבעו כי כל הערים המוקפות חומה מזמן יהושע בן נון, יציינו את הפורים באותו יום של השמחה בשושן הבירה.

בימינו יש עיר אחת שקיים בה תנאי זה בוודאות, והיא – ירושלים. לכן, בירושלים מקיימים את מצוות הפורים בט"ו באדר, ובכל הארץ בי"ד בו. במקומות שבהם יש ספק אם היו בזמן יהושע, נוהגים בהם מִסָּפֵק – יומיים פורים. המשַנֶה את מקומו באחד מהימים - משתנה דינו; למשל, מי שהיה בי"ד מחוץ לירושלים, ובליל ט"ו עלה לירושלים ולן שם - צריך לקיים את מצוות הפורים בשני הימים. יש פרטים רבים לדין זה, וצריך להתייעץ עם רב כיצד לנהוג במקרה של ספק. 

האם יש איסור מלאכה בפורים?

מעיקר הדין אין איסור לעשות מלאכה בפורים, ואולם נהגו שלא לעשות מלאכות שאינן לצורך היום, או שיש בהן טרחה מרובה. דברים שיש הפסד במניעת עשייתם - מותרים.

• הרב שמואל שפירא הוא רבה של כוכב יאיר