בנק ישראל: 45% מהחרדים עבדו בשנת 2011
הממשלה הציבה יעד להגדיל את שיעור התעסוקה של חרדים ל-63% ב-2020. שיעור המועסקים בענפי המגזר העסקי נמוך במיוחד ביחס ליהודים אחרים, אבל חלקם של המועסקים בשירותים הציבוריים עולה על שליש מהמועסקים החרדים
זינוק בשיעור התעסוקה של גברים חרדים בכוח העבודה בשנים 2010–2011 . כך עולה מניתוח סקרי הלמ"ס שערך בנק ישראל. שיעור התעסוקה עלה מכ-39% בשנת 2009 לכ-45% ב-2011.
- יריד תעסוקה לחרדים: הנשים הגיעו, הגברים פחות
עיקר הגידול בתעסוקה נרשם בענפי המגזר העסקי. הגדלת שיעור התעסוקה באוכלוסיות חרדיות, ובפרט בקרב גברים חרדים, הוגדרה כאחד מהיעדים העיקריים של האג'נדה החברתית-כלכלית.
ועדת טל קבעה שנת הסתגלות לעוזבי ישיבות כדי להקל על השתלבותם בתעסוקה. הממשלה הציבה לעצמה יעד להגדיל את שיעור התעסוקה של גברים חרדים בגילאי העבודה העיקריים מכ-40% בשנת 2008 ל-63% בשנת 2020.
בסקרי כוח האדם מזוהה משק בית של חרדי או בן ישיבה - אם נכלל בו מי שמוסד ההשכלה האחרון שלמד בו הוא ישיבה גבוהה. הגדרה זו מכלילה באוכלוסיית בני הישיבות בוגרי ישיבות לא-חרדיות, למשל ישיבות הסדר, ומוציאה ממנה בני ישיבות חרדים שלמדו במוסד אחר לאחר סיום לימודיהם בישיבה.
בעיית הזיהוי של האוכלוסייה החרדית מחריפה עם יישום המדיניות לעידוד התעסוקה בקרבה, שכן בהשפעת מדיניות זו חרדים רבים פונים לרכישת השכלה גבוהה במוסד שאינו ישיבה.
בני ישיבות גבוהות ובני ישיבות מתמידות
ניתוח הבנק עושה שימוש בשתי הגדרות: משקי בית שבהם בוגרי ישיבות גבוהות באותה שנה (הגדרת המועצה הלאומית לכלכלה) ומשקי בית שבהם בני ישיבות מתמידים, כלמר, אלה שזוהו כבוגרי ישיבות בסקרי כוח האדם במשך שנתיים רצופות, שהם מעין "ליבה" של האוכלוסייה החרדית.
יעד תעסוקת-החרדים שהציבה הממשלה מתייחס להגדרה הראשונה, ואילו ההגדרה השנייה מקטינה הטיות-באמידה הנובעות מלימודים מאוחרים במוסד שאינו ישיבה.
הניתוח גם מבחין בין תעסוקה בכלל לתעסוקה במגזר העסקי, להוציא משלחי יד של "כלי קודש" (משגיחי כשרות, שוחטים וכדומה). מטרת החלוקה הזו היא לבחון את השתלבותם של גברים חרדים בפעילות כלכלית שאינה מזוהה עם המגזר החרדי באופן מסורתי.
שיעור התעסוקה בקרב בני ישיבות על פי שתי ההגדרות עלה במהירות: מכ-39% ב-2009 לכ-45% בשנת 2011 על פי ההגדרה המרחיבה (של המועצה הלאומית לכלכלה), ומכ-31% לכ-38% בקרב בני הישיבות המתמידים.
העלייה המהירה-במיוחד על פי ההגדרה השנייה מרמזת כי אין זו תוצאה של הטיה סטטיסטית, אלא שינוי אמיתי, המתחולל גם בליבה של האוכלוסייה החרדית.
העלייה המהירה של התעסוקה במגזר העסקי להוציא "כלי קודש" מלמדת כי גברים חרדים מגדילים את היקף השתתפותם בפעילות הכלכלית הכללית. לעת עתה בבנק ישראל לא יכולים להעריך באיזו מידה תרמו לעליית שיעור התעסוקה של החרדים בתקופה הנסקרת מדיניות התעסוקה הממשלתית כלפי האוכלוסייה החרדית, חוק טל שנחקק לפני כעשור ובוטל על ידי בג"ץ בפברואר 2012, או גורמים אחרים, בהם גידול הביקוש הכללי לעבודה בשנתיים האחרונות.
שיעור המועסקים החרדים בענפי המגזר העסקי נמוך במיוחד ביחס ליהודים אחרים, ואילו חלקם של המועסקים בשירותים הציבוריים (מנהל ציבורי, חינוך וכו') לרבות בשירותי דת, עולה על שליש מהמועסקים החרדים.
בנק ישראל מציין כי השאיפה לשילובם של החרדים בחיים הכלכליים מחייבת הגדלה ניכרת של שיעור תעסוקתם בענפי המגזר העסקי.
מספר שעות העבודה השבועיות של המועסקים החרדיים נמוך משמעותית מזה של יהודים אחרים. מצב זה מקטין את שכרם של החרדים ומקשה על היחלצותם של משקי הבית החרדיים מעוני - אחד המניעים העיקריים ליעדי התעסוקה של הממשלה.
עלייה מתונה של תעסוקת החרדים בשנים 2008–2009 אובחנה על ידי המוסד לביטוח לאומי על בסיס נתונים מינהליים, אך עלייה זו לא באה לידי ביטוי בסקרי כוח האדם בשנים 2008-2009. הניתוח הנוכחי הוא רק פרסום ראשון (למיטב ידיעת בנק ישראל), בדבר עלייה מהירה בשיעור ההשתתפות של חרדים בשנים 2010–2011, שעד למחצית השנייה של שנת 2011 אופיינו בביקוש ער לעבודה. מכאן שהמגמה המסתמנת מהאומדים המוצגים כאן עלולה להיות זמנית או מוטה עקב זיהוי האוכלוסייה החרדית בסקרי כוח האדם.
רק בעזרת נתונים ממקורות נוספים, וכן נתונים עתידיים המתייחסים לשנים שאינן שנות גאות כלכלית, יהיה ניתן לקבוע אם אכן חל מפנה היסטורי בדפוסי התעסוקה של האוכלוסייה החרדית - מסכם הבנק את סקירתו.
לפנייה לכתב/ת 
