שתף קטע נבחר
 

מה יצא לנו מ-34 תהליכי הפרטה במשק?

ברכבת, בבתי הספר ברשויות הרווחה ועוד - חוקרי מכון ון ליר בדקו תהליכי הפרטה בישראל וחזרו עם דו"ח עגום. הכשלים: תהליכים לא שקופים, היעדר פיקוח, העברת שיקול הדעת לגורמים לא שלטוניים ופגיעה בזכויות אזרח. "במדינות רבות במערב נעשתה הערכה מחדש של מדיניות ההפרטה"

קריאה לממשלה "לבנות מנגנון שיאפשר למדינה להשיב לידיה את השירותים או הטובין שנמסרו לידיים פרטיות במקרים שההפרטה נכשלה". כך עלה מדו"ח של מכון ון ליר על יישום מדיניות ההפרטה של ממשלת ישראל. הדו"ח הוגש היום (ג') ליו"ר הכנסת, ראובן ריבלין.

 

  • נתניהו: "אני חסיד של תחרות - נגד מונופולים"

 

"הליכי ההפרטה של הממשלה אינם שקופים ואינם זוכים לדיון ציבורי של ממש", נקבע בדו"ח. "אין להפרטה ולרגולציה הנלווית אליה מסגרת התייחסות מחייבת, וחלק מהמהלכים יוצאים לפועל בהחלטות מנהליות כמעט חשאיות".

 

זהו דו"ח שנתי שני שהכין המרכז לצדק חברתי ע"ש יעקב חזן, הפועל במכון המחקר הירושלמי. מאחוריו עומדים החוקרים ד"ר אמיר פז-פוקס ואלעד לשם, במסגרת פרויקט שהחל ב-2008. הם עקבו אחר מהלכי ההפרטה וההלאמה בשנת 2011 ובעזרת הדו"ח מבקשים להגביר את שקיפות המהלכים ולהעשיר את הדיון הציבורי החסר, לטענתם, בתחום זה.

 

מסקנה נוספת של החוקרים מדגישה כי מהלכי הלאמה כתוצאה מהפרטות שהכזיבו עדיין שוליים, וזאת בעיקר "לנוכח המידע המצטבר בדבר כישלון ההפרטה בתחומים מסוימים". לכן הם ממליצים להקים מנגנון שיחזיר לידי הממשלה נושאים שהפרטתם נכשלה.

 

לבצע הערכה מחדש של תהליכי ההפרטה

מחברי הדו"ח תוקפים את הנחת המוצא שעליה מבססים תומכי ההפרטה את טיעוניהם, כאילו כל הפרטה של מוצר או שירות תייעל בהכרח את התהליך. "יש לערער על הנחת המוצא הזאת ולבחון את הדברים שוב ושוב בכל מקרה ומקרה", קובעים חוקרי ון ליר.

 

הם מציינים כי במדינות רבות במערב כבר נעשתה הערכה מחדש של מדיניות ההפרטה, בעיקר בעקבות המשבר הכלכלי של 2008 והמחאות החברתיות של 2011. "בישראל מדיניות ההפרטה היא עדיין המדיניות הנוהגת, ולפי שעה אין עליה עוררין, שכן חסידיה מסתמכים על ההנחה שהתהליך ילוּוה בפיקוח אפקטיבי ברגולציה".

 

עם זאת מציינים החוקרים כי "המקרים שנסקרים בדו"ח מראים כי על פי רוב לא הוקצו לפיקוח המשאבים והמומחיות הנדרשים, ולכן לא התאפשר פיקוח נאות על התהליך, ובכך נשמט הבסיס להצדקת ההפרטה. יתרה מזו, נמשכת אפילו המגמה של הפרטת הרגולציה".

 

הדו"ח מביא תמצית של 34 מהלכי הפרטה ו-4 מהלכי הלאמה מ-10 קטגוריות שונות במשק. לטענת החוקרים מקרים אלה מעידים על התפשטות התופעה למגוון רחב של תחומים – מרכבת ישראל ועד מורים בבתי הספר, מעובדי הרווחה ועד התערבות במערכת המשפט ותכנון המדיניות האסטרטגית של ישראל, במטרה לחזר אחר בוחרים.

 

"איסוף הנתונים היה אתגר קשה", מסכמים החוקרים. "עיון במכרזים שמוציאים משרדי הממשלה, החברות הממשלתיות והרשויות המקומיות הראה שהיקף העסקאות של הרשויות הציבוריות עם גורמים פרטיים עצום ורב. חלק לא מבוטל מהתקשרויות אלה מעמיד בסכנה אינטרסים מדיניים, חברתיים וכלכליים".

 

בדו"ח מצוין כי "בשירותים רבים שהופרטו הועבר שיקול דעת שלטוני לגורמים לא-שלטוניים במהלך שהביא לפגיעה בזכויות יסוד של אזרחים, כגון הזכות לשוויון ולפרטיות. פעמים רבות התברר שההפרטה בוצעה מבלי שנבדקה יעילותה וכדאיותה הכלכלית, ובמקרים שנעשתה בדיקה כזאת לא תמיד התחשבו בתוצאותיה. בחינת הדברים לעומקם מגלה כשלים ופגמים לא מעטים במדיניות ההפרטה".

 

סכנה למערכת המשפט 

בדיקת הליך הפרטת הנמלים העלתה כי הכפפת המכרז להמלצות ועדת הריכוזיות לאחר ביצוע הליך מיון מוקדם עלולה להביא לביטולו. זאת עקב החלטה שלא לשתף במכרז בעל זיכיון קיים בנמל אחר בישראל, דוגמת מספנות ישראל וגדות מיכליות.

 

בבדיקת הליכי הפרטת מערכת החינוך נמצא כי הקריטריונים במכרז למורים מחליפים מאפשרים העסקת סטודנטים, חיילים ואמנים ללא תעודת הוראה וכישורים מקצועיים, והם יעבדו ללא פיקוח.

 

הדו"ח מציין את הסכנה למערכת המשפט מהחוק שהתקבל בקיץ שעבר, שתכליתו לאכוף על המערכת את מוסד הבוררות שיופעל בידיים פרטיות. זאת בשעה שהבוררות במהותה מבוססת על הסכמה חופשית של צדדים לדיון. החוק פותח תהליך שעלול למנוע מהצדדים זכות גישה לערכאות ולדיון המחייב הליך משפטי הוגן, פומביות ומניעת שרירות.

 

בדיקת יישום הפרטת הגבייה של חובות הארנונה ברשויות המקומיות, מצאה כי היא בכלל אינה חוקית. נמצא כשל ממשי בפיקוח של משרדי הפנים והאוצר על עבודת הגובים הפרטיים ועל שכר הטרחה שהם לוקחים. עיריות לא הקפידו גם על תנאי סף בגיוס עובדי הגבייה (גיל, העדר רישום פלילי). ברשויות שונות חברות הגבייה העבירו את הכספים לחשבונות שלהן - והעיריות לא קבלו מידע על כך.

 

בדיקת תהליך ההפרטה של התפלת המים נמצא חשש להגברת הריכוזיות בענף, עקב מעורבות של קבוצות עסקיות ובעלי הון, כמו קבוצת דלק בראשות יצחק תשובה, קבוצת אריסון, משפחת עופר ואחרים. "הריכוזיות הזאת עלולה להתבטא, בין השאר, ביצירת קרטל לשמירה על מחיר מים גבוה או בהטיית תנאי ההתקשרות לטובת המשקיעים", מזהיר הדו"ח.

 

בדיקת תהליך הפרטת הפיקוח על חיפושי נפט וגז עלתה על המחדל של העדר מסגרת חוקית שתסדיר בקרה ופיקוח של המדינה על חיפוש והפקת מקורות אנרגיה. המדינה גם לא מעמידה די כוח אדם לפיקוח מלא של המשרד להגנת הסביבה. כך קרה שבענף כבר פועלים גופי פיקוח פרטיים, שנשכרו על ידי היזמים ושכרם משולם על ידם, ובכך למעשה הם הופכים לגורם תלוי שאמינות הערכותיו מוטלת בספק.

 

מחברי הדוח מסכמים את עבודתם במילים הבאות: "למרבה הצער, למרות המחאה החברתית וההתנגדות למדיניות ההפרטה – השיירה עוברת".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
הפרטת גביית הארנונה - לא חוקית
צילום: הרצל יוסף
רכבת ישראל - הפרטה?
צילום: תום עמל
סכנה למערכת המשפט
צילום: גיל יוחנן
מומלצים