ג'קי מקייטן הלך לעולמו

הזמר ג'קי (זכריה) מקייטן נפטר אחר הצהריים (ג') בגיל 61 בבית החולים לניאדו בנתניה, לאחר שסבל מבעיות בתפקודי הכבד. מקייטן התפרסם בשנות ה-80 כשכתב את הלהיט "אלינור" שביצע זוהר ארגוב, ואחר כך עם הלהיטים "המענטזת", "לא חשוב לי לאן", "אני מראש העין" - ובקריירת הופעות משותפת עם חנה לסלאו והלהיט "מריומה". הוא יובא למנוחות הערב.

ג'קי מקייטן. הלך לעולמו(צילום: אורלי דיין)

בסוף שנות ה-80, מקייטן חזר להתקרא "זכריה" וכמעט שהפסיק לשיר ולהופיע. מאז החזרה בתשובה הוא פרסם קלטות בעלות אופי דתי, אך הן לא זכו לאותה ההצלחה לה זכו שיריו המזרחיים. מקייטן נולד כשהוא נושא את נגיף הפוליו (שיתוק ילדים) ובעקבות כך התנייד רוב חייו באמצעות כיסא גלגלים. בשנים האחרונות היה חולה מאוד ומקורבים אף מספרים שאיבד משקל רב וסבל מכאבים.

את הבשורה על מותו הודיע לאנשי התעשייה הזמר ליאור פרחי, ממקורביו של מקייטן: "ג'קי היה אדם חולה. הקשר שלי איתו התחיל בעקבות תכנית הרדיו שלי, בה השמעתי אותו רבות. מעבר להיותו זמר ענק, הוא המציא את מוזיקת החאפלה המזרחית הישנה, עם שירים שהפכו לקונצנזוס, אני יכול להעיד שבשנים האחרונות מקייטן ירד מתחת לקו העוני וחי חיים לא קלים.

"הוא ממש מאס בחיים", מוסיף פרחי. "ג'קי לא רצה לראות אף אחד וביקש שלא יבואו לבקר אותו, הוא ממש גירש אנשים שהגיעו אליו ולכל מי שהגיע הוא כל הזמן אמר שהוא רוצה למות".

 ג'קי מקייטן עם "שיר המענטזת"

הזמרת מרגלית צנעני אמרה ל-ynet: "גדלנו יחד בנתניה באותה שכונה וכואב לי עליו צער גדול מאוד, אני מדברת איתך ובוכה וזה כאב שפוצע את הלב. ג'קי היה חייכן, ילד נצחי ושכונתי, במלוא מובן המילה. הוא לא רצה להיות נכה, אבל לצערנו הוא לא שמר על עצמו. הייתה לו תקופה טובה בה היה מלך - ובזה אני מתנחמת.

"ג'קי רצה להיות סטיבי וונדר הישראלי ושר באנגלית ברמה מצוינת. היה לו כישרון פנומנלי, אבל הוא לא היה סגור על עצמו מוזיקלית, אם היה מזרחי או זמר נשמה. אני זוכרת שהיינו ילדים והופענו ביום העצמאות יחד - ושרנו בשמחה עם החיידק הטורף שיש בנו. אני בוכה עליו, לא ידעתי שזה ייגמר ככה. הוא עודד אותי המון בתקופה הלא קלה שעברתי ותמיד קרא לי 'אחותי'".

יהודית לוי, שכנתו של מקייטן ב-45 השנים האחרונות, מספרת: "בארבע שנים האחרונות הוא היה ממש לבד עם עצמו ונכנס לדיכאון כי כל הזמרים לא היו איתו ואף אחד לא עזר לו. הייתי נכנסת אליו כל יום לבדוק מה שלומו, מבשלת ומארחת לו חברה. הוא כל הזמן התלונן שהיה פעם זמר ענק בגג האולימפוס - ועכשיו אף אחד לא מסתכל עליו, והוא זרוק לבד. הוא לא הופיע והתפרנס מקיצבת הנכות של ביטוח לאומי - כל השכונה התגייסה לעזור לו, בין אם בבישולים, נקיונות או תמיכה כספית.

"בשנים האחרונות הוא היה מסורתי, אבל ממש לא דתי", היא מוסיפה. "בעקבות הבדידות הוא נכנס לדיכאון, שתה ועישן בלי סוף. זה דיכאון שהתחיל למעשה במוות של הבת שלו לפני כמה שנים, בגיל 16 וחצי. הוא לקח את זה קשה מאוד".

לוי גם מספרת כי בתקופה האחרונה איבד ג'קי מקייטן משקל רב: "הוא לא אכל בכלל ולא לקח תרופות - ובשילוב עם האלכוהול זה לא השאיר לו הרבה סיכוי. גדלתי איתו יחד וזה סיפור עצוב, לראות אותו ככה מסיים את החיים".