פסטורליה בטבעון: שיפוץ מאתגר בתקציב מצומצם

משפחה שרכשה שתי דירות קטנות ביישוב, ביקשה להפוך אותן לבית אחד. למרות מגבלות התקציב וטעמם השונה של הדיירים, התוצאה כוללת פינת חמד מוארת בעיצוב מיוחד, שמשקיפה אל הנוף הירוק. צפו בתמונות

נעמה ריבה, "בניין ודיור"עדכון אחרון: 07.03.12 , 00:47

זוג עם 4 ילדים, קנו שתי דירות קטנות הצופות לואדי פסטורלי וירוק בישוב קריית טבעון. הדיירים פנו לאדריכלית אביטל לור והציבו בפניה אתגר גדול - לתכנן עבורם בית בשטח 130 מ"ר, ובו חדר לכל ילד.

עוד בביקור בית:

התקציב היה מצומצם והמגבלות רבות: שני המפלסים קטנים בשטחם ובעלי תקרות נמוכות עם עמודים וקורות שמפוזרים בחלל. אך כפי שיעידו אדריכלים ומעצבי פנים רבים, זהו בדיוק המתכון ליצירת עיצוב מעניין ומקורי.

קונספט: בדרך כלל כשמגיעים לבית ובו יותר מקומה אחת, נכנסים דרך קומה ציבורית וממנה מדרגות שעולות למעלה, בערים ובישובים הבנויים על הר הסיטואציה היא אחרת, בטבעון הרחובות בנויים באופן כזה שלרבים מהבתים מגיעים לאחר ירידה במדרגות, נכנסים לקומה הציבורית וממנה יורדים לחדרים נוספים.

מבט על קריית טבעון(צילום: יעקב סער, לע"מ)

כך גם בבית בו אנחנו מבקרים הפעם. בית מרובה סגנונות שנולדו כתוצאה משילוב בין מספר נתונים: המצב ההתחלתי של הבית שכלל אלמנטים רבים שנשארו וטעמם האישי והשונה של שני בני הזוג - האישה שאוהבת לבן והבעל שמעדיף צבעוני ואדריכלית אחת שמנצחת על קבלת ההחלטות.

נכנסים לבית: אחת ההחלטות החשובות בפרוייקט הייתה להחליף את תקרת הרביץ המיושנת שהייתה בדירה העליונה בתקרת רעפים משופעת.

בשונה מבתים רבים שבהם מעדיפים להסתיר את הקונסטרוקציה מתחת להנמכת תקרה, בבית זה התקבלה החלטה להשתמש בקורות עץ חשופות שמעניקות למקום מראה ביתי וחם ונותנות תחושה של חלל גבוה ופתוח ושמשתלבות בעמודי הסיליקט המקוריים. את הפינה סוגרת רצפת פרקט, אבל האמא רצתה לבן והאבא רצה אלון. הפשרה? אלון מוברש בגוון חום בהיר.

הנוף הפסטורלי הנשקף מהסלון(צילום: רוני גלבוע)

קובייה במרכז החלל: איחוד שתי קומות והריסת מרבית הקירות הפנימיים הוביל ליצירת תכנון האלמנט הבולט במפלס הכניסה, שסביבו מסתדרות כלל הפונקציות בקומה: קובייה לבנה שמשמשת כחדר שירותי הורים וסביבה בנוי גרם המדרגות.

כדי לשבור את המסה, כל קיר קיבל התייחסות אחרת שמתורגמת לחוויה מרחבית. מכיוון הכניסה לבית נראית נישה שנגרעה מתוך החומר ובה מונחים מדפי עץ. הפריטים הדקורטיביים שמאוחסנים בתוכה נותנים זריקה של צבע בחלל.

המעקה הלבן מרמז על מדרגות שמובילות לקומה התחתונה. קיר נוסף חופה בלבנים בהירות שעליו נשען אח במראה של פעם והאור נכנס מכיוון שני חלונות שנפתחו ומאירים את גרם המדרגות ואת המפלס התחתון ונמצאים מעל הקובייה.

כל קיר של הקוביה קיבל התייחסות עיצובית אחרת. (צילום: רוני גלבוע)

המטבח: המטבח בדירה המקורית היה קטן מאוד וכלל יציאה למרפסת. האיחוד בין שני החלקים איפשר חלל גדול יותר, כאשר דלת היציאה החוצה הוחלפה בדלת בעלת פרופילים בלגיים וזכוכית חלבית, כדי שמי שמגיע לבית, לא יחשוב בטעות שזו דלת הכניסה.

הארונות עוצבו בסגנון מודרני כשאחד מאלמנטי האחסון בנוי על גלגלים וניתן להזזה. אזור העבודה המוגדר על ידי קורת המרפסת המקורית ועיצוב הארונות מגוון ומורכב גם ממגירות בגדלים שונים, כל האזור שטוף באור בהיר אודות לחלונות שמקיפים אותו מכל צד.

שילוב של כפרי ומודרני(צילום: רוני גלבוע)

פינת האוכל: את החלל מלווים גופי תאורה מתכתיים בעלי הופעה תעשייתית. את השולחן עיצב ובנה לבד בעל הבית, תוך התייעצות וחשיבה משותפת עם האדריכלית. השולחן בנוי מפלטת אלון צרפתי המונחת על שני חמורים בגוון כהה שצורתם "איקס".

עבודה ותכנון של בעל הבית. שולחן האוכל(צילום: רוני גלבוע)

החלל הציבורי: במקום בו ממוקם כיום חלל האירוח היה חדר סגור עם יציאה למרפסת, החדר והסלון אוחדו ונוצר מרחב מאורך.

לור מספרת שבעלי הבית רצו פתרון לכל מקום ופינה בבית, היא הרגיעה אותם ואמרה שמשפחה שכל כך אוהבת לארח צריכה לדעת "שיש מקומות שפשוט חיים בהם" ולא חייבים תמיד להיות מוגדרים על ידי קירות או רהיטים וכך יצא שבין המטבח לסלון ישנה רחבה נעימה שממנה יוצאת מבואה קטנה המובילה לחדר ההורים.

סלון: בבית החדש תריסי הגלילה המיושנים הפכו לחלונות בלגיים לבנים ונעימים שמשתלבים בין העמודים המקוריים והם מקיפים את כל הסלון ומכניסים אור רב לאזור שפונה לואדי ירקרק ולרכס הכרמל. הריהוט נאסף במרוצת השנים והספה הלבנה יחד עם שידת עץ מלא וכורסאות קני קש, כל אלה יחד מעניקים תחושה שהגענו למקום בעל ניחוח אישי שלא מנסה להתחקות אחר טרנדים עכשוויים.

ניחוח אישי מקורי (צילום: רוני גלבוע)

חדר ההורים: יחידת ההורים מקבילה לאזור הציבורי וגם זוכה למבנה גג משופע ולתצפית על הנוף הפסטורלי. משום כך הוחלט שגם ההורים יתפנקו בחלון גדול ומרשים. מעקה הפלדה בעל הפרזולים שמזכירים את סגנון האר-נובו יחד עם תמונה חמימה ושידת עץ, משווים מראה רומנטי לחדר.

כמו בצימר. חדר ההורים.(צילום: רוני גלבוע)

יורדים קומה: "ככה פשוט- ככה מוצלח" כך הגדירה לור את גרם המדרגות, שתוכנן על שטח קטן ובלתי אפשרי, מקיף את הקובייה ויורד לקומת הילדים. המדרגות מורכבות ממדרכי עץ אלון המורכבים על קונסטרוקציית פלדה לבנה ומלווה אותם מעקה המורכב ממוטות קלילים ובהירים. כשמגיעים למפלס התחתון נוצר חלל נמוך מתחת למדרגות ומכיוון שבבית הזה מנצלים כל פינה - הוא הפך לאזור אחסון.

ככה פשוט - ככה מוצלח. גרם המדרגות(צילום: רוני גלבוע)

בין חדרי הילדים: למבואה בין חדרי הילדים אין חלון חיצוני טלכן האור המגיע לחלל זה הוא מהחלונות המשופעים בגג. כאן גם התגלתה יצירתיות מופלאה שכאחד מהקירות הפנימיים בחדר הילדים הפך לקיר שבו משולבות משרביות בעלות עיצוב אוריינטאלי. הן נצבעו בלבן ומחדירות אור מבחוץ דרך חדר הבן לפינה החשוכה.

משרביות צבועות לבן בעלות עיצוב אוריינטאלי (צילום: רוני גלבוע)

החדר של הבן: אם בקומה העליונה נתקלנו בעמודי סיליקט, כאן היו פזורים יסודות בטון גדולים בנוסף לקורות. משום כך, כל האלמנטים המגבילים האלה קיבלו 'תפקיד' בחדר. קוביית הבטון הפכה למדף קטן לצעצועים והקורה שיוצאת ממנה וסוגרת את אזור הלמידה והעבודה של הילד כשהריהוט הוא פשוט ביותר ואת הצבע לחלל מעניקים הצעצועים והספרים.

הצעצועים והספרים מכניסים צבע לחלל(צילום: רוני גלבוע)

למרות התקציב המצומצם ואינסוף מגבלות ובזכות הרבה דמיון, תושיה ומגוון החלטות תכנוניות אמיצות, התקבל בית חם ונעים שמכיל בתוכו את בני הבית ויש בו מקום ופינה אישית לכל אחד מדייריו.