שתף קטע נבחר
 

החרם על החומוס הגיע לפארק סלופ

הסופרמרקט השיתופי הוותיק של פארק סלופ יקיים בעוד כמה שבועות הצבעה אם להחרים מוצרים מישראל

פארק סלופ, ברוקלין: רחובות שקטים ונקיים, בתי קפה שכונתיים, הרבה גינות ירוקות, תינוקות בעגלות, כלבים, יוגה, ציורי קיר של אובאמה ואוכל אורגני. בית גידול קלאסי לאינטליגציה הליברלית של ניו-יורק, שבה, כמובן, יהודים רבים תופסים מקום של כבוד. השכונה השקטה הזו נזרקה השבוע למרכזו של דיון לוהט ומסוקר היטב, כשהמוסד השכונתי הוותיק, Park Slope Food Coop , החליט להכריע סופית בעזרת הצבעה בשאלה האם להחרים או לא להחרים מוצרים מישראל בסופר-מרקט השיתופי.

 

הקואופ של פארק סלופ. החרים בעבר מוצרים מדרום אפריקה ()
הקואופ של פארק סלופ. החרים בעבר מוצרים מדרום אפריקה

 

הקואופ של פארק סלופ הוקם על ידי קובץ אידאולוגים מתושבי השכונה ב-1973 כחלק מ"המהפכה האורגנית" של שנות השבעים. המטרה שלו היא "להפוך אוכל בריא, במחירים נמוכים, נגיש לכולם". חנות הקואופ פתוחה רק לחברי הקואופרטיב, שקונים מצרכים במחירים שנמוכים ב40%-20% מאלו של רשתות מסחריות, כשבתמורה למחיר הנמוך החברים מקדישים מספר שעות מידי חודש לתפעל את החנות. החנות חוסכת הוצאות גדולות על משכורות תפעול וניהול והחברים, המנהלים את החנות, זוכים לתוצרת במחירים נמוכים וביכולת להשתתף באופן פעיל בהחלטות שונות לגבי הנעשה והנמכר בחנות. כרגע חברים בקו-אופ מעל ל-15,500 חברים. בגלל האופי השיתופי שלו, הקואופ הוא יותר קהילה מאשר חנות. "אנחנו מציעים מוצרים עם דגש על מזון אורגני ולא מעובד, שתומך בסביבה ובחקלאות המקומית", פורש אתר הקואופ את המניפסט שלו, "אנחנו נמנעים ממוצרים שתהליך היצור שלהם נשען על אכזריות או ניצול מכל סוג... אנחנו מתנגדים לאפליה מכל סוג, ומחוייבים להפוך את הקואופ למקום מזמין ופתוח לכל חברינו. אנחנו שואפים שכל חברינו ישתתפו בכל האספקטים של הקואופ, מקביעת המדיניות ועד ניהול החנות".

 

הוויכוח לגבי מכירת מוצרים ישראלים בחנות מתנהל כבר שלוש שנים בחוגים הפנימיים של הקואופ. ב-2009 הציעה אחת החברות להפסיק את מכירת המוצרים הישראליים בחנות (אפרסמונים וגמבות אורגניות) מאותן הסיבות שגרמו לקואופ הוותיק להחרים בעבר מוצרים מדרום אפריקה. ישראל, היא הסבירה יותר מאוחר, מונעת מתושבי השטחים הפלשתינים זכויות הומניטריות בסיסיות, כמו הזכות להגדרה עצמית, חופש תנועה, פרטיות והזכות לרכוש פרטי ועוד. ולכן המוצרים הישראליים נכללים תחת הכותרת "מוצרים שתהליך היצור שלהם נשען על ניצול/אכזריות". רבים התנגדו, אחרים תמכו, העיתון של הקואופ פרסם מידי חודש מכתבים בעד ונגד שגלשו לבלוגים המקומיים. ההצעה לא הגיעה לכלל הצבעה ולכן חברת הקואופ שהעלתה את ההצעה הראשונית, ילידת דרום אפריקה ופעילת זכויות אדם נלהבת המציגה את עצמה בשם הימה ב', החליטה להקים בתוך הקואופ קבוצה שקוראת לעצמה, PSFC BDS - Park Slope Food Coop Members for Israeli Boycott, Divestment, & Sanction.

 

חנות הקואופ פתוחה רק לחברי הקואופרטיב ()
חנות הקואופ פתוחה רק לחברי הקואופרטיב

 

הקבוצה פתחה בקמפיין שמטרתו להעלות את שאלת החרם להצבעה כללית, ובאסיפה של ינואר, בה השתתפו 275 חברים, ביקשה הימה לקיים הצבעה לגבי ההצבעה. ההצעה התקבלה בלי התנגדויות מיוחדות. האסיפה עצמה התנהלה באולם אותו שוכר הקואופ מבית הכנסת הרפורמי "בית אלוהים", בברוקלין. המילים "חרם על ישראל" פשטו כמו אש בשדה קוצים. קבוצות יהודיות מהמהקום ומבתי כנסת בסביבה התחילו להרים טלפונים ולשלוח אי-מיילים לנציגי הקונגרס ולמדיה המקומית. הבלוגוספרה התלקחה מיד, ובעקבותיה "דיילי ניוז", "האפינגטון פוסט", "וול סטריט ג'ורנל" וגם "ניו-יורק טיימס". תוך ימים ספורים כל תושבי פארק סלופ נגררו למלחמת נרטיבים קולנית.

 

"תנועת ה-BDS, (ראשי התיבות של Boycott, Divestment, & Sanction) טועה... היא מייצגת דיעות קדומות, צביעות ואניטשמיות", קורא הבלוג "עמדו לצידנו", שקורא "להחרים את המחרימים". האתרים המתחרים מעוררים את הדיון הפוליטי לגבי ישראל עם קישורים לאתרים נוספים, דפי הסברים מפורטים ודיון בשאלת החרם הכלכלי ככלי אזרחי-פוליטי. חברי הקבוצה המתנגדת לחרם, שקוראת לעצמה "עוד חומוס בבקשה", טוענת שלא ראוי לגייס את המוניטין של הקואופ לקידום מטרה פוליטית לה מתנגדים רבים מחברי הקואופ. "אנחנו קבוצה מגוונת של אנשים", אומרת מקימת הקבוצה, ברברה מזור, יהודיה מסורתית משכונת מידווד בברוקלין, בראיון למגזין היהודי.The Tablet , "הצטרפנו לקואופ בשביל לקנות אוכל טוב בזול, לא בשביל שיקבעו לנו את הפליטיקה שלנו. המהלך הזה לא ישנה את המצב בישראל, אבל הוא יעכיר את האווירה ויצור סכסוכים כאן".

 

"יש כל כך הרבה חברים יהודים בקואופ, מהם כל כך הרבה דתיים, שגם אם ההצעה הזו תעבור, ולדעתי היא לא, התוצאה תהיה שהם יאבדו הרבה חברים", אמר הרב אנדי באכמן מבית הכנסת "בית אלוהים" לעיתון היהודי, "פורוורד".

 

"מה עובר על המקום הזה?! הקריאה להחרים מוצרים ישראלים היא אנטי-ישראלית, ולהגיד שאתה אנטי ישראלי או אנטי ציוני זה בעצם להגיד שאתה אנטישמי", קבע שדרן הרדיו השמרני, גלן בק, באירוע התרמה להקמת מוזיאון שינציח את ישובי גוש קטיף המפונים בקראון הייטס. חבר הקונגרס של מדינת ניו-יורק, דוב הייקינד, שנכח גם הוא באירוע בקראון הייטס, אמר בפשטות: "יש לנו כמה אדיוטים בברוקלין", והוסיף, "ואין כמו יהודים ששונאים את עצמם".

 

אביב רוט, ישראלי תושב פארק סלופ וחבר הקואופ, מרגיש שהמאבק, כרגיל, תוקע במקום לא נוח באמצע. "אני תומך ומאמין במדינת ישראל כמדינה יהודית, אבל אני לא תומך בכיבוש. אני מבין את הנימוקים שלהם לחרם ואישית אני לא חושב שתומכי הרעיון הם אנטישמיים, אבל אני גם לא חושב שזה רעיון טוב. הוא מעורר יותר מידי אנטגוניזם. לדעתי המהלך הזה לא יעזור למטרה לסיים את הכיבוש בישראל. הוא רק מביא את הסיכסוך לפארק סלופ".

 

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
הקואופ של פארק סלופ. "להפוך אוכל בריא נגיש לכולם"
מומלצים