האם שיכנה הומלס ונרצחה: 'למה לא מנעתי ממנה'
בת 80 מירושלים פגשה חסר בית בחנות, שיכנה אותו בביתה - והוא רצח אותה. שלושה שבועות לאחר מכן מספר בנה: "היא הרגישה שהוא נוכל ואמרה שתבקש ממנו להחזיר לה את המפתחות. למה לא התעקשתי שהוא לא ייכנס לבית?"
בנה של הנרצחת בירושלים תמיד ידע שלאמא שלו יש לב זהב. אבל גם הוא לא חשב שהלב הזה הוא שיקרב אליה את האיש שיגרום בסופו של דבר למותה. היום (ג'), שלושה שבועות אחרי שהקשישה בת ה-80 נרצחה על-ידי הומלס שגר בביתה, הסכים לשוחח מעט עם ynet.
"זה כמו תיאטרון אבסורד, אני עדיין מסרב להאמין. כל הדברים הכי לא צפויים קרו", אמר, וסיפר כיצד הכירה אמו את החשוד ברציחתה: "היא הלכה לחנות של ספרים בשפה הרוסית במרכז העיר, ושם סיפרו לה שאין לו איפה לגור. תמיד היה לה לב טוב כזה... שניהם נהגו לבקר שם, והוא לא נראה כמו אחד זרוק. הוא היה אדם שהציג את עצמו כספק שחקן, ספק צייר. איש אמנות".
הבן סיפר כי אמו התכוונה לשכן את חסר הבית בדירתה רק לזמן קצר וללא תמורה כספית כדי לאפשר לו למצוא דירה. הוא נשאר שם כחודש, ואז רצח אותה. עוד לפני הרצח, ציין, הרגישה אמו כי משהו אינו כשורה: "הוא גנב איזו משקפת שהייתה בבית והיא גילתה גם שהוא אדם לא סימפתי, הרגישה שהוא נוכל".
לדבריו, האם התייעצה איתו: "ביקשתי ממנה להוציא אותו מהבית, ובשיחתנו האחרונה שאלתי אותה אם היא רוצה שאני אחליף מנעול לדירה, אבל היא אמרה שהיא תבקש ממנו להחזיר לה את המפתחות ולצאת מהבית, ושיהיה בסדר". הוא שמע על החשוד, אבל לא הכיר אותו היטב: "שמעתי עליו מאמא, אבל ממש מעט. היא לא תיארה אותו כבלתי שפוי".
"האם אני רוצה במותו? לא"
כשהיא נעדרה אך כוחות הכיבוי לא מצאו אותה, הבן כבר שמח, משום שחשב שזהו סימן שהיא בסדר, שהיא עוד תשוב. אבל בסופו של דבר התבררה האמת - היא נרצחה. היום נודע כי אחרי הרצח פיזר חסר הבית מלח על המנוחה כדי למנוע מגופתה להירקב, ואף שיכן בבית חבר, שממנו מנע להיכנס לחדר שבו שמר את גופתה. הוא נשלח לבדיקה פסיכיאטרית, ובהמשך השבוע יוגש נגדו כתב אישום.
הבן סיפר על אמו: "היא עלתה ארצה ממוסקבה ב-1974 איתי ועם אחותי. אמא אהבה את הארץ, הגיעה מטעמי ציונות, ואהבה במיוחד את החום האנושי בירושלים. היא הייתה אדם חיובי מאוד ודינמי מאוד. היא שמרה מאוד על בריאותה, הלכה קילומטרים ברגל, והקפידה מאוד לאכול בריא. מדובר באישה אינטליגנטית מאוד שהלכה לקונצרטים
בירושלים. בהשכלתה היא הייתה ביבליוגרפית רפואית, תמצתה ספרי רפואה. היא גם למדה שיאצו ורפואה סינית ושלטה בכמה שפות".
תחושת האובדן קשה מאוד לבן. מאז הרצח הוא נקלע פעמיים עם החשוד לאותה המעלית בתחנת המשטרה. "ניסיתי לחשוב לעצמי - האם אני רוצה במותו? לא. האם יש לי כעס עליו? אני לא בטוח. אבל יש לי אינסוף תחושות אשמה. למה לא התקשרתי ביום שבו היא נעלמה? למה לא החלפתי מנעולים בזמן? למה לא התעקשתי שהוא לא ייכנס לבית?".