פיתוח ישראלי: כיסא גלגלים שזז בעזרת נשיפה
חוקר ישראלי ממכון ויצמן פיתח מיתקן המניע מכשירים אלקטרוניים, ביניהם גם כיסא גלגלים, באמצעות נשיפה. המיתקן, שמיועד למשותקים שמוחם בריא לחלוטין, נוסה בהצלחה על מספר חולים בארץ. הממציאים: מקווים שנוכל לשווק בקרוב
בשורה לסובלים משיתוק: חוקר ישראלי ממכון ויצמן פיתח מתקן המניע מכשירי חשמל ומיחשוב באמצעות ההרחה. הפיתוח, שכבר נוסה בהצלחה על משותקים, הביא זיכה את החוקר ב-40 אלף דולר, במסגרת פרסי רפפורט למצויינות בתחום המחקר הביו-רפואי לשנת 2012 שיוענקו השנה ע"י מכון רפפורט וקרן משפחת רפפורט.
פרופ' נועם סובל חוקר כבר זמן רב את המערכות המוחיות של חוש הריח האנושי והוא זיהה את המנגנונים המוחיים המפקחים על התנהגות הרחרוח באף האנושי. מחקרו זה הביא לפיתוח המיתקן החדיש.
איך זה עובד? צינורית מוצמדת תחת הנחיריים של החולה, ובה חיישן רגיש ביותר. באמצעות פעולות הסנפה של כניסה ויציאת אוויר מהנחיריים, ניתן לתפעל את החיישנים המתורגמים לאותות חשמליים. הצינורית מחוברת באמצעות USB אל מיכשור חשמלי או מיחשובי ומאפשרת להקליד, לתקשר עם העולם, ואף להניע כיסא גלגלים.
את המתקן ייעד פרופ' סובל למשותקים הסובלים מ"תסמונת הכליאה", בה המוח נותר במצב של עירנות, אולם הגוף כולו משותק. החולים הללו, דוגמת סטיבן הוקינג החולה ב-ALS, אינם מסוגלים לדבר והיעדר התקשורת עם הסביבה הוא המתסכל ביותר עבורם.
"מדובר בשלב סופי במחלת ה-ALS", אומר פרופ' סובל. "הנחנו שאפילו בתסמונת הזו עדיין יש יכולת של הסנפת אוויר דרך הנחיריים. את החולה הראשונה, בת 57 מבית לוינשטיין, חיברנו למערכת ותוך מספר ימים היא החלה לכתוב איתה על מחשב".
מאז מופצת המערכת למספר קטן של חולים בארץ ומספר נוסף של חולים בבלגיה. בינתיים הצליחו החולים להניע כסאות גלגלים, להקליד באמצעות המחשב, לצייר ולתקשר עם סביבתם.
"תסמונת הכליאה היא טרגדיה נוראית", מוסיף פרופ' סובל. "היכולת לתקשר עם הסביבה היא דרמטית ביותר וחשובה עבור כל אחד, וגם עבור החולים הללו. המערכת שלנו זולה, פשוטה ואני שמח שבינתיים היא הצליחה להוכיח את עצמה ולסייע לחולים. אני מקווה שבעתיד הקרוב נוכל לשווק את המערכת שתשפר את איכות חיי החולים".
לפנייה לכתב/ת 
