המפעל שרצה להיות קניון: גם מבנים מתחפשים
הקניון בדימונה היה פעם מפעל טקסטיל; הבניין המסחרי בהוד השרון הפך לחדר כושר ובית הדיור המוגן ברמת אביב ג' הפך למתחם מגורים יוקרתי. ברוח החג אספנו דוגמאות לבניינים ש"התחפשו" - יועדו להיות דבר אחד - והפכו לדבר אחר לגמרי
הקניון בדימונה היה פעם מפעל טקסטיל; הבניין המסחרי במערב הוד השרון הפך לחדר כושר משודרג; ומתחם המשרדים שבשכונת רמת אביב ג' תוכנן תחילה להיות בית לדיור מוגן - אך הפך לבסוף למתחם מגורים יוקרתי. ברוח חג הפורים, אספנו כמה דוגמאות לבניינים ומבנים "שהתחפשו" – כאלה שייועדו להיות דבר אחד, ומסיבות שונות שונה הייעוד המקורי שלהם - וכיום הפכו להיות מבנה אחר לגמרי.
עוד בערוץ הנדל"ן :
- "חצי מהדירות החדשות בארץ סובלות מרטיבות"
- תשובה מכר את הדירה האחרונה בנ"י ב-25.4 מיליון דולר
- הסטודנטים החליטו: כך ישוקמו יפו ודרום תל-אביב
חדר הכושר B-IN בהוד השרון: ממשרד למועדון ספורט
נחמה בוגין, שמאית מקרקעין ומשפטנית, הקימה בשנת 2003 את חדר הכושר B-IN במתחם שגודלו כ-1,000 מ"ר בבניין מסחרי בהוד השרון. המתחם, המהווה מחצית משטח הבניין, היה מיועד למרפאות ולמשרדים. הוא ממוקם בלב שכונת מגורים במערב העיר והוא צמוד לפארק ולחנייה.
בוגין מספרת כי הסיבה לשינוי נעוצה בעובדה שהמתחם עמד ריק במשך כשנתיים. מאחר שהמבנה הוא גדול, עילי ולא נמצא במרתף, ניתנה האפשרות לתכנן אותו לפי הצרכים המתאימים לחדרי כושר.
לדבריה, "בהבזק של רגע עלה הרעיון שהדבר המתאים לעשות כאן הוא מועדון כושר. זה תפס והפך לאחד העסקים המצליחים בעיר. אני קוראת לזה יזמות נטו - לקחת מקום ולעשות ממנו משהו אחר לגמרי וגם משמעותי לאוכלוסייה גדולה. ההצלחה של המקום מעידה על כך שהיה קיים צורך אמיתי במקום כזה. יש סיפוק גדול ליצור משהו מאפס, ולראות אותו הופך למשהו אחר".
קניון דימונה: שמר על השלד המקורי
בסמוך לכניסה הצפונית של דימונה שכן שנים ארוכות שלד הבניין של מפעל "דימונה טקסטיל" המיתולוגי. המפעל, שהוקם בשנות ה-60, נסגר בשלהי שנות ה-90 לאחר שננטש. חברת פרץ בוני הנגב רכשה את המבנה מחברת "מגדלי שקל", ובנתה את הקניון על השלד של מפעל הטקסטיל - מבלי להרוס את המבנה.
בחברת פרץ בוני הנגב מסבירים כי הסיבה לשינוי המבנה היא הפוטנציאל לנדל"ן מסחרי שזוהה במקום. זאת בזכות המפתחים הגדולים שמתאימים למסחר והמיקום המרכזי של המבנה - בסמוך לכבישים הראשיים והגישה לעיר. היקף ההשקעה הכולל של בניית הקניון עמד על 40 מיליון שקל: מדובר במתחם המשתרע על שטח של כ-110 אלף מ"ר, כאשר שטחו הבנוי עומד על כ-16 אלף מ"ר. כמו כן, מספק הקניון למבקריו כ-3,000 מקומות חנייה צמודה למבנה.
"מעבר להיותו יוזמת נדל"ן מסחרית, הקניון נותן תעסוקה ללמעלה מ-150 עובדים קבועים, וכן נותן מענה של חוויית בילוי לתושבי דימונה והסביבה, הערבה וירוחם", אומר מוטי אשכנזי, סמנכ"ל ייזום בחברה. "הקניון משמש תחנת עצירה מרכזית לבאים והשבים ממרכז הארץ בדרכם לאילת ובחזרה".
מגדל סוטין 29: מבניין משרדים למתחם מגורים
קבוצת נוה שוסטר מקימה בימים אלה את "מגדל סוטין 29" בצפון תל-אביב על חורבות בית התק"ם (התנועה הקיבוצית המאוחדת), שבערוב ימיו לא הצליח לנסוק. מאחר שמדובר בבניין משרדים ישן ומוזנח, שמתפרס על שטח ניכר מהקרקע וממוקם בלב שכונה שקטה שאופיה לא התאים לבניין - החליט היזם לשנות את יעוד הקרקע.
"במקום בניין משרדים ישן, שנבנה על שטח גדול המכסה את החלק הארי של המגרש ואינו מתאים לרמת האדריכלות העכשווית, החלטנו להקים מגדל מגורים", אומרת דליה שוסטר, העומדת בראש קבוצת נוה שוסטר. לדבריה, "הקרקע שהתפנתה תשמש להקמת גינה גדולה, הפותחת את המרווחים בין הבניינים ומייפה את השכונה לטובת תושבי האזור".
בית ידלין: לא לקשישים, כן לצעירים
מתחם בית ידלין שברחוב בן יוסף בשכונת רמת אביב ג' בתל-אביב היה שייך בעבר לקופת חולים כללית, והוא יועד להיות מרכז רפואי ובית דיור מוגן. לדברי בני קרת, מנכ"ל יועץ אסטרטגי ליזמי נדל"ן, תוך כדי התקדמות הפרויקט הוחלט לשנות את הייעוד של המתח בשל מיקומו - אחד מהשטחים היוקרתיים ביותר בשכונה.
היזם - חברת אביב - הפך את המתחם לפרויקט מגורים כדי להתאימו לאופי האורבני של השכונה הצעירה והמתחדשת אז. הפרויקט, הצופה לים, נבנה ב-2005 ואוכלס במלואו ב-2007. הוא כולל שישה מגדלי יוקרה בני 17 קומות ומשתרע על שטח של 30 דונם. במתחם 350 דירות בנות 3-6 חדרים, מיני פנטהאוזים ופנטהאוזים יוקרתיים.
"בסופו של דבר, העירייה הביאה לכך שבתנאי השטח שנוצרו - ההיגיון חייב שתהיה שם בנייה למגורים", מסביר קרת, "זאת כחלק מהעתודות האחרונות לבנייה בשכונת רמת אביב ג' ותוך שמירה על המרקם העירוני של תל-אביב".
המגדל בפארק בגבעתיים: מישן לחדש
בלב אזור שטח 9 המתחדש של גבעתיים עמד בעבר מתחם מסחרי ישן, שבשנת 1988 יועד למטרות ספורט, בידור ומסחר. המתחם גבל בבניין העירייה ובתיאטרון גבעתיים, ואולם העירייה יזמה תוכנית חדשה ששינתה את הקונספט התכנוני - ובמקום מרכז מסחרי נבנה פארק שעקר מתוכו את השילוב של מסחר ובידור.
התוכנית המקורית של המתחם כללה מעל 4,000 מ"ר מסחרי שיועד לאולמות אירועים, שטחי באולינג, מסעדות וקולנוע. אלא שהקרבה לשכונות מגורים והתוכנית להקמת קניון גבעתיים הוציאו את הכדאיו בתוכנית.
כחלופה בונה בימים אלה קבוצת נוה שוסטר מגדל מגורים על שטח של שישה דונם, שחלקו יוקצה לטובת פארק שיגדיל את השטח הירוק באזור. מגדל המגורים ייבנה ליד מרכז ספורט וקאנטרי קלאב והוא צפוי להתאכלס בקיץ.
פרץ סנטר בשדרות: ממפעל לכבלי חשמל למתחם בילוי ודיור
פרויקט המסחר והבילוי "פרץ סנטר" של חברת "פרץ בוני הנגב" בשדרות שימש בעבר בתור מפעל לכבלי חשמל "מפעל כבלי ציון" של חברת "סופריור". המפעל היה ממוקם באזור התעשייה של שדרות, ועם השנים כשהעיר גדלה והתפתחה הפך למתחם הממוקם ממש במרכז העיר. משה פרץ, בעלי פרץ בוני הנגב, זיהה את הפוטנציאל והחליט לשנות את יעוד המפעל.
ביולי 1996 רכשה החברה שבבעלותו את השטח והגישה בקשה לתב"ע (תוכנית בניין עיר) מסחר. ב-2001 נפתח המרכז המסחרי שנבנה מאפס (לאחר שנהרס המפעל), בשטח כולל של 7000 מ"ר. לימים נבנה מקבץ דיור לקשישים מעל המרכז המסחרי, ששייך גם הוא לחברה, בשטח של כ-8,000 מ"ר וכולל 250 מקומות חנייה.
בית חנה: לאן נעלמו בנות תנועת החלוץ?
"בית חנה" שבשדרות בן גוריון בתל-אביב שימש בעבר כמשק הפועלות ושירת את בנות תנועת החלוץ שעסקו בחקלאות. על הקרקע היו תחיל משק הפועלות, בית ספר לחקלאות, בית חרושת מחתרתי פלמ"ח ועוד. האדריכל גיל שנהב ממשרד כנען שנהב אדריכלים, מסביר שבשנים האחרונות לא היה עוד צורך במשק פועלות, והמבנה המקורי שומר בחלקו והפך לבניין לשימור - המשמש כיום כמרכז תרבות והעשרה.
לדבריו, במהלך השנים המקום התאים את עצמו לצורכי הזמן, ובנוסף למרכז התרבות הוקמו בתי קפה ומגדל מגורים - שהיה ממגדלי היוקרה הראשונים של העיר לא הפסקה.
"ישנם מבנים רבים לשימור בתל-אביב, מבנים ישנים בעלי משמעות וחשיבות היסטורית, שנשמרים והופכים למוזיאונים. אחד היתרונות של בית חנה הוא התפתחותו עם הזמן והתאמתו לימנו, כאשר במקום להפוך אותו למוזיאון - המבנה פועל היום כמרכז להורות ולגיל הרך. על שטח המשק נבנה מגדל מגורים, שניהם מתאימים ונחוצים למרכז תל-אביב של ימנו", מוסיף שנהב, שמשרדו תכנן את מגדל המגורים.
לפנייה לכתב/ת 
