פיצוץ של שמש
אמש ארעה התפרצות שמש חזקה. החלקיקים יגיעו אלינו היום בערב. כל ההסברים על התופעה המגנטית המעניינת שעלולה לגרום להפרעה בתשדורות לווין
התפרצות שמש חזקה, העזה ביותר ב-5 השנים האחרונות, נצפתה אתמול בשעה 3 בבוקר שעון ישראל. ההתפרצות, שהיא הפרעה מגנטית, גרמה למה שקרוי - פרץ מסה מעטרת השמש (CME). העטרה היא אותה החלק החיצוני ביותר של אטמוספירת השמש, היא קלושה ביותר ונראית כהילה המקיפה את השמש הנצפית בעיקר בעת ליקויי חמה מלאים או על ידי לווינים. כאשר מתרחשת התפרצות שמש, נפלטים חלקיקים טעונים, הנורים לחלל במהירות של כ-1000 ק"מ לשניה. אלה שנורו בהתפרצות האחרונה צפויים להגיע לאזור כדור הארץ כבר היום (ה') בערב.
עוד כוכבים בערוץ המדע:
כיוון שההתפרצות לא אירעה בדיוק "מולנו", אנו נמצא בשולי קונוס החלקיקים שנורה כתוצאה מההתפרצות, אבל גם אז, כאשר יגיעו החלקיקים לסביבת כדור הארץ הם יבלמו על ידי חגורות השדה המגנטי העוטפות את כדור הארץ וינותבו לקטבים המגנטיים שלו. ההתנגשויות בינם לבין החלקיקים באטמוספירה יגרום למה שקרוי - הזוהר הצפוני וכיוון שההתפרצות הפעם חזקה במיוחד, יש לצפות להופעת הזוהר הצפוני באזורים מעט דרומיים למה שאנו מורגלים.
חלקיקים אנרגטיים כאלה עלולים לפגוע בלווינים ולגרום שיבושים בעיקר בכל מה שקשור לתשדורות המועברות על ידי לווינים, GPS וכדומה. אבל, כפי שכתבתי קודם, להערכתי לא אמורה להיות השפעה משמעותית בזכות היותנו בשולי הענן המגיע לכאן.
לפעילות המגנטית של השמש מחזור של כ-11 שנים. השמש מצויה כעת לפני שיא המחזור הנוכחי שהתאחר קמעה והוא צפוי להגיע בסוף שנה זו ובשנה הבאה. בחודשים האחרונים אכן היתה התעוררות מה בפעילות המגנטית של השמש וכתמי שמש נצפים במספרים גדולים יותר. ההתפרצות שארעה בבוקר ה-7 במרס שעון ישראל היתה החזקה ביותר מאז 5 שנים ולפני כשבועיים אירעה התפרצות נוספת שהגיעה עד לחללים קיוריוסיטי העושה דרכה את כוכב הלכת מאדים, שם לא נגרם נזק.
עם התלות ההולכת וגודלת של האנושות בלווינים, התפרצויות עזות על פני השמש ובעטרה שלה עשויות לגרום לנזקים גדולים מאד, בעיקר בגלל הפגיעה בלווינים – לוויני תקשורת, לוויני GPS וכדומה. בשנת 1989 שיתקו חלקיקים שנורו עקב סופת שמש את מערכת החשמל באזור קוויבק למשך 24 שעות ויש כלכלנים המעריכים שבמקרה של התפרצות עזה של סופת שמש לכווננו, עשוי להיגרם נזק לכלכלה העולמית בהיקף של עשרות ואולי מיליארדי דולרים. אנו, בישראל, מצויים הרחק מהקוטב הצפוני המגנטי ולכן הסיכוי שנחזה בזוהר צפוני הוא אפסי.
מפת כוכבים מסתובבת להורדה ומידע נוסף על התצפית בירח ובכוכבי הלכת ואירועים אסטרונומיים נוספים לשנת 2012 אפשר למצוא בלוח השנה האסטרונומי לשמי ישראל.
ד"ר יגאל פת-אל, קוסמוס טלסקופים, יו"ר האגודה הישראלית לאסטרונומיה, מנהל מצפה הכוכבים בגבעתייםומנהל פורום אסטרונומיה ב-YNET.
