"חצי מהדירות החדשות בארץ סובלות מרטיבות"
מחקר חדש קובע: ב-48% מבתי המגורים המשותפים בישראל וב-32% מהבתים הפרטיים קיימות בעיות רטיבות. "הקבלנים פועלים בשיטת הסרט הנע, זו תוצאה של הניסיון שלהם לחסוך"
הסערה הגדולה שפקדה אותנו בסוף השבוע שעבר עלולה לתת את אותותיה על אלפי בתים בישראל - שיסבלו מרטיבות קשה. על פי ניסיון העבר, במרבית המקרים מתגלה הרטיבות רק לאחר סופות גדולות, כך שקשה עדיין להעריך את נזקי הסופה האחרונה.
עוד בערוץ הנדל"ן:
- צפון זה זול יותר: סיור בשכונת "לב מוצקין"
- קונספציה ביטחונית: המעבר לנגב יפריח השממה
- פסטורליה בטבעון: שיפוץ מאתגר בתקציב מצומצם
מחקר שערכה חברת הדס ביקורת מבנים, העוסקת באיתור ליקויי בנייה, לא נותן מקום לאופטימיות. על פי נתוני המחקר, בשנים האחרונות קיימת מגמה מדאיגה של התגברות מקרי הרטיבות בבתים חדשים ברחבי הארץ. במסגרת המחקר נאספו בשנים 2011-2008 נתונים על מקרי רטיבות וחדירת מי גשמים ביותר מ-1,000 בתים בני פחות משנה בכל הארץ. חצי מהבתים שנבדקו הם פרטיים והחצי השני הם בניינים משותפים.
על פי המחקר, ב-48% מהבתים המשותפים שנבדקו וב־32% מהבתים הפרטיים נמצאה רטיבות ברמות שונות. על פי הנתונים, הממצאים אינם מקריים, ולהחמרה בתחום הרטיבות קיימות סיבות ברורות.
"הקבלנים פועלים בשיטת הסרט הנע, אבל מה שמיושם כדי לקצר את זמן העבודה על הפרויקט עשוי להוכיח את עצמו כבלתי משתלם אחר כך", אומרים בחברה. "החיסכון במשך הזמן עולה לקבלנים ביוקר, כאשר הם נדרשים לבצע מקצה שיפורים יסודי בנכס. קשה שלא לחשוד שחוסר מקצועיות של מפקחי העבודה והעובדים תורמת גם היא להיקף התופעה ומעצימה אותה".
"אחת המכות הקשות של ענף הבנייה"
לדברי מנכ"ל הדס, המהנדס אליעזר גוכמן, "מדובר באחת המכות הקשות ביותר של ענף הבנייה. רטיבות לא קשורה למקום שבו נמצא הבניין, אלא לקבלן שמבצע את העבודות, ואין קשר גם להיקף הפעילות שלו. במהלך השנים נתקלתי בלא מעט קבלנים גדולים שפעלו בחוסר מקצועיות בעניין זה, לצד קבלנים קטנים שביצעו עבודה ראויה. הכל נובע מהרצון של היזמים והקבלנים לגרוף רווחים מהירים ולהותיר שולי רווח גבוהים לחברה המבצעת על חשבון איכות העבודה. שימוש בחומרים זולים זה עניין שבשגרה בקרב חלק מהחברות הקבלניות".
בהדס מסבירים כי בתחום הבתים המשותפים, הסיבה המרכזית שגורמת לרטיבות בקירות חיצוניים היא חיפוי לא מקצועי. בקירות מערביים ודרומיים, המהווים את עקב האכילס לחדירת מי גשמים, הדבר בולט במיוחד. מדובר בהנחה של פלטות טרומיות המגיעות עם חיפוי אבן, שמוצבות על גבי הבניין באופן בלתי ראוי, שמאפשר חדירת מים בין התפרים.
"התקן הישראלי מחייב ביצוע של התזת מים לצורך בדיקת חדירתם", אומר גוכמן. "אם בדיקה זו נכשלת, יש צורך בתיקון הליקוי וביצוע מחודש של בדיקה נוספת. בחלק מהמקרים שבהם אני נתקל גם בדיקות אלו לא מתבצעות בצורה נכונה ומלאה או שאינן מתבצעות כלל".
גורם בולט נוסף לרטיבות הוא אי-מילוי מספק של דבק שיש בין האריחים בחיפוי החיצוני. ליקוי זה נותן את אותותיו מיד לאחר ירידת הגשמים הראשונים. לצד אלה, נמצא כי גם בעלי מקצוע שונים העובדים על הגג לאחר סיום האיטום פוגעים באפקטיביות שלו. לא אחת גורמות עבודות ההתקנה לחורים ביריעות הביטומניות (יריעות האיטום) המונחות בגג, ואלה מאפשרים חדירה של מי גשמים. "כמובן שהפגיעה אינה מכוונת, אבל חוסר תשומת הלב של אנשי המקצוע בא לידי ביטוי בבדיקות", אומר גוכמן.
סיבה נוספת הגורמת למקרי רטיבות רבים היא מריחה של חומר איטום על הקירות באופן לקוי. "זה קורה בגלל הרצון של הקבלן לחסוך בחומר גלם או בשל עבודה לא מקצועית של המבצעים", כותבים אנשי הדס במחקר. לדברי גוכמן, "מעבר לליקוי הקוסמטי שנגרם בשל הרטיבות, חדירת מי הגשם למרווח שבין הלוחות, עלולה לגרום לניתוק של לוח האבן משכבת הטיט והמלט ולנשירתו מטה, תוך יצירת סיכון משמעותי לפגיעה בגוף וברכוש".
גוכמן טוען כי "לא מבוצעות מספיק ביקורות במהלך ביצוע עבודות הבנייה, ובמיוחד ביקורות סופיות לפני מסירת המבנה, שהיו יכולות למנוע את הישנות מקרי חדירת מי הגשם. הדבר גורם לכך שליקויים רבים נותרים בדירות גם לאחר מסירתן, מה שגורם להוצאות גדולות".
מעבודה רשלנית ועד רצון לחסוך בחומרים
בבתים פרטיים, מעבר לחדירת מי הגשמים, בולטת תופעה של חדירת מי ההשקיה אל מתחת למרצפות הבית, בעיקר לקומות הכניסה והמרתף. ההסבר לשיעור הגבוה יחסית של מקרי רטיבות בבתים פרטיים הוא איטום לקוי, שנובע מרצון הקבלן לחסוך בחומר גלם או בשל עבודה לא מקצועית.
בעיה נוספת שחוזרת במקרים רבים היא חדירת מים מתחת לריצוף המרפסת שבקומה השנייה, בשל מחסור בין האריחים ואיטום לקוי סביב קופסת ניקוז המים. גם בשוק הבתים הפרטיים בולט רצון הקבלנים לחסוך ביריעות ביטומניות. בהדס אומרים כי יריעות אלה עדיפות על פני כל חומר איטום אחר שקיים בשוק, היות שהן מכסות שטחים גדולים יותר והעובי שלהן אחיד.
גוכמן מסביר מדוע מתעורר קושי לתקן נזילות. "בהרבה מקרים סימני הרטיבות ניכרים על גבי משטח, אך הקושי הוא באיתור מקור חדירת המים, תהליך שיכול להימשך זמן רב. כדי לקצרו ניתן להשתמש בחיישן תרמי. בדיקה זו נפוצה כאשר יש ויכוח בין שכנים לגבי מקור הרטיבות".
לדבריו, "אחת הטעויות הנפוצות היא טיפול בתוצאות הנזילה ולא במקור שלה. מים זה חומר מתוחכם, שתמיד מוצא את הנקודה החלשה לחדור ממנה. לכן סיוד הקיר או תיקון שלו, ללא מציאת פתרון של ממש, לא יעלים את הבעיה, שתשוב במהרה".
החוק: אחרי שלוש שנים נטל ההוכחה עובר לרוכשים
לצד רוכשי דירות ובתים שנבנו על ידי קבלן, ונאלצים להתמודד עם התרשלות של מבצעי הבנייה, עומד חוק המכר. חוק זה מחלק את האחריות בגין ליקויי הבנייה השונים לשתי תקופות: שנות בדק ושנות האחריות.
שנות הבדק הן אותן השנים שבהן האחריות לתיקון הליקויים מוטלת על הקבלנים, אלא אם כן הוכיחו כי הליקויים נובעים משימוש לקוי שעשו הרוכשים בדירה, או מתחזוקה לקויה. בשנות האחריות המצב הפוך: רוכשי הדירות צריכים להוכיח שהליקויים נוצרו כתוצאה מעבודה לקויה, או שימוש בחומרים לקויים, ולא כתוצאה משימוש לא תקין בדירה. במקרה של רטיבות, תקופת הבדק היא שלוש שנים בתוספת תקופת אחריות בת שלוש שנים.
בהדס ביקורת מבנים מסבירים כי אין נזק רטיבות שלא ניתן לתקן, אך השאלה היא כמה טרחה מוכנים בעלי הדירות להשקיע בכך. "אם מדובר ברטיבות מתחת לרצפה, שעוברת את רמת התקן המותרת, יש לרוב צורך לבצע הרמת ריצוף, לייבש את הרצפה ואחר כך לשים מצע מיוחד ולבצע ריצוף חדש", מסביר גוכמן, "מדובר במהלך שנמשך לכל הפחות כשלושה שבועות, וגורם לטרדה לדיירים שנאלצים לעבור למקום מגורים חלופי. אם הרטיבות קלה יותר, הפתרון יכול להיות המתנה לייבוש טבעי או הנחת תנורים לייבוש המשטח".
לפנייה לכתב/ת 
