ההסלמה בדרום: איך לטפל בחרדה של הילדים?

באירועי חירום כמו ההסלמה בדרום , עולה מפלס החרדה בקרב הציבור. התמונות הקשות הניבטות מאמצעי התקשורת מעוררות מצוקה רגשית, בלבול, כעס ותחושת חוסר אונים בקרב הורים וילדים כאחד, וכן בקרב אנשי טיפול וחינוך.

עוזרים לילדים להתמודד עם המצב:

• מתי הופכים הפחדים של הילד - לחרדה?
• הילד שתלטן ורודני? אולי הוא מבטא חרדות מוות
• מתי דאגה של אמא הופכת להפרעת חרדה?
  

בעקבות החשיפה לאירועים, ילדים עלולים לחוות תחושת פחד ואיום, תוך מחשבות על מידת מוגנותם האישית. שאלות קשות ומפחידות צצות ולא נותנות מנוח: האם אני בטוח? מי יגן עליי? גם אנו כהורים מוצאים את עצמנו מוצפים רגשית ומתקשים להתמודד ברמה האישית, ובמקביל אובדי עצות באשר לדרך שבה נוכל לסייע ליקירינו.

חשוב לצייד את הילדים במסרים מווסתים ומרגיעים, המתאימים לגיל הילדים ולהתפתחותם. בגיל הרך רצוי לעמוד לרשות הילדים אולם להימנע מלערוך שיחות יזומות בנושא. 

איך להתמודד אישית עם החרדה?

1. השתמשו בדרכי התמודדות שסייעו לכם בעבר. ניתן להיעזר באסטרטגיות מפחיתות חרדה כמו דמיון מודרך, פעילות גופנית, חשיבה חיובית ועוד.

2. אל תישארו לבד עם הקושי. גייסו תמיכה על ידי שיתוף חברים, בני זוג וקרובים ברגשותיכם ובמחשבותיכם. נקודות המבט השונות, התמיכה והעידוד מקלים עלינו ומשחררים אותנו מהבדידות.

3. אל תהססו לפנות לעזרה מקצועית. זכרו כי היכולת לבקש עזרה בעת מצוקה היא אחד המשאבים המשמעותיים ביותר שעומדים לרשות אדם והיא סימן לחוזק ולכוחות נפש. 

איך לתמוך בילדים?

1. הירגעו ושדרו ביטחון

ילדים צופים בהוריהם ורואים בהם עוגן של ביטחון ויציבות. חשוב מאוד שתהוו עבור ילדיכם דמויות מרגיעות המשדרות יציבות ושליטה במצב, כדי לא להחריף את החרדה שבה הם מצויים.

העבירו את המסר שמולם עומד מבוגר אחראי ואכפתי, שיכול לשמש כתובת עבורם להתייעצות, להרגעה ולסיוע.

2. העבירו מסר מרגיע

הבהירו לילדים כי יש לנו דרכים להגן על עצמנו, והסבירו מי המבוגרים המשמעותיים שניתן לפנות אליהם בעת מצוקה: הורה, קרוב משפחה אחר, מורה, מדריך וכדומה.

3. התאימו את דבריכם לגיל הילדים

בגיל הרך יש לעמוד לרשות הילדים, אולם להימנע מלערוך שיחות יזומות בנושא. כאשר מדובר בילדים בוגרים ובנוער אשר נחשפו לאירוע בתקשורת, חשוב לשוחח עמם ולציידם במסרים מווסתים ומרגיעים, המתאימים לגילם ולשלב ההתפתחותי שבו הם מצויים.

ילדים צופים בהוריהם ורואים בהם עוגן של ביטחון ויציבות(צילום: shutterstock)

4. ספקו מידע אמין ועובדתי

ידיעה מפחיתה חרדה. חשוב להקפיד על מידע עובדתי ומדויק (להבדיל משמועות, השערות או פרשנויות) במינון מתאים ולהימנע מעומס. יש לגלות רגישות ולמנוע חשיפה אפשרית של הילדים לשיחות העשויות להתקיים בין מבוגרים, אשר עלולות לעורר חרדה ולחץ נפשי.

5. הקשיבו, גלו הבנה והימנעו מביקורת

שדרו אמפתיה לתחושות ילדיכם והימנעו משיפוטיות. תנו לגיטימציה לרגשות ולמחשבות שונות ואף סותרות, לרבות העלאת רגשות חריפים של כעס, תסכול, חוסר אונים וייאוש. יש להימנע מתגובות ביקורתיות ומבטלות כמו " אין סיבה לפחד" או "אל תהיה תינוק".

6. אפשרו אוורור רגשי

אפשרו לילדים המעוניינים בכך להביע את רגשותיהם בכל דרך הנוחה להם, בעל פה, בכתב, בציור וכו'.

סייעו לילד לזהות בעצמו כוחות התמודדות ומקורות תמיכה, שיאפשרו לחזק את תחושת המוגנות שלו וביטחונו, ובהתמודדות עם המחשבות והרגשות הנובעים מהחשיפה לחדשות.

עקבו אחר ילדים המראים תגובות חריגות מתמשכות וקיצוניות, ובעת הצורך פנו לסיוע של אנשי מקצוע.

הכותבת היא המנהלת המקצועית הארצית של ער"ן

• ליצירת קשר עם ער"ן –  1201 מכל טלפון 24 שעות ביממה, לפנייה בצ'ט או בדואר אלקטרוני לחצו כאן