הדייט שלי עם החדש של מדונה
לא בכל יום מזמינים אותך לאולפני אבי רוד המיתולוגיים, בטח לא בשביל לשמוע לפני כולם את MDNA, האלבום החדש של מדונה. בלעדי ל-ynet: רשמים ראשונים מהפצצה הבאה של מלכת הפופ
כששמעתי לראשנה שאני עתיד להגיע לחדר כלשהו בלונדון, להאזנה בלעדית לאלבומה המתקרב של מדונה "MDNA" והיא אפילו לא תהיה שם, דרשתי לפחות שיחת טלפון. אמנם אני נהנה משיריה כבר שנים, כמו כולם, אבל לשבת ולהקשיב לשירים חדשים במשך שעה - לא נשמע לי ממש ערב מהנה. אבל אז, כששמעתי שזה קורה בשמונה בערב באולפני "אבי רוד" האגדיים - מעברי החצייה בבירה הבריטית נראו ורודים מתמיד.
לפני כעשור, אולפן שכזה לא היה מעלה על הדעת לפנות את זמנו לטובת עיתונאים המסקרים
אלבום נוסף של אייקונית פופ מזדקנת. אבל עכשיו, כשלהיטים רבים מוקלטים בחדרי שינה עם ציוד מצומצם, האולפנים שמחים לארח כל מי שמוכן לכתוב על בנייניהם המרשימים, האקוסטיקה המושלמת וחלקם הבלתי ניתן לערעור בספרי ההיסטוריה.
ירדתי מהרכבת, עברתי את בית הכנסת הגדול, חציתי את מעבר החצייה המפורסם של ג'ון, פול, ג'ורג' ורינגו, עברתי את התיירים הקבועים ומרססי הגרפיטי (שנמחק על ידי העירייה אחת לחודש) ונכנסתי פנימה. מיד לקחו לי את המכשיר הנייד, שלא אקליט חס וחלילה ולו חתיכה קטנה מהשירים שיבקעו מהרמקולים. וכך התמלאו להן מעטפות וארגזים בשלל מכשירים של המסקרים השונים, בהוראת מלכת הפופ.
מדונה החדשה: צפו בקליפ לשיר Give Me All Your Luvin, מתוך האלבום
הובלנו במסדרונות מלאים בשומרים לבושים בשחור, שלצערנו מנעו טיול ספונטני באולפנים ההיסטוריים וכיוונו אותנו ל"סטודיו 2" - אולם גדול עם תקרה גבוהה וקירות מרופדים מלאי סיפורים שבמשך שנים מילאו עיתונים וספרים שונים. מוזיקת רקע קרירה התנגנה ברקע, בפינה ניצב בר אלכוהול וכן קוקטייל לא אלכוהולי הנושא את שם האלבום החדש של מדונה. שולחנות וכיסאות מקושטים מילאו את החדר, לצד אור נרות, חטיפים וסקפטיות רבה. ואז, באיחור של חצי שעה, המוזיקה התחילה.
ב-"MDNA", אלבומה ה-12 במספר, מדונה בחרה לעבוד עם שלושה מפיקים בעלי רפרטואר שונה. אחרי שבאלבומה האחרון "Hard Candy" היא התקשתה לסחוף את מעריציה בעזרת מפיקי על אמריקאים ומכרה פחות מארבעה מיליון עותקים, מלכת הפופ חזרה לאירופה ונעזרה בבני בנסי האיטלקי ומרטין סולוויג הצרפתי. לשניהם כבר היו הצלחות במצעדים, ובעיקר במועדונים. בנוסף, היא בחרה לעבוד שוב עם וויליאם אורביט הבריטי, אותו מפיק איתו שיתפה פעולה באלבומה "Ray of Light", שזכה להצלחה אדירה ושבחים.
טעימה קטנה מהאלבום החדש: האזינו לקטע מהשיר "I'm Addicted"
"MDNA" מתאפיין בסגנונות שונים אבל לא בלתי מוכרים בקטלוג של מדונה. הוא מלא בעיקר במקצבים רקידים והפקה שמאפיינת את הפרקציוניזם של הנערה המטריאליסטית, והוא מלא בצלילים שמאפיינים מוזיקת מועדונים אירופאית-עכשווית. בנוסף, ההפקות של אורביט באלבום ממחזרות את סגנון "Ray of Light", ככל הנראה במטרה לזכות מחדש בלבם של המעריצים מאותה תקופה. מהתבוננות על הנמצאים באולפן, התגובות מעורבות.
הרבה מהקהל היושב בחדר היה עסוק בשיחות ובשתייה. הבר זכה לתשומת לב רבה יותר מהמוזיקה, והרבה מפנקסי העיתונאים לא זכו לנגיעה מאותם עפרונות ורודים שסיפקה לנו הזמרת. אפילו שירים כמו "Gang Bang", בהם היא חוזרת אל הייצר הפרובוקטיבי שלה ושרה: "אם את הולכת להתנהג כמו ביץ', את תמותי כמו ביץ'", לא מעירים את קהל העיתונות באולפן. וכשהשיחות מסתיימות, מתחילים גם הפיהוקים, הצצות בלתי רגועות בשעונים וגעגועים עזים לאייפונים ושאר המכשירים שנלקחו בכניסה.
בכך ניכר אולי גילה של מדונה אולי - שמספקת השקת אלבום דרמטית בעידן בו אפילו האמנים הגדולים ביותר לא זוכים להאזנות רצופות. מצד שני, היא משקיעה בהפקה ובנו המאזינים ברמה שמישהי כמו ליידי גאגא למשל, משקיעה בעיקר בבגדים. בסופו של דבר, אי אפשר שלא ליהנות מ-12 השירים
באלבום, אפילו אם שמענו אותם בעבר, פחות או יותר. מעטים אמנים בעולם הפופ שמשקיעים עד כדי כך בפרטים הקטנים ומעגלים היטב את כל הפינות כמו מדונה.
אין ספק שמדונה תזכה לטעום מהתהילה החסרה לה עם האלבום הטרי שייצא ב-26 במארס (בישראל ובשאר העולם במקביל). אחרי החשיפה העצומה בהופעת הסופרבול ובעזרת סיבוב הופעות מתוכנן, שייפתח באיצטדיון רמת גן ב-29 במאי, קשה להאמין שהעולם ישאר אדיש. ובכל זאת, מתברר שאפילו מדונה לא יכולה לקחת לכולנו את הפלאפונים ולהכריח אותנו להקשיב בהנאה, או לנתק אותנו מהעולם וליצור מקום בו אך ורק היא קיימת. אולי הגיע הזמן שלה להתרכז בחיי הבית או להוציא אלבום דואטים, בשמים ופריטי אופנה למיניהם. זה עובד לא רע בשביל הקולגות שלה.
