הקידוחים בשיאם - ההיערכות לאסון רק מתחילה

חרף העובדה שבמימיה של ישראל כבר מתבצעים קידוחים להפקת גז טבעי, המדינה רק מתחילה להערך לאסון פוטנציאלי שעשוי לגרם כתוצאה מכך: המשרד להגנת הסביבה הפיץ היום (ב') הצעת חוק להתייחסות משרדי הממשלה וגופים נוספים, בנושא מוכנות ותגובה לתקריות זיהום ים והסביבה החופית בשמן.

• רגע לפני האסון: מי יפקח על קידוחי הגז?
• "נזק מדליפת נפט יהיה גדול מבמפרץ מקסיקו"
• ארדן: להפסיק הקידוחים בלוויתן מחשש לזיהום
• כולם מדברים על תמלוגי הגז - שכחו את הטבע
  

החוק מסדיר את חובתם של כל הגופים שבתחומם יש רצועת חוף או הפועלים בים - מתקני החיפוש וההפקה של נפט וגז טבעי, רשויות מקומיות, רשות שמירת הטבע והגנים, נמלים, מפעלים ומיתקנים ביטחוניים -  להכין תכניות להתמודדות עם תקריות זיהום ים משמן, נפט, מזוט וכדומה.

גוף שלא יהיה ערוך ולא יפעל על פי התוכנית בעת אירוע, חשוף לקנס של עד 452,000 שקל או שנת מאסר למנהליו. לאחר קבלת הערות מהגופים השונים, תוגש הצעת החוק לאישור הממשלה ולאחר מכן תעבור לאישור הכנסת.

כיום פועל במשרד אגף ים חופים, שאמור לתת מענה לתקריות מסוג זה. אולם במשרד מודים כי לא מדובר בפתרון משביע רצון. לאור ריבוי הקידוחים - אין באפשרות האגף לתת מענה מלא למקרה של אסון בסדר גודל גדול.

"ישראל חשופה כיום לסיכוי גבוה של אירועי זיהום שמן בשטחה הימי, מאחר שכ-30% מנפח הסחר הימי העולמי מתבצע דרך הים התיכון", מסבירים במשרד. "נתון זה מתבטא בכ-360 מיליון טון שמן המשונעים ברחבי הים התיכון מדי שנה. בכל רגע נתון מצויות בים התיכון כ-2,000 אוניות סוחר וכ-60 תאונות ימיות מתרחשות בממוצע מדי שנה וגורמות לזיהום הים בשמן".

השר להגנת הסביבה גלעד ארדן, מסר כי "לראשונה אנו בונים מערך שיאפשר התמודדות עם אירועי זיהום ים קשים. לא ניתן להמשיך לשבת בחיבוק ידיים ולקוות שלנו זה לא יקרה. אנו חייבים להכיר בכך שהשטח הימי של ישראל הופך ל"כביש סואן" של אוניות משא ויש להיות ערוכים לאירוע של זיהום כדי להימנע מאסונות סביבתיים כפי שקרה כבר במדינות אחרות".

עיקרי החוק

החוק המוצע מחייב את הגופים השונים להכין תכניות מפורטות באשר לאופן ההיערכות לטיפול בתקרית, לרבות הכנת אמצעים וציוד, הקצאת אתר לטיפול בחול מזוהם, דרכי הטיפול וניתוח האמצעים הנדרשים לטיפול בהתחשב בנפח פסולת הזיהום.

בנוסף הוא קובע שלושה מישורים להתמודדות עם תקריות זיהום ים בשמן: הראשון הוא מוכנות – הכנת תכניות חירום, הצטיידות ותרגול, בכפוף לאישור המשרד. השני הוא תגובה לתקרית – צמצום הנזקים בכלל והסביבתיים בפרט. המישור השלישי הוא השיקום – החזרת המצב לקדמותו ושיקום הסביבה החופית והימית שנפגעו. התכניות יעודכנו אחת ל-5 שנים.

סכום העיצומים הכספיים בגין הפרות החוק יהיה מדורג לפי שלוש דרגות חומרה וינוע בין 25,000 שקל ל-50,000 שקל ליחיד ובין 200,000 שקל ל-400,000 שקל לתאגיד. 

בנוסף, נקבעו שתי רמות חומרה של עבירות פליליות. ראשית, עבירות שעניינן אי הגשת תכנית מעודכנת, אי ביצוע פעולות הדרכה וכדומה - שעליהן תושת חצי שנת מאסר או קנס בסך 75,000 שקל וכפל קנס לתאגיד.

הרמה השניה - עבירות הנוגעות לאי הגשת תכנית לאישור הממונה, אי פעולה בהתאם לתכנית בעת תקרית, אי פעולה להפסקת זיהום, למניעת התפשטותו או לצמצום נזקיו, אי מילוי הוראות בדבר ניקוי והחזרת המצב לקדמותו וכיוצ"ב. ברמה זו נקבע עונש של שנת מאסר או קנס, בסך של כ-226,000 שקל וכפל קנס לתאגיד. 

עוד נמסר, שכחלק מבניית מערך ההיערכות הלאומי, יצטייד המשרד להגנת הסביבה בשתי ספינות ללחימה בזיהום ים וספינת פיקוח, ויוקמו שתי תחנות למניעת זיהום ים בחיפה ובאשקלון.

בנוסף, תוקם קרן למניעת זיהום מי-ים בשמן, שתבטיח סכום זמין למימון פעולות שוטפות, לרבות ניקוי בגין אירועי זיהום ים בכלל וטיפול בתקריות. למקרים שבהם זהות המזהם אינה ידועה, או שאחריות המזהם הוגבלה, או שלא ניתן לגבות פיצוי מאת המזהם בשל חדלות פירעון - הקרן תקצה חשבון נפרד שבו יופקדו בכל שנה לפחות 10% מהכנסותיה השוטפות של הקרן.