גרם לזיהום מים - ונקנס ב-100 אלף שקל

אדם שבבעלותו אתר להכנת דשן אורגני (קומפוסט) בסמוך לישוב אלישמע, הואשם כי בעבירות של זיהום מים. בכתב אישום שהוגש נגדו נטען, כי הוא פעל בצמוד לרצועת המגן של המוביל הארצי, בתוך רדיוס של קידוח מים המוביל למעיינות ראש העין, מבלי שהיה לו רישיון עסק, ללא תשתיות מתאימות ותוך אפשרות ממשית לכך שפעילותו מזהמת את המים.

עוד בערוץ כלכלה ירוקה :

• תיכנס לערוגה? צפו בפטריית ענק של 4 ק"ג
• ביקור בבנק הגנים: כספת צמחי הבר של ישראל
• קידוחי הגז: מתי נלמד מאסונות של אחרים?
  

בעקבות הגשת כתב האישום לבית משפט השלום בפתח תקווה, הודה בעל האתר בביצוע עבירות של זיהום מים, ניהול עסק ללא רישיון והשלכת פסולת ולכלוך רשות הרבים. לפיכך ניגש בית המשפט לגזור את דינו.

בטיעוניה לעונש טענה המדינה, כי בעל האתר התעלם מהתראות רבות שנשלחו אליו על ידי נציגי המשרד להגנת הסביבה באשר לפעילות האתר והעדיף את האינטרס הכלכלי שלו על פני אינטרס הסביבה.עוד נטען, כי הפסיק את הפעילות האתר רק לאחר שהוגש נגדו כתב האישום.

לפיכך ביקשה המדינה להטיל על הנאשם קנס של 250 אלף שקל והתחייבות של 350 אלף שקל לכך שלא יבצע עבירות זיהום מים בעתיד. בנוסף היא ביקשה צו קבוע לסגירת האתר.

הנאשם טען מנגד, שקיבל התראות מהמשרד להגנת הסביבה רק באשר לצורך בקבלת רישיון לאתר, ושלא צוין בפניו כי הרישיון לא יינתן לו מהסיבה שמיקום האתר אינו הולם מחמת החשש לזיהום המים. עוד הוא טען, כי מיד כשנודע לו על הזיהום, סגר את האתר לאלתר. באשר להיבט הכלכלי טען הנאשם, כי מצבו הכלכלי רע וניהול האתר כלל לא היה רווחי.

להתייחס בחומרה לפגיעה באיכות הסביבה

השופטת דבורה עטר, גזרה על הנאשם קנס של 100 אלף שקל או 10 חודשי מאסר תמורתו. בנוסף היא גזרה עליו התחייבות של 200 אלף שקל לבל יעבור הנאשם את העבירות בהן הורשע במשך שלוש שנים.

"ביצוע עבירות הפוגעות באיכות הסביבה נתפס כבעל חומרה יתירה", כתבה השופטת. "לנוכח הפוטנציאל הטמון בהן לפגיעה במשאבי הטבע ולבריאות הציבור ואף לנוכח ביצוען לשם גריפת רווח כלכלי, הוחמרה מדיניות הענישה לשם העברת מסר חד משמעי ומרתיע, כי המבצע עבירות כגון דא לא יינקה".  

כן נפסק, כי במסגרת השיקולים לחומרת העונש, יש להתחשב בכך שהנאשם ניהל את האתר במשך 5 שנים ללא הרשאה ומבלי שהתקין בו תשתיות מתאימות, שיפיגו את החשש לזיהום המים והפגיעה במשאבי הטבע ואיכות הסביבה.

עוד ציינה השופטת את העובדה, שהנאשם בחר להעדיף את תועלתו האישית ולהתעלם מהתראות חוזרות ונשנות שקיבל, לשם הסדרת המפגעים ורישיון העסק. עם זאת במסגרת שיקולי הענישה, השופטת התחשבה בכך שהשלכת הפסולת בוצעה במשך זמן קצר ובמצבו הכלכלי הרעוע של הנאשם.

לעיון בפסק הדין

לאתר המשפט הישראלי "פסקדין "