קרסו מהלחץ: התאבדות הוכרה כתאונת עבודה

התאבדות בשל חובות עסקיים עשויה להיחשב כ"תאונת עבודה", כך קבע לאחרונה בית הדין הארצי לעבודה. התביעה להכרה באירוע כתאונת עבודה נדחתה פעמיים. בפעם הראשונה במוסד הביטוח הלאומי ובפעם השנייה בבית הדין האזורי לעבודה.

• התאבדות כתאונת עבודה?
• באר שבע: אסיר התאבד בעת עבודה במפעל
• גברים מדוכאים פחות מנשים - אבל מתאבדים יותר
  

האלמנה לא אמרה די, וערערה לבית הדין הארצי, שם סיפרה כי בעלה היה שותף בחברה שסבלה מקשיים כלכליים שכללו חובות אדירים שהביאו אותו לשים קץ לחייו. לדבריה, הרקע להתאבדות היה תקוותו לעזוב את העסק הכושל, אולם סירבו של השותף לפירוק השותפות, הביא אותו ,יומיים אחר כך, לירייה בראשו.

כעת, האלמנה דרשה מביטוח לאומי קצבת תלויים על מנת להתקיים. בית הדין הארצי קבע שאכן חובותיו האישיים והעסקיים של הבעל העיבו על מצבו הכלכלי והם בהחלט יכולים היו להביא להתאבדותו. על מנת לקבוע האם התאבדותו היא תאונת עבודה, קבע בית הדין, כי יש לבחון את הראיות ולבדוק אם היה מתאבד הבעל אלמלא פגישתו עם השותף והחזיר את התיק לבית הדין האזורי, כשהוא מנחה אותו לפעול כך.

עו"ד רומי הוניג, שותפה בחברת עו"ד לביא-הוניג המתמחה בתביעות מול המוסד לביטוח לאומי, סיפרה כי בתי הדין מפרשים את המושג "תאונת עבודה" בהתאם למציאות בה חלק ניכר מעולמו של האדם הוא מקום עבודתו והתאבדויות על רקע לחצים בעבודה יחשבו כ"תאונות עבודה", לעומת זאת הביטוח הלאומי דוחה באופן כמעט מוחלט את התביעות אשר עניינן פגיעה נפשית .

"בתי-הדין לעבודה נוטים לפרש את המונח "תאונה" בצורה מרחיבה על-מנת להתאימו למציאות המגוונת של פגיעות בעבודה. לפיכך, כאשר אירוע התאונה לא אירע "תוך כדי" העבודה, אולם הוכח שאירע "עקב" העבודה, יהפוך גורם הזמן למשני לגורם הסיבתי".

שינוי מגמה

ואכן מדובר במגמה של ממש מכיוון בתי הדין, ולא בפסיקה חד פעמית. כך למשל, בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב הכיר בשנת 2008 בהתאבדותו של עובד חברת הייטק, אשר שם קץ לחייו בסיומו של פרוייקט, לאחר שחשש שהפרויקט עליו עבד לא יעמוד בציפיות הממונים עליו ויפוטר מעבודתו.

מקרה נוסף שהובא לפתחו של בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב בשנת 2007 היה התאבדותו של עובד סלקום, על רקע בעיות משפחתיות ועל רקע פיטוריו מהחברה. שם נקבע כי פיטורי העובד היו הגורם המכריע ולפיכך הוכרה ההתאבדות כתאונת עבודה.

בית הדין הארצי לעבודה הכיר בשנת 2006 בהתאבדותו של עובד עיריית ערד, אשר שם קץ לחייו לאור קיפוחו בסמוך לפני התאבדותו בהשוואה ליתר העובדים וכן האיסור שהוטל עליו לעזוב את מקום העבודה לצורך בדיקה רפואית.

"על מנת שפגיעה נפשית תוכר כ"תאונת עבודה" יש להצביע על אירוע המוגדר בזמן ובמקום אשר גרם לתובע לדחק נפשי בלתי רגיל או לסערת רגשות חריגה אשר גרם לו אותו מצב רפואי. פגיעה נפשית, שהיא תוצר נלווה של פגיעה פיזית, הוכרה בפסיקה כפגיעה בעבודה.

כך גם הוכרה ע"י בית הדין החמרה במצב נפשי קודם, אשר אירעה על רקע אירוע בעבודה ובמהלך השנים התגבשה הלכה לפיה התקפי לב, אירועים מוחיים, התמוטטות נפשית ומחלות אחריות, הפורצות על רקע לחץ בעבודה, הוכרו כ"תאונת עבודה", מסבירה עו"ד הוניג.