דיאטה בפסח: איך לתכנן שולחן חג שלא יגרום לכם להשמין?

עוד קצת יותר משבוע יגיע חג הפסח. עכשיו הזמן לעצור רגע את מירוץ חיים, לעצום עיניים ולדמיין איך היינו רוצים לעבור את החג, אם לא היינו צריכים להתחשב באיש. נטו, רק אנחנו. איך היה נראה שולחן הסדר? ההכנות שלפני?

• כל הכתבות בנושא דיאטה - בערוץ הבריאות ב-ynet
  

מהטורים הקודמים של לימור:

• "את חולה?": איך להתמודד עם ביקורת בדיאטה
• דיאטת אמא: איך לגרום לילדים לאכול בריא?
• מחפשים נחמה באוכל: איך לעצור אכילה רגשית
• אין לכם זמן לאכול בריא? דיאטה לאנשים עסוקים
• המהפך של לימור: רזתה 60 קילו ושומרת 17 שנה
  

התיאוריה שלי אומרת שבתוכנית הדמיונית הזו, השולחן של רובנו לפחות היה הרבה יותר צנוע ופחות גדוש ממה שהוא עתיד להיות בפועל. אז מה מפריע לנו בעצם להכין שולחן סדר סביר, מכובד אבל לא מפוצץ בכמויות אוכל מיותרות?

מי צריך חמש תוספות?

כבת גאה (פחות או יותר) לעדה הרומנית, אני נוטה לתלות את המוטציה שהתפתחה לה עם השנים בחשש שמעסיק את רובנו הרבה יותר ממה שנחוץ: מה תגיד דודה בלה אם לא יהיו שלוש מנות ראשונות (מרק שמנוני שמקיף קניידלעך, כבד קצוץ סותם עורקים וגפילטע שעבודה עליו גזלה ימים ולילות), לפחות שני סוגי בשרים, חמש-שש תוספות ולסיום שניים-שלושה קינוחים שונים. ירק, כמובן, לא חלם לצוץ אי אז על שולחן ילדותי.

העיסוק המרכזי של הנשים בליל הסדר היה "איך לא ליפול לפה הארסי של מי מיושבות השולחן" - שלא יגידו שחס וחלילה אין לנו מספיק כסף, או שהתקמצנו, או שסרחנו בחטא העצלנות ולא עבדנו בהכנות לחג עד אשמורת שלישית.

ואני שואלת אתכם, איזה סיכוי היה למי מבני ביתי לא לסבול מעודף משקל? רק כדי להתיר את פקעת העצבים באירוע החגיגי קיפחו אלפי קלוריות את חייהן לשווא.

כיום, כאקטיביסטית מזון ובריאות, אני חשה צורך ואחריות לחקור את מהות אכילת היתר שתוקפת את בני עמי מדי חג, כשהשיא עומד ביחס הפוך לשמו: חג החירות. האם זו טראומת הרעב בשנות המלחמה? השואה? שנות הצנע? האם חרב ההשמדה שמתהפכת מעל ראשינו לאורך השנים היא שמתירה את רסן האכילה? אם בכל דור ודור עומדים עלינו לכלותנו, אז לפחות שיהיה בבטן מלאה, אנחנו אומרים לעצמנו, ובלי לספור או לחשבן.

באחד הסיפורים ב"מטבח משפחתי" של גיל חובב, הוא מתאר את אבי-סבתו האהובה, מומה, שעמד להשיב את נשמתו לבורא ולא הכניס לפיו דבר משך שלושה שבועות. לפתע הוא הזדקף במיטה ודרש ארוחה מלאה, בת כמה מנות, ואכל אותה בשלמותה מבלי להותיר דבר. לשאלת הסובבים אותו ענה ללא היסוס: "שלא ילעיזו בירושלים שאבושדיד מת רעב".

אמנם קטונתי, אבל יש לי סיפור משלי: כששקלתי בסביבות 130 קילו, לא יכולתי להימנע מהמחשבה על מה יקרה כשאמות. דמיינתי את האומללים שייאלצו לשאת את האלונקה המתפקעת, ובכלל לא יהיו עצובים עליי אלא על גבם המתרסק. אך למה לנו לחשוב מחשבות כאלה וחג עומד לפנינו?

מה תגיד הדודה אם לא יהיו שלוש מנות ראשונות?(צילום: shutterstock)

איך מתחילים שינוי?

אם כולנו מסכימים שמה שקורה מבחינת כמות המזון בליל הסדר, ביום שלמחרת וגם בשבוע שלאחר מכן הוא מטורף, נסכים גם שאפשר לשנות את המצב.

אני מציעה לערוך משחק שיערב את כל הנוכחים. כל אחד יוכל להשפיע, והכי חשוב - הדודה בלה תמלא פיה מים. מי שעורך את הסדר יציע אפשרויות שונות למנה ראשונה, עיקרית, תוספת וקינוח, ולאחר מכן ייערך משאל, אפילו במייל, ובסופו הצבעה.

העיקרון פשוט: בוחרים מנה אחת מכל סוג, ומחלקים את ההכנה בין האורחים, כדי שלא ייפול כל העומס רק על המארחים.

יתרונות השיטה: לא אוכלים כמו ג'מוסים; כולם מעורבים בהחלטה ואז אין תלונות (או לפחות פחות); כשכל אחד מביא מפרי עמלו לשולחן, נוצרת אווירה של שיתוף. אתם יכולים להשתמש אפילו בשאלון שיצרתי במיוחד לצורך זה, ושהמארחים יכולים לשלוח לבני המשפחה.

ולאלה שיאמרו "תאכלו רק החג", "החיים קצרים" ועוד אמרות שפר שכאלה, אספר שניסיתי למנות כמה ימי חול נטו יש בלוח השנה העברי, ומצאתי בערך 32 כאלה. הרי אפילו סוף השבוע הוא עבורנו סוג של חג. אני מכירה הרבה אנשים שמצליחים לעמוד באופן מדויק בתוכנית אוכל הגיונית, עד ששבת המלכה פורצת דרך החלון, מנתצת כל התחייבות שלקחו על עצמם ומוחקת עמל וזיעה של שבוע שלם.

10 עצות לליל הסדר

• אמרו לא לכמויות מטורפות.
  

• השתמשו בשמן במשורה, אלא אם כן הוא מתוצרת איכותית, שמן מכבישה קרה, אבוקדו, טחינה – וגם זה לא בהגזמה.
  

• בחרו מנה אחת מכל סוג (ראשונה, עיקרית וקינוח). גם זה די והותר לשעות הערב.
  

• טיגון מזיק לבריאות, נסו אידוי או אפייה.
  

• נסו להעביר את המתכונים המסורתיים שרצים במשפחה "גיור בריאותי".
  

• אכלו כרגיל ביום הסדר. אל תנהגו כמו הישראלי הממוצע ביום שבו יש לו אירוע: צום מהבוקר ואכילה פרועה בערב שאינה קשורה לכלום.
  

• העדיפו קינוח שמבוסס על פרי.
  

• לאחר שירת חד-גדיא, צאו להליכה קצרה ונעימה. יש בזה משהו משחרר, ומרגישים כאילו שברתם את השיטה.
  

• אפשרו לעצמכם מאכל חג אחד מסורתי, משפחתי, שכולם אוהבים, גם אם הוא מושחת – אחד.
  

• ולטיפ הסהרורי האחרון: אל תקצו לבישול בערב החג יותר משעתיים. אם חציתם את קו 120 הדקות, שחררו: הסכימו לעזרה, שיתוף וחלוקה. מונופול יש רק באגף הצעצועים.
  

אם אחרי כל זה אתם מתעקשים לדבוק בארוחה המסורתית, הכבדה, בת 3,000 המנות, זו זכותכם. אני רק מציעה לכם להצטייד מראש בתה קמומיל, שומר או קימל (זרעים), שיעזור לכם לעבור את הלילה בשלום.

ותרו על צום מהבוקר ואכילה פרועה בערב הסדר(צילום: shutterstock)

קניידלעך

קניידלעך של אודטה עם שנמוך של שמן. החיסרון היחיד הוא הצורה. אבל ממילא הכל מתבלגן בבטן, לא?

החומרים:

100 גרם בצל, קצוץ דק מאוד

1 כף שמן

1 כפית מלח מחוקה

1/4 כפית מחוקה פלפל שחור

100 גרם קמח מצות רגיל

4 ביצים גדולות

1 כף אבקת מרק עוף

1. מרתיחים יחד בסיר כוס מים, בצל, שמן, מלח ופלפל במשך כדקה, ומכבים את האש.

2. מוסיפים בבת אחת את קמח המצות ואת הביצים ומערבבים.

3. בסיר נוסף מרתיחים 5 כוסות מים ואבקת מרק עוף. כשהמים רותחים, יוצרים בעזרת שתי כפות קניידלעך מתערובת הקמח ומניחים בסיר.

עוף עם תפוחים ופירות יבשים

החומרים:

10 כרעיים של עוף, ללא עור או שומן

2 בצלים גדולים, קצוצים

2 תפוחי גראני סמיט, מקולפים וחתוכים לשמיניות

10 שזיפים מיובשים ללא גלעינים

10 משמשים מיובשים (רצוי אורגניים)

לרוטב:

3 כפות רוטב סויה כשר לפסח

1 כפית דבש

4 כפות יין רימונים או יין אדום אחר

כפית שמן שומשום (לא חובה)

אופן ההכנה:

1. מניחים את הכרעיים, הבצל והפירות בתבנית מרופדת בנייר אפייה.

2. מערבבים את כל מרכיבי הרוטב (אפשר להוסיף כמה כפות מים חמים להקלת הערבוב) ויוצקים על הכרעיים. 

3. אופים במשך כשעה. אם הרוטב מתאדה כולו, הוסיפו מעט מים חמים או רוטב סויה.

תפוחי עץ אפויים

הכינו מראש כמות כפולה שתישמר כקינוח לימים הבאים.

החומרים:

10 תפוחי גארני סמיט או דלישס

1/2 כוס מים חמימים

1/2 כפית קינמון

מעט מלח

1 כפית דבש/מולסה

אופן ההכנה:

1. חורצים חתך בצורת X בראש כל תפוח, ומניחים אותם בתבנית מרופדת בנייר אפייה.

2. מערבבים את שאר החומרים ויוצקים מעל התפוחים.

3. אופים כ-50 דקות בחום בינוני, אך נזהרים שהתפוח לא יאבד את צורתו. מגישים קר או חמים, ללא תוספות משמינות.